רונית אלקבץ: "מסורבות גט נטולות זכויות וזה מאוד אכזרי, טרגי וקשה"

הסרט "גט של רונית ושלומי אלקבץ, עוסק בייסורים ובהשפלה שעוברת אשה בתהליך הגירושים ומעביר ביקורת על יחס הממסד הדתי לנשים מסורבות גט ועל עינויי בית הדין הרבני. היחס של הסרט להלכה הרגיז את מרלין וניג, חרדית וחברת מועצת הקולנוע. “כאישה דתיה", כתבה וניג באתר "סלונה", "אני חייבת לעצור כאן ולהגיד בקול: זה לא עובד ככה. לנשים שומרות מצוות מותר לעשות מה שהן רוצות. ההלכה לא מאמללת וגם לא כופה את עצמה, מי שמאמללים או כופים את עצמם הם האנשים. ההלכה מציבה סייג וכל אדם על פי אישיותו בוחר עד כמה רחוק הוא ילך עם זה ורואים את זה במובהק במגוון שומרי המצוות. לכל בן אדם יש מרחב פרטי וזה בינו לבין א-לוקים ושם קורים הרבה דברים. במשפט של ויויאן אמסלם מי שאמלל אותה כל השנים זה הבעל. וההלכה לא קשורה לזה בשום אופן. כך שבשלב מסוים הניסיון לגחך את ההלכה דרך הדיינים והסחבת והניסיון לצייר את הדתיות של הבעל כגורם מפריע נראה לי קצת אומלל או בעצם קצת כמו קרקס אנושי".

בכתבה שצולמה בבכורת הסרט "גט", הגיבו רונית ושלומי אלקבץ בנחרצות לדברי וניג. "אפשר להזדהות או לא להזדהות, הכל בסדר. אבל עם זה אי אפשר להתווכח: אישה מסורבת גט היא נטולת זכויות במדינת ישראל וזה מאוד אכזרי ומאוד טרגי ומאוד קשה", אומרת רונית אלקבץ, "יש כאן מצב מאוד פשוט וברור. אישה מבקשת את החופש שלה. האם עדיין במדינת ישראל, בשנת 2014, אני יכולה להיות במצב כזה שבו אני מבקשת את החופש שלי מהבנאדם, מהגבר שאני חיה איתו, שישחרר אותי לחיים?". שלומי אלקבץ אמר בתגובה לטענות וניג: "אין אלטרנטיבה לגירושים. אם גבר לא מוכן לתת גט לאשה, הוא לא ייתן את הגט. העובדות הן מאוד מאוד פשוטות, מאוד מאוד יבשות. הרעיון הוא לא להגחיך, לא את הדת ולא את הרבנים". ורונית הוסיפה: "אנחנו באים מבית דתי, כתבנו את כל הסיפור באהבה ומתוך היכרות מאוד מעמיקה את הנושא מבפנים". גם מנשה נוי, שמשחק בסרט את עורך דינה של מסורבת הגט, הסתייג מטענת חברת מועצת הקולנוע החרדית (תגובתו מופיעה בכתבת הודאו)

ביום רביעי התקיימה הקרנת הבכורה של הסרט "גט" בקולנוע "לב" בתל אביב, שם נפגשנו עם יוצריו שלומי אלקבץ ורונית אלקבץ, שגם מככבת בתפקיד הראשי, ועם שחקני הסרט מנשה נוי, אוולין הגואל ואלי גורנשטיין.