השאלה "מה יכול להיות רע?" נשאלת כלאחר יד, כאילו כל מיש-מש של דברים סבירים ומעלה, נושא איתו איזו חסינות דיפלומטית. והשאלה צריכה להיות אחרת, לא מה יכול להיות רע בזה, אלא מה יכול להיות טוב. ולשאוף לשם, הלאה, אל מחוץ לבינוניות המחשבה והקיום. לעזאזל, מה מרתיח יותר ממשהו שיכול היה להתעלות אל האוויר הצח של הפיסגה, ואז עצר איפה שנוח ובטוח ושאל עצמו "מה רע לי פה, באמצע הדרך?".
ל"הנגיף" יש את הכל, על הנייר לפחות. הסדרה הזו היא כמו הבחור הנאה והחכם שנולד למשפחה אמידה ואז היה לו מזל כל החיים והכל הלך לו בקלות מרגיזה. ואז הוא לקח את כל הפוטנציאל הזה ונהיה עוד כל-אחד. זה מה שקרה ל"הנגיף" זו סדרה שנולדה מטרילוגיית ספרים מצליחה של גיירמו דל טורו (וצ'אק הוגן), שהוא גם האחראי על הסרט המסייט והיפהפה "המבוך של פאן", ועל סדרת סרטי "הלבוי". אליו הצטרף קרלטון קיוז, השואוראנר של "אבודים", וביחד הם קיבלו תקציב הפקה שגורם ל"הנגיף" להיראות כמו סרט קולנוע מושקע. הכל נראה מצוין על הנייר, ואז הוא הלך ונהיה עוד כל-אחד.
"הנגיף" היא כמו מילקשייק מיוחד ומגעיל להלואין, עם עיניים צפות ותולעי גומי עירבבו בתוכו את "הנוסע השמיני", קצת אינדיאנה ג'ונס, קצת "המתים המהלכים" ואת כל סרטי ה"אוי לא מחלה מסתורית מאיימת להכחיד את אול מייטי אמריקה!", שמישהו יקרא ל- כן, ובכן, לאפרים גודווט'ר (קורי סטול). אפ, כמו שכולם קוראים לו, הוא ראש יחידת חקר המחלות הנגיפיות, ונשוי בעיקר לעבודה שלו כמו שאפשר לראות בחלק הראשון של הפרק הראשון. זה כמובן מזל גדול, כי דוקטור מזג-אוויר-טוב הוא בדיוק האדם המסור שתרצו במקרה שכל ניו יורק עשויה להפוך לגיהנום מבעבע נוזלי גוף והפרשות דביקות, וטיימס סקוור ישרוץ זומבי-ערפדים.
וזה, מה אתם יודעים, בדיוק מה שעומד לקרות. מטוס מברלין שנוחת בשדה התעופה ג'יי. אף. קיי. מגיע כשהוא מכיל 206 גופות, וארבעה שורדים ואף אחד לא יודע לומר מה בדיוק קרה להם. בהמשך יש גם ארון קבורה ענתיקה ואדיר ממדים; קשיש קשוח שאיש לא לוקח ברצינות *למרות* שהוא טוען בתוקף שיש לשרוף את הגופות ואת הניצולים כאחד; תולעים טפיליות שאוהבות להיכנס לאיברי גוף אנושיים באופן דוחה במיוחד, ומה שנראה כמו לב חייזרי שמור בצנצנת שניזון מדם כאילו היה "אודרי 2" מ"חנות קטנה ומטריפה".
"הנגיף" היא לא משהו שחובבי הז'אנר יוותרו עליו מעריצי קומיקס, ערפדים, גו?ר וגיירמו דל טורו ייהנו לפחות מרוב מה שלסדרה יש להציע. היא נראית מצוין כמובן, לא משובצת באותם פרצופים שנראים בכל מקום, הפרק הראשון מבויים בידי דל טורו עצמו, ולסיפור יש כמה מפלסי עניין. ולמרות כל הפוטנציאל והממתקים שנזרקים למעריצים, הסדרה עדיין סובלת מהנגיף שפושה בקרב יותר מדי מסדרות הז'אנר חוסר מודעות עצמית והתעלמות מזה שהטלוויזיה שלנו כרגע מרוצפת מפיקסל עד פיקסל בסדרות ערפדים-זומבים-אפוקליפסות.
הדברים הכי מפחידים נמצאים במהדורות החדשות, מה שיכולות סדרות כמו "הנגיף" לעשות זה רק להסיח את דעתנו מהשדים שבאמת אוחזים בקרסולינו כשאנחנו מנסים ללכת לישון. מהבחינה הזו, "הנגיף" עושה בדיוק את זה, ואם לא יותר מזה, מכיוון שלא התחשק לה להיות מצטיינת המחזור מה רע?
ראיון עם יוצרי "הנגיף" גיירמו דל טורו וקרלטון קיוז
הסדרה "הנגיף" משודרת בימי שלישי ב- 22:45 החל מה- 19.8, בערוץ yes Action HD וב yes VOD