בלוג האח הגדול: האח עם המכנס האפור

הגענו לשלב הקבוע בכל עונה, שבו כולם נכנסים לטייס אוטומטי עד הגמר ומנפקים דרמות בווליום אפס על נושאים איזוטרים כמו אם אלדד הוא יותר ינשוף או יותר טווס. אלה הם בדרך כלל הפרקים המשעממים יותר בכל עונה, במיוחד כשהדיירים מתעסקים במשימות סיכום במסגרתן עליהם להרהר לנו בקול על איך החווייה עיצבה אותם בלה בלה בלה. מרטין למשל מקבלת את המשימה הכה פוטוגנית של לשבת מול דפדפת יומיים ולכתוב בדממה. טלוויזיה מרתקת. הנה היא מרימה שוב את העט, רגע, לא, היא מניחה אותו, רגע קבלו תיקון, היא מרימה אותו. על אלדד הוטלה המשימה לתעד את הדיירים ב - שימו לב – וידיאו, כולל סצנה שוברת קופות של טל אוכלת פתיתים. אחי מקבל את הגיטרה שלו ("וואו איך הבאתם אותה?!" הוא מתעלף לנוכח הגילוי שחוקי הפיזיקה מאפשרים לבני האנוש להזיז חפצים ממקום למקום) כדי שיוכל לכתוב שיר שילכוד את מהות הדיירים, כשהליריקס העיקרי זה "דנית עזבי אותי, באימשלך עזבי אותי, הניחי לי למען השם, לה לה לה".

אך קודם נחזור לפיגוע ההמוני שטלטל את דעת הקהל העולמית, הדחת אליאב. לאחר שזחל את דרכו החוצה, פונו שתי נערותיו – פיגורי א' ופיגורי ב' – לטיפול נמרץ במסוקים. כל אחת מהן התמוטטה בדרכה הסטריאוטיפית המיוחדת – נופר צרחה, משכה בשערותיה וסטרה לעצמה כמו במיטב סרטי רונית אלקבץ, ודנית התייפחה בדממה בפינת העישון כשכל עיניה נוזלות בנתיבי מסקרה שחורים. שתי אהבלות, שתי לוויות, אחד דוש שכבר שכח את השם שלהן והתעורר הבוקר בתוך דייסת מחשוף. תודה לך, אנושות.

כתבתי כאן בתחילת השבוע עד כמה טיפוסים כמו אליאב משגשגים בעיקר בזכות רגש האשמה שהם מטפטפים לקורבנותיהם, ומסעות האבל של נופר ודנית על אהובן המודח המחישו בדיוק את זה. הנה הצופים מדיחים מישהו כי הוא פגע בהן ושיקר להן, והן מיד מאשימות את עצמן ואחת את השנייה במחדל. דנית מייללת בסלון "זו אשמתי, בגללי הוא הלך" ונופר זועקת בחדר השינה "זו אשמתה, בגלל הסתומה הזאת הוא הלך", וכשטל שואלת אותה אם היא מפחדת שאליאב יאשים אותה נופר עונה "גם". זה מה שמטריד אותן עכשיו, אם אליאב יכעס עליהן, אם אליאב יאשים אותן, אם אליאב יהיה מאוכזב מהן. כמו אישה מוכה שדואגת שאם תתלונן במשטרה זה עלול להעליב את בעלה כי הוא בחור נורא רגיש. דנית ונופר מתמסרות לפסטיבל האשמה בדבקות נאמנה, מי שיותר אשמה תזכה בבלון ודובי, ואף אחת מהן לא חושבת, לרגע, בטעות ככה, שזו אולי אשמתו של אליאב. אתם יודעים מה אומרים, נשים נשים, שק של מהההה לעזאזלללללל נסגר איתכןןןןןןןןןןןן בשםםםםםם אלוהיםםםםםםםם.

אחרי סאגת ה"מי יותר אשמה" מתפנות הבנות הנבונות לסאגת ה"הוא נתן לך שרשרת? לא, זו שרשרת שלי. לא, זו שרשרת שלו. הוא נתן לה שרשרת. הוא לא נתן לי שרשרת. הנה השרשרת. אבל הוא לא נתן לי שרשרת" שגם תיזכר לדורות בתור הסצנה שבה העדפתי באותו רגע להיות אגודל של מוחמד דף. לא הצלחתי כל כך לעקוב אחרי ההתרחשויות אבל לפי מה שהבנתי הייתה שם שרשרת לא הייתה שם שרשרת השרשרת הייתה שלו לא השרשרת הייתה שלה. דנית כל כך משוכנעת שהסוגייה הזאת מרתקת עד שהיא מחליטה להעיר את אחי באמצע הלילה כדי לעדכן אותו בהתפתחויות. "הנה תראה", היא גוררת את הבחור הרדום לחדר השירות, "הסתכלתי בתיק של אליאב וראיתי שהוא השאיר לה מכתב ושרשרת עכשיו השרשרת הייתה פה קודם כי בלה בלה בלה" ואחי בוהה בה בהלם של החיים שלו. בכלל גברים אוהבים שנשים חופרות להן שעות על האובססיה שלהן עם גברים אחרים, עושה טוב לאגו. "דנית את חייבת להניח לזה", הוא מנסה למלמל אבל היא כבר מדלגת לחדר האח כדי לפטפט שם "שיואו אתה לא תאמין מה קרה עכשיו עם השרשרת! אז ככה הסתכלתי בתיק של אליאב הייתה שם שרשרת אבל לא הייתה שם שרשרת אבל הוא כן נתן לה שרשרת אבל הוא לא נתן לה שרשרת" כשבצד השני של המיקרופון יושב עורך לילה ב-30 ש"ח לשעה לא כולל שובר לקפיטריה ומנסה נואשות לעקוב אחרי העלילה. בסופו של מונולוג השרשרת מכריזה דנית שעכשיו היא יכולה להמשיך הלאה בחייה. כלומר עד שהיא תצא מהחדר ותראה איזה קיר אקראי ותקפוץ עליו בקריאת "הו קיר אני אוהבת אותך" ותידבק אליו למשך שלושה חודשים. תפסו מחסה.

ועכשיו, כשאליאב הסתלק, אלדד נזכר שבעצם גם הוא היה אמור להיות הדוש של העונה ואיכשהו אליאב גנב לו את הטייטל. אז אלדד מזדרז להשתלט בחזרה על הנישה, ומודיע לטל שהוא לא ידבר איתה יותר אם היא תבחר לצלם אותו כמו טווס. " טווס זה הכי מעליב!" הוא זועק, "הכי! מעליב!" גם טל נזכרת שהיא כבר מזמן לא הכריחה מישהו לעשות משהו שהוא לא רוצה ושולחת אותו להיות טווס, כשהיא מעודדת אותו בסשן הצילומים "כן זה יפה לך זה יפה לך" כמו צלם אופנה מניאק ואלדד כולו מדוכדך וגוסס. את מרטין היא בוחרת לאפר בתור אניטה פללי ברגע היחנקות מגלעין משמש. וכך טל מאבדת את שני החברים היחידים שיש לה בבית. מרטין מבטיחה שבסיפור הקצר שהיא כותבת היא תנקום בטל – בסיפור תהיה דמות שקוראים לה טל והיא נופלת לתוך בלנדר וחבורה של אפרוחים טוחנת אותה בצחוק מרושע ואחר כך אומרת לה "דרך אגב לא אהבנו את עמוד הפייסבוק שלך". זה יראה לה מה זה.

אז מי תהיה חמישיית הגמר, מעבר לזוכה המאושר אלדד? נושאת כליו מרטין, כנראה, ואחי חביב הדודות וטל חדורת האג'נדה. והחמישית? קשה לדעת. הצופים שסועים בין דנית לנופר, קשה להם להחליט מי יותר בלתי נסבלת. ולינור? הערב ניסיתי שעה להיזכר מי הדייר השביעי בבית ולבסוף נאלצתי לגגל. גם אחרי תקרית השיימינג הדרמטית משבוע שעבר לינור עדיין לא מצליחה להותיר שום רושם בתכנית, ובכל זאת משום מה מישהו אי שם מסמס לה והיא שורדת את ההדחות. אם אותו אוליגרך נדיב יתמיד בתרומותיו, יש סיכוי שלינור תצלח גם את המשוכה הזאת ותשאיר את דנית ונופר בחוץ יחדיו להתקוטט במשיכות שיער במונית הביתה. ולדימיר, הכול בידיים שלך!

בטור הבא יהיה כאן צפניה ויספר אם הוא כן נתן את השרשרת או לא נתן את השרשרת למי שהייתה לו השרשרת אבל לא ממנו כי הייתה לו שרשרת.

"אין להן כלום בשכל?" (מרטין מסכמת באלגנטיות את קיומן של דנית ונופר)

"הוא ישכח אותי!" (נופר מייללת)

" בכלל לא הבנתי עם מי הוא היה בעצם, איתך? איתה?" (לינור עדיין מנסה להשלים פרקים)

"אני חושבת שהוא שיקר לי" (דנית על אליאב. באימשלך)

"אתה יודע שיש לי אוסף ינשופים בבית, כן?" (טל בפינתנו "וואו איך חייתי בלי האינפורמציה הזאת עד עכשיו")

"יש מילה שאת לא אוהבת?" "אממ אני דווקא בסדר עם רוב המילים" (אלדד עורך לדנית ראיון נוקב)

"הכי קל לי היה להיכנס עכשיו למיטה ולבכות ואני לא עושה את זה" (דנית מסבירה למה היא אישה חזקה)