פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פופ לוק 67: גירוש שדים ורוחות

      הקיץ הארור שעבר עלינו מצריך טקס גירוש שדים ורוחות דרך מוזיקה מאתגרת ועמוקה, שלא תשאיר מקום לאנרגיות האלימות והדיכאוניות. הקאסט האלקטרוני של רוני פיאלקוב

      Pop Lock #67 by Wannabeats on Mixcloud

      להורדת הקאסט
      לעמוד הקאסט
      קפצו ל"החיים בלופ" של יותם אבני, אחיו של "פופ לוק"
      הבלוג של "פופ לוק"
      דברו על הקאסט בפייסבוק שלנו

      בדרך כלל בתקופה הזאת של השנה, שהזיעה היא המוטיב העיקרי שלה, נוהג הקאסט הזה להתעסק בלהיטים הכי קלילים, אווריריים ומשוחררי דאגות של העונה, בניסיון לספק למאזין את החוויה של שפיכת דלי קרח על הראש מבלי לאלץ אותו לצאת עכברון רשת שנסחף אחרי הטרנדים הנבובים ביותר שלה. אבל השנה, ובכן, היה לנו קיץ קצת אחר. היתה לנו חוויה, כמו שאומר ראש הממשלה.

      נכון לשעת כתיבת שורות אלו נראה שהלחימה נפסקה. ובין אם זה לחודש, ליום, לשעתיים או לשנתיים, בכל זאת לא קל להגיש כאן מיקס כיפי ומנצנץ כשהתחושות עדיין קשות, עמוקות, מבולבלות. גם אם הינו רוצים לחגוג את החיים והרגיעה עם ניו דיסקו מז'ורי וכיפי, החודשיים האחרונים והעתיד הלא באמת ברור השאירו משקעים גדולים של רגשות מודחקים, לא מעט זעם והרבה מינוריות. בקאסט הפעם אנחנו מנסים לעשות איזה טיהור, להגיע לקתרזיס, לשחרר את האנרגיות האלימות והדיכאוניות, ויחד איתן גם כל מה שטוב ומנחם, את האהבה שקבורה שם למטה. פופ לוק הפעם בטקס של גירוש שדים ורוחות דרך המוזיקה היותר עמוקה ומיוחדת של התקופה, עם הרבה קטעים שמשלבים את הקשה עם הרך, את ההרמוניה עם החספוס, מוזיקה נפלאה ומאתגרת לפחות כמו המזרח התיכון.

      פותחים עם Wiki & Oneplus, צמד איטלקים חדשים בסצינה שכבר עם האי.פי השני שלהם מצליחים להתבלט ולהשאיר רושם מאד מוצלח. בשלושת הקטעים שבריליס הם עושים גם האוס, גם טכנו וגם - כן, זה לגיטימי בימינו, אם תרצו או לא - צ'ילאאוט, אבל חולשים על כל הסגנונות האלו ללא כל מאמץ, ונשמעים כל הזמן מאוד אחידים וייחודיים, עם נטייה מלודית רצינית וחיבה מורגשת לתחושה טריפית והיפנוזה. הם אולי פחות משנה בסביבה אבל הסאונד שלהם מעלה השוואות לכמה מהשמות הגדולים ביותר כרגע ולא נתפלא אם הם יהפכו לכאלה בעצמם בקרוב.

      לעומתם, צמד מבוסס הרבה יותר הם Kry Wolf מבריסטול, שהסינגל החדש שלהם " Citrus/Education" מוכיח שוב עד כמה הם מהכוחות הגדולים והחשובים שפועלים כיום באנדרגראונד הבריטי. נדמה שהלא יאומן קרה וסצינת הבס החלה להתבגר סוף סוף בשנים האחרונות. כל המסורת הענפה של מוזיקת ריקודים שמנה ושבורה לא חייבת יותר להתבטא רק בסאונדים אינטנסיביים לתוך פרצוף של מאזין, אך גם לא לברוח לצד השני של הסקאלה עם קטעים מופנמים כמו בימי הפוסט דאבסטפ. השנתיים האחרונות רואות עליה של סאונד חדש ושלם יותר, ששומר על החוצפה והנועזות של הבס אבל מערבב אותן עם העומק, היציבות והדרייב המוכח של האוס וטכנו. Kry Wolf נמצאים בחוד החנית של המגמה הזאת, גם כיוצרים, ובוודאי כבעלים של הלייבל המוביל Sounds Of Sumo שהוציא ריליסים בין השאר ל-Canblaster, Mele, Mak & Pasteman ועוד.

      עוד בחממה המוזיקלית שהיא דרום אנגליה, נעבור מבריסטול לברייטון, עיירת החוף שהיא גם בית להרבה מהגרוב הבריטי הטוב ביותר וגם הבסיס של הלייבל אולי המטונף והמסונתז ביותר בעולם, Donky Pitch. לפני חודשיים יצא בלייבל המתקדם הזה אי.פי הבכורה של Vespertown, הוא דורון ינישסקי, לגמרי אחד משלנו, שלא רק ייצג בכבוד אלא סיפק את אחד הריליסים הטובים ביותר של הלייבל. וכעת דונקי פיץ' ממשיכים להיפתח לעולם עם האלבום של Starfoxxx שמגיע משיקאגו. דיוויד בלטרן אולי גר ביבשת אחרת אבל נשמע מתאים פיקס לרוח הלייבל ולוקח את עצמו בקלילות כשהוא מספר על עצמו בסאונדקלאוד שהוא שליח של פיצה, אוהב רוקנרול ומקווה To go unnoticed. בלטרן מביא משהו בוגר יותר לסאונד של דונקי פיץ'. זה קשור כנראה לכך שהוא בן 30 ולא ילדון כמו שאר החברים ללייבל, שהוא מגיע משיקאגו עם המטען המוזיקלי העמוס שלה וגם לכך שהוא כבר לא מסטול. לאלבום שלו הוא קרא Baby I'm Off Drugs And I'm Ready To Marry You ונשמע שהוא לא משקר. יש כאן עדיין הרבה כיף ושטויות אבל גם הרבה מאד רגש, תוכן אמיתי ועומק שאפשר לצלול איתו הרבה מתחת לפני השטח של רחבת הריקודים. מומלץ.

      ולסיום, למרות שתאריך היציאה הרשמי שלו הוא בכלל באוקטובר, אי אפשר שלא להתייחס כאן לאלבום החדש של קאריבו שמצא את דרכו לאינטרנט לפני כמה שבועות. Our Love הוא המשך כמעט ישיר לאלבום הפנומנלי הקודם של קאריבו, Swim, שהפך אותו ממוזיקאי מוערך לאחד הגדולים ביותר באלקטרוניקה ובצדק רב. גם כאן בונה דן סנאית' אפוסים מושלמים שנבנים ומתעצמים, גם הפעם הוא מצליח להגיע לרגעי אופוריה ולפתוח מגרות של רגש שרק לו יש את המפתח אליהן. סנאית' מצליח למתוח קו ברור בין המוזיקה שהוא יוצר תחת השם קאריבו לבין הקטעים היותר שבטיים ועוצמתיים שלו תחת השם דאפני, כשזה בעיקר החום והאופטימיות שמפרידים ביניהם, הרבה גם בזכות הקול המחבק שלו. הזמן ישפוט אבל כרגע נדמה שבכל זאת Our Love לא מצליח רוב הזמן לעלות לגבהים אליהם הגיעו Sun ו-Odessa, אבל להתחרות בשלמות זה לא פשוט כלל וכלל, ולהצליח לנפק אלבום מצוין כזה אחרי יצירה מהוללת כמו הקודמת זה הישג אדיר שעוד יותר מבסס את מעמדו של סנאית' כאחד מהיוצרים החשובים ביותר בעשור הנוכחי. על כך שאתם צריכים להקשיב לאלבום אין כל עוררין. לחכות בסבלנות לריליס הרשמי ב-6 באוקטובר או ללכת לקטוף אותו כבר עכשיו בסמטה לא כל כך חשוכה של הרשת, זה כבר עניין שלכם.

      טראקליסט:

      00:00 - Pierre Mottron - Comfortable (Wiki & Oneplus Edit) // Sub_Urban
      07:30 - Eyes Everywhere - Origami // Anabatic Records
      11:30 - Downtown Party Network - No Drama Afterhours // Futureboogie
      16:30 - Kry Wolf - Education // Food Music
      21:00 - Cribou - Mars // City Slang
      25:30 - Lilly Wood & The Prick and Robin Schulz - Prayer in C (Kowton Remix) // Atlantic
      31:00 - Strict Face - Arpeggius // The Bass Machine
      36:30 - Boxcutter - Shea // Kinnego Records
      41:00 - Starfoxxx - Bad Reception // Donky Pitch
      45:00 - Principal Dean - Oceans Deep // Symbols