כמעט עשור חלף מאז הציג הבמאי רוברט רודריגז את העיבוד הקולנועי שלו ל"עיר החטאים", הרומן הגרפי של פרנק מילר. מותחן הניאו-נואר, שכלל קאסט מפואר המורכב משמות כמו מיקי רורק, ברוס ויליס וקלייב אואן, היה גם אבן דרך יצירתית בהוליווד וסלל את הדרך לסרטים כגון "ונדטה" בכיכובה של נטלי פורטמן, "השומרים" ו-"300" - כולם מבוססים על רומנים גרפיים - הודות לטכנולוגיה חדישה שקסמה לאולפנים הגדולים והביאה אותם ללכת בגדול על הפקה שאפתנית.
בסוף השבוע הקרוב יעלה בישראל סרט ההמשך "עיר החטאים: עלמה להרוג", המתבסס על שלושה רומנים גרפיים מהסדרה של מילר, והפעם ההרפתקה מועברת בתלת מימד. אל ההמשכון מצטרפים בין היתר ג'וש ברולין, ג'וזף גורדון לוויט, ריי ליוטה ואפילו ליידי גאגא בתפקיד קאמפי באחת הסצנות.
בין העלילות השונות בסרט ניתן למצוא גם את זו של החשפנית ננסי קלאהן, אותה מגלמת ג'סיקה אלבה. בסרט הקודם מושא אהבתה, השוטר ג'ון הארטיגן (וויליס), הקריב את חייו למענה וכעת היא מחפשת נקמה. מבחינת רוברט רודריגז מדובר ב"דמות שעברה את השינוי הגדול ביותר" - כך העיד הבמאי על הנרטיב "הריקוד האחרון של ננסי", אחד מבין השלושה המרכזיים שמרכיבים את עלילת "עיר החטאים 2".
לרגל עליית הסרט מסבירה אלבה (33) מדוע נדרש זמן רב לסרט ההמשך בהתחשב בהצלחת הסרט המקורי ומספרת כי במהלך כל השנים הללו העבודה הייתה בעיצומה.
"פרנק, רוברט ואני למעשה עבדו על העלילה מאז שסיימנו את העבודה על 'עיר החטאים' הראשון", היא אומרת, "דיברנו על האבולוציה של ננסי ולאן היא צריכה להתקדם מהנקודה שבה היא נמצאת, ועבר עליה מסע לא קל. אני חושבת שלצופים נכונה הפתעה כשהם יראו לראשונה את ננסי בסרט החדש. היא היתה דמות תמימה ושברירית, נערה צעירה שנחטפת וחווה עינויים עד שהארטיגן בא להושיע אותה, ועכשיו היא עזובה ומכורה לטיפה המרה, האיש שהיה אהבת חייה מת והיא עברה מהפך לכדי לוחמת שלכאורה נמצאת בשליטה בחייה. הכל כדי לא להיבלע אל תוך עיר החטאים".
כמה רוחו של הארטיגן עדיין שורה מעליה?
"היא הסתמכה עליו כמעין אביר על סוס לבן שיבוא להציל אותה, אבל הוא הקריב את חייו עבורה ועכשיו אנחנו נראה לאילו מחוזות רוחניים ופיזיים זה הביא אותה. המוות שלו תקע אותה והיא נעצרה באותה נקודה בזמן, היא מרגישה נטושה, זועפת ושהוא גרם לה להיות קורבן, משום שהיא נאלצת להתמודד עכשיו עם האנשים הרעים בעצמה".
כמה מהנוכחות רבת העוצמה של ננסי נשענת גם על המיניות שלה כרקדנית אקזוטית?
"היא עדיין רוקדת וממש לא מרוצה מזה, לא משנה שיש לה תחפושות מגוונות הפעם. עבדתי עם כוריאוגרף צמוד למרות שרוברט לא רצה שכך אעשה משום שאני לא רקדנית אמיתית. רציתי שהריקוד ימחיש את מה שעובר על ננסי לאורך הסרט, כשהיא מפורקת ועד שהיא מגיעה אל הקצה וחווה התמוטטות עצבים. רציתי שזה יהיה תהליך שלא סתם צץ משומקום ולכן היא נעלמת אל תוך דמויות אחרות הסובבות אותה בבר, והכל באמצעות הריקוד".
מה השינוי הכי גדול בעינייך?
"אני מרגישה שרק עכשיו אנשים יכולים להעריך ולחוות באמת את הרומנים הגרפיים של פרנק מילר, משום שאנימציית התלת ממד מטפלת בסיפור הזה בצורה הכי אמנותית ונכונה שיכולה להיות. אם עד עכשיו רוברט חי ביקום הזה בעצמו, עכשיו זה התרחב וכולל את השחקנים והנפשות הפועלות שחוברות יחד ליצירה משותפת. זה סרט יפהפה שמקנה לצופה תחושה כאילו הוא נשאב אל תוך ציור".
ג'סיקה מארי אלבה נולדה באפריל 1981 באזור לוס אנג'לס למשפחה שנדדה ברחבי ארה"ב מכורח שירותו של האב בחיל האוויר של צבא ארה"ב. כבר מגיל צעיר ביקשה הילדה ג'סיקה מאמה לקחת אותה לאודישנים והיא החלה את הקריירה בתור מתבגרת בהופעות אורח טלוויזיוניות ב"עולמה הסודי של אלכס מאק", "בוורלי הילס 90210" ו"שיקגו הופ" עד שבשנת 2000 לוהקה לתפקיד הראשי בסדרת המדע בדיוני "מלאך שחור" שרצה במשך שתי עונות בלבד. מאז נדדה הקריירה שלה אל עבר המסך הגדול בסרטים כמו "אף פעם לא התנשקה", "לאב גורו" ושני סרטי "ארבעת המופלאים", שם גם הכירה את המפיק קאש וורן, לו נישאה בשנת 2008.
מאז שפרצה היא מככבת דרך קבע ברשימות הנשים הסקסיות בהוליווד, ולמרות שחלפו למעלה מתשע שנים מאז פיזזה לראשונה על דלפק הבר ב"עיר החטאים", הפיגורה החושנית של אלבה בדמותה של ננסי לא נראית כמי שחוותה שתי לידות בשנים האחרונות, כאשר הביאה לעולם את שתי בנותיה עם וורן, הונור (6) והייבן (3). היא גם הקפידה לשמור על קשר עם הבמאי רודריגז, שהזמין אותה גם לסרטיו "מצ'טה" ו"ספיי קידז 4". "הוא יכול פתאום להרים לי טלפון ולהגיד 'שמעי, יש איזה סרט שאני מצלם, מה אכפת לך לקפוץ לצלם איזה משהו קטנטן', ואני מתייצבת כל פעם מחדש, זה נוסך גם בי השראה בסופו של דבר", מספרת אלבה.
"עברתי הרבה מאז הפעם הראשונה שעבדנו על הסרט הראשון, הייתי ילדה בת 21-22 ונאלצתי להיות מאוד פרובוקטיבית בצורה מאוד מסוימת, כשבפועל הייתי מפוחדת ממה שיגידו חובבי החוברות של פרנק מילר הדעתניים. לא רציתי לטעות באופן שבו אני מגלמת את ננסי ובטח שלא לאכזב, והפעם באתי בביטחון מלא ושלמה בגופי. היום אני מבינה שכדי להתמיד בהצלחה בביזנס הזה, אני צריכה לתת 150%, לדחוף את עצמי כל הזמן ולא לפחד לעולם. זו הגישה שלי נכון להיום".
זה נכון שאת אחראית בעצמך גם לפעלולים בתפקידי האקשן שלך?
"כן, וזה לא שלא שברתי צלעות או שלחתי אנשים אחרים לבית חולים, אבל אני נוהגת לעשות את הפעלולים בעצמי ואפשר למצוא על גופי לא מעט סימני חבלה וצלקות, כי אין מנוס שזה מה שיקרה. אבל זה כיף גדול וגם נותן לי תחושת העצמה, שאת הבחורה היחידה על סרט אקשן ולהיות זו שגם עושה את כל הסצנות הללו בעצמך, בדיוק כמו הבחורים".
חשוב לך לייצג את הכוח הנשי?
"אני גאה שיש לצדי בסרט נשים חזקות, כמו רוזריו דוסון כי אין על הדמות של גייל שהיא מגלמת, היא קולית וסקסית. וכמובן אווה גרין, שנכנסת לנעלי הנבל בתור אווה לורד, מרושעת, מפחידה ומפתה כאחד. היפות ביותר הן גם הכי רעות", היא צוחקת.
את בחורה קשוחה גם במציאות?
"אני אמא לשתיים וביומיום שלי אני מתעסקת במתי הן צריכות ללכת לישון ומתי לקחת אותן לגן. כך שכאשר יש את אותם מקרים שבהם יוצא לי להעמיד פנים של חשפנית אלכוהוליסטית המחפשת נקמה כשמיקי רורק לצדי, זה מאוד מגניב. אני ההיפך הגמור מננסי וזה התענוג שבמשחק".