הפסל והצייר יגאל תומרקין, מבכירי האמנים הישראלים וחתן פרס ישראל לפיסול לשנת 2004, הלך לעולמו היום (חמישי) בגיל 87. בין יצירותיו המוכרות ניתן למנות את "האנדרטה לשואה ולתקומה" המוצבת עד היום בכיכר רבין ואת הפסל האייקוני "הוא הלך בשדות".
בנו, השחקן יון תומרקין, ספד לו בשיחה עם וואלה! תרבות. "בגלל שזה כל כך טרי וכל כך כואב עוד קשה לי למצוא את המילים הנכונות", אמר. "מבחינתי הוא היה האבא הכי מדהים שאפשר לבקש. ההיפך מהפרסונה ומאיך שנתפס בעיני הציבור כ'ילד הרע' עם 'הפה הגדול'. הוא היה אבא מדהים והכי אוהב את הילדים שלו ואת המשפחה שלו. הוא היה חולה תקופה, ועכשיו זה קרה. לצערי לא הספקתי להיפרד כמו שרציתי. הוא היה אמן מדהים, מהגדולים שהיו ויהיו פה בישראל. אני חושב שזאת אבידה גדולה לעולם התרבות והאמנות, ובכלל לעולם".
תומרקין נולד בדרזדן, גרמניה, בשם פטר מרטין גרגור היינריך הלברג, ובגיל שנתיים עלה לארץ ישראל עם אמו, שנישאה מחדש להרצל תומרקין. הוא החל ללמוד פיסול לאחר שחרורו מהצבא, מה שהוביל לקריירה אמנותית מפוארת ורבת הישגים, שכללה לצד האמנות גם יצירת תפאורות להצגות, בין היתר ב"ברלינר אנסמבל" של ברטולד ברכט, ולסרטים כמו "חור בלבנה" של אורי זוהר. פסלים ואנדרטאות נוספים שיצר פרוסים בכל רחבי הארץ.
לצד ההערכה הרבה לה זכה, תומרקין עורר לא פעם סערה בשלל התבטאויות פוגעניות ופרובקטיביות, בין השאר נגד חרדים. מסיבה זאת, זכייתו בפרסים לוותה לעתים בהתנגדות ציבורית, וגם כשקיבל את פרס ישראל הוגשו עתירות נגד ההחלטה - שנדחו כולן.
הגלריסטית הוותיקה נעמי גבעון, מבעלות גלריה גבעון, ספדה לתומרקין בשיחה עם וואלה! תרבות: "הייתה לתומרקין תרומה עצומה לאומנות הישראלית. התרומה העיקרית שלו הייתה שהוא לא הלך בשום תלם. לא נכנע לקאנון כזה או אחר. הייתה לו שפה עצמאית, ייחודית, חופשית, לגמרי שלו. והמעניין הייה שהייתה לו אינטרפטציה על מודרניזם שהייתה שונה מאיך שהסצנה הבינה מודרניזם. הוא קורץ מחומר אחר. היה לו בלי סוף אומץ יצירתי, ללא גבול. אני חושבת שאנחנו לא מכירים היום צורת עשייה כל כך חופשית מקיבעון כמו של תומרקין".