סרט ההמשך של "עיר החטאים" מגיע תשע שנים מאוחר מדי

"עיר החטאים: עלמה להרוג" מגיע תשע שנים אחרי הסרט הראשון, ובזמן שכולנו התקדמנו הוא עדיין מתלהב מאלימות פשטנית ומיזוגניה

דורון פישלר
25/08/2014
יח"צ - חד פעמי

"עיר החטאים" יצא ב-2005 ולא ראינו אף פעם דבר כזה. אוסף של אלימות וסטריפטיז בשחור לבן, בלי אפור, אבל עם הרבה אדום ובלונד וצבעים אחרים שמבליחים מדי פעם. מהרגע שהסרט יצא לאקרנים, דיברו על סרט המשך.

"עיר החטאים" מבוסס על סדרת ספרי הקומיקס של פרנק מילר, ובסדרה הזאת נותרו עוד סיפורים רבים שלא הוסרטו. רוברט רודריגז, הבמאי, רצה לעשות עוד. גם רבים מהשחקנים רצו עוד. אבל משום מה זה התעכב. ואז התעכב עוד. במקום בשנה הבאה זה היה אמור לצאת בשנה שאחריה, ובשנה שאחר כך. בסופו של דבר עברו תשע שנים עד שסרט ההמשך המיוחל ל"עיר החטאים" הגיע, וכך יצא שבאותה השנה אנחנו מקבלים סרטי המשך גם ל-"300" וגם ל"עיר החטאים". זאת שנה מצוינת לסרטי המשך מאוחרים מדי לסרטים בכיכובה של אווה גרין שפעם היו להיטי ענק המבוססים על ספרים של פרנק מילר והיו בזמנו נורא פופולריים בגלל סגנון ויזואלי חדשני ויוצא דופן.

אבל ממבט על "עיר החטאים" החדש, "עלמה להרוג" בתרגום העברי העילג, לא הייתם מנחשים שעבר כל כך הרבה זמן. "עיר החטאים" החדש נראה ממש כמו "עיר החטאים" הישן. הסגנון הוויזואלי המיוחד, המשחזר את ציורי הקומיקס, נראה זהה (והתלת-ממד אפילו מוסיף לו). חומר המקור, כמובן, לא השתנה, והסיפורים נשארו אלימים ופשטניים כמו שהיו. מיקי רורק חזר לתפקיד מארב. הבטן של ג'סיקה אלבה חזרה לתפקיד ננסי. ברוס וויליס, כהרגלו, לא נותן לעובדה שהוא מת להפריע לו לחזור לסרט ההמשך.

"עיר החטאים" הוא פי-אלף-יותר פילם-נואר, ספרות זולה מאוד, עולם שחור לבן שבו הביריונים הם גיבורי-על חסיני כדורים והפאם-פטאל – אלילה שיכולה לפתות גם את בודהה ולהכריח אותו לשדוד בשבילה סניף של סבן אילבן. כל הגברים גברים וכל הנשים זונות. ‏בלי הרבה הגזמה: כל אישה בסרט הזה היא או זונה, או חשפנית או אווה גרין, שמעבירה כאן יותר זמן עירומה מאשר לבושה. לתלונות על המיזוגניה הקיצונית שהסרט לוקה בה אפשר לענות כך: הרי זה כל העניין. "עיר החטאים" הוא פנטזיה ילדותית, ולא מתבייש בזה; הוא מתרחש בעולם אחר, פנטסטי ורחוק מהמציאות לא פחות מהארץ התיכונה. זה נכון; מצד שני, אפשר היה גם לשאול מה בוער לפרנק מילר ורוברט רודריגז לחזור ולהתפלש דווקא בתוך הג'אנק הזה.

העתיד כבר כאן

בדיקה חכמה חושפת סיכון לשבץ מוחי - כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם שחל
כל הגברים גברים וכל הנשים זונות(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

כמו "עיר החטאים" הראשון, גם הסרט החדש מורכב מכמה סיפורים שונים שלא בהכרח מוקרנים בסדר התרחשותם – ובנוסף לזה מתרחשים לפני, אחרי ובמשך אירועי הסרט הראשון, מה שהופך את הכרונולוגיה של הסדרה הזאת לחידת הגיון מאתגרת. קשה לומר בביטחון בלי תרשים מדוקדק, אבל נדמה שהסרט סותר את עצמו בנקודה אחת או שתיים.

נחמד שרובו של הסרט הוא לא "המשך" בבחינת "הנה מה שקרה אחר כך", אלא הגדלה והרחבה של העולם שתואר בסרט הראשון; יש כמה פרטים שהוזכרו בסרט הראשון שמוסברים רק כאן, מה שעוזר לשני הסרטים להיראות כמו שני חלקים של שלם אחד. החוליה החלשה היא דווקא הפרק החותם אותו, היחיד שאינו מבוסס על קומיקס קיים אלא נכתב (על ידי פרנק מילר) במיוחד עבור הסרט, וממשיך את סיפורה של ננסי (ג'סיקה אלבה). מה שהיה אמור להיות הדובדבן שבקצפת של הסרט מתגלה כפרק סתמי לחלוטין שחוזר על דברים שכבר ראינו, מה שמחזק את ההשערה שפרנק מילר לא כתב שום דבר ראוי לקריאה מאז ניין-אילבן.

אז האם "עיר החטאים: עלמה להרוג" הוא סרט גרוע יותר מהסרט הראשון? לא, לא ממש. הם למעשה כמעט אותו הדבר, לטוב ולרע. אז למה ‏‏"עיר החטאים" היה אירוע קולנועי שכולם התלהבו ממנו, ו"עיר החטאים 2" מתקבל במשיכת כתף ‏קולקטיבית? פשוט. הוא מגיע תשע שנים מאוחר מדי. הסגנון הוויזואלי הוא כבר לא חידוש, הסרט הישן ‏לא ממש עמד בפגעי הזמן, והקהל עבר הלאה. העיר אולי לא השתנתה, אבל הצופים כן. אפשר היה לומר שכל מי שנהנה מ"עיר ‏החטאים" הראשון ייהנה גם מהשני, אבל לא בטוח שזה נכון: מי שראה את "עיר החטאים" הראשון ‏כשהוא בן 15 שמתלהב נורא מאלימות מוגזמת וציצים, מבוגר היום כמעט בעשור וייתכן בהחלט ‏שהוא מתעניין בדברים קצת יותר מתוחכמים.‏ אבל אם אתם עדיין רוצים להנמיך (באופן אירוני ומודע לעצמו) את הסטנדרטים ולצפות בזבל יפהפה – זה עדיין כיף.

  • עיר החטאים 2

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully