פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פסטיבל חיפה 2014: מה כדאי לראות?

      המהדורה השנתית של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בחיפה מציגה הפעם תפריט גדוש במיוחד - איזה סרטים הכי מצדיקים את העלייה לכרמל בסוכות?

      פסטיבל חיפה 2014: מה כדאי לראות?

      כמדי שנה, גם בסוכות הקרוב חיפה תהפוך למוקד עלייה לרגל של חובבי הקולנוע בארץ. מהדורה זו של הפסטיבל תתקיים בין ה-8 ל-18 באוקטובר, ותצא לדרך עם הקרנת דרמת המתח האמריקאית הטרייה "השופט" – פתיחה לא מלהיבה במיוחד, שאינה מלמדת על הבאות, שכן עשרת ימי החגיגה החיפאית מציעים תוכנית אמנותית גדושה בכל טוב; כה גדושה, עד שאין טעם להאריך בהקדמות, ועדיף לקפוץ ישר להמלצות הרבות.

      התחרות הישראלית העלילתית

      בעבר, גם כשהתפריט הבינלאומי של הפסטיבל החיפאי התעלה על התקרובת הירושלמית, הוא נפל ממנו בחזית המקומית. מסיבות שונות, התמונה התהפכה בשנים האחרונות, וזה מורגש ביתר שאת גם הפעם – מקבץ אטרקטיבי במיוחד של סרטים עלילתיים ארוכים תוצרת הארץ יתחרו השנה בהר הכרמל.

      "את לי לילה" של אסף קורמן עולה לכרמל עטור שבחים מקאן, "מיתה טובה" של שרון מימון וטל גרניט עושה זאת עם שלל סופרלטיבים מוונציה וטורונטו, ובעורפה של המפלצת הדו-ראשית הזו נושפים עוד כמה פרויקטים מסקרנים שינסו להפתיע אותם בטקס הפרסים – למשל "יונה", הביוגרפיה על יונה וולך שביים ניר ברגמן, "מנפאואר", סרטו החברתי של נועם קפלן הזכור לטובה מ"צווארון כחול-לבן" ו"טוביאנסקי", דרמה היסטורית עם פוטנציאל נפץ חתרני על חייל צה"ל שהוצא להורג על עוול בכפו מעט לאחר קום המדינה. כל היצירות הללו אמנם יזכו להפצה מסחרית בארץ, אבל אין לדעת מתי זה יקרה, כך שאם מישהו רוצה להתרשם מחלון הראווה של הקולנוע המקומי – לא כדאי לו לפספס את הרכבת לחיפה.

      וגם: מחוץ לתחרות הישראלית ולכל מסגרת רשמית כלשהי, תתקיים הקרנת הבכורה המקומית של "וילה תומא", הדרמה של סוהא עראף שכזכור הסעירה את כוסות התה של כל קומיסרי התרבות האפשריים במדינה, בשל סירובה של הבמאית להכריז עליה כ"סרט ישראלי", על אף שקיבלה מימון נכבד מקרן הקולנוע של ידידיה הציוניים.

      לפי הדיווחים לאחר הקרנתה בפסטיבל טורונטו, הסקנדל סביב "וילה תומא" הוא הדבר הכי מעניין בסרט, ובכל זאת הפרמיירה שלו תהיה אירוע – הרי מזמן לא הוקרן בחיפה משהו שכיתובי התודה בקרדיטים שלו היו כל כך טעוני משמעות.

      "וויפלאש": הטריילר

      האינדי האמריקאי

      וויפלאש

      הרבה מכות תופים וקללות צעקניות נשמעות בסרט הזה, אבל עד כמה שהוא רועש, ההמולה בו מתגמדת לעומת הרעש שעורר בפסטיבל קאן האחרון, בו התקבל בסשן היסטרי של מחיאות כפיים. ההתלהבות היתה מוצדקת: הבמאי דמיאן שאזל משתמש כאן במערכת היחסים בין מורה סדיסט למוזיקה ונער מתופף כדי ליצור את אחד הסרטים הטובים שנעשו על הקשר בין תלמיד לרבו ובין בורא למפלצת, ועל הממד הכפייתי, האנוכי והמטורף של אמנות. התוצאה מתגלה כמעין שילוב של "מטאל ג'קאט" ו"תהילה", מכריזה על היוצר הצעיר כהבטחה ענקית ומאפשרת לג'יי.קיי סימונס (שילינגר מ"אוז") לעשות תפקיד חייו כמנטור המתעלל.

      *הסרט יופץ בארץ בחמישי 16.10, בו בזמן עם הקרנותיו בחיפה, כך שאפשר בעיקרון גם לראותו בערים אחרות באותו זמן.

      וגם: היישר מבכורתו העולמית בטורונטו, יגיע לחיפה "Men, Women & Children", ניסיון מעניין של ג'ייסון רייטמן ("ג'ונו", "תלוי באוויר") להתמודד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולמנו ועם האופן בו הם משפיעים על התקשורת האנושית. חלק מהדימויים בו בהחלט עשויים להישאר עם הקהל גם לאחר הצפייה, בזמן שיילכו במסדרון עם הראש בסמארטפון וייתקעו אחד בשני.

      *ייתכן שהסרט יופץ בארץ בחורף הקרוב.

      "שנת חורף": הטריילר

      הקולנוע הטורקי

      שנת חורף

      סרטיו של הבמאי הטורקי נורי בילג'ה צ'יילן הם באופן מסורתי המעדנים המהוללים והמבוקשים ביותר בפסטיבל. עוד יותר מאשר במקרים של "אקלים", "היו זמנים באנטוליה" ואחרים, התורים אמורים להיות ארוכים במיוחד לבכורה הישראלית של עבודתו הטרייה, "שנת חורף", שזיכתה אותו לראשונה בדקל הזהב בפסטיבל קאן.

      עם פרס שכזה, וכשאורכו שלוש שעות ורבע, הסיפור על מלחמות הכבוד בחצרו של איש רוח אמיד וגאוותני מסתמן לכאורה כסרט הגדול ביותר של צ'יילן – אבל האם זה באמת רגע השיא בקריירה שלו? לא בטוח בכלל, ובכל זאת – "שנת חורף" מציג כמה מהרגעים הקולנועיים המפעימים ביותר שנראו מזה שנים, כך שראוי להקדיש זמן גם לתורים לקראתו וגם לצפייה עצמה.

      *הסרט יופץ בארץ מעט לאחר ההקרנה בחיפה, בחמישי 23.10.

      וגם: ריאה ארדם ("ימים ורוחות") הוא במאי טורקי נוסף שהשם שלו מוכר היטב לבאי הפסטיבל החיפאי, וגם הפעם מצפה להם סרט חדש פרי עטו, "נשים שרות". לא ראיתי אותו, אבל למי שיש פנאי, תמיד כדאי למרקר בתוכנייה כל יצירה טרייה של הקולנוען המוכשר והרגיש הזה.

      *הסרט ככל הנראה לא יופץ בארץ, וזו הזדמנות יחידה לראותו.

      הקולנוע הרוסי והאוקראיני

      לוויתן

      "שנת חורף" גרף בהליכה את דקל הזהב בעיקר מפני שצ'יילן כבר זכה בעבר בכל הפרסים המשניים האפשריים בפסטיבל והגיע זמנו לנגוס בדובדבן שמעל הקצפת. אך בכל שנה אחרת, בהחלט ייתכן שהפרס היה הולך לסרט אדיר אחר – "לוויתן" של אנדריי זוויאגינצב ("השיבה", "ילנה"), גם הוא כבר שם מוכר לצופים בארץ. הפעם, הבמאי הרוסי מתבסס על סיפורו של איוב כדי לתאר כיצד השחיתות ברוסיה מפוררת את חייו של גיבורו. התוצאה מושחזת ועזת מבע, ונחשבת לאחד מהשוסים הקולנועיים הגדולים של הפסטיבל ושל השנה בכלל.

      *הסרט יופץ בארץ, אבל לא ברור מתי.

      וגם: בכל שנה יש בחיפה לפחות סרט אחד שגורם לקהל לצאת מן האולם באמצע, לעיתים תוך השמעת קריאות גועל ומחאה. השנה, בהחלט סביר שזה יהיה "השבט" האוקראיני, עוד אחד מהתגליות של פסטיבל קאן האחרון – דרמה פרובוקטיבית, אלימה ומבחילה של הבמאי בעל השם הנהדר מירוסלב סלאבושפיטסקי, המתרחשת במוסד לנערים חירשים-אילמים. הקולנוען נשאר נאמן להוויה של גיבוריו, וכתוצאה מכך אין כאן אף מילה באוקריאנית, רוסית או כל שפה מדוברת אחרת, והכל מתנהל בשפת הסימנים.

      *הסרט ככל הנראה לא יופץ בארץ, וזו הזדמנות יחידה לראותו.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      תשובת הכלבים ל"כוכב הקופים: המרד". מתוך "האל הלבן" (צילום: יח"צ)

      הקולנוע המזרח אירופאי

      האל הלבן

      סרטו של קורנל מונדרוצ'ו היה אולי היצירה הקולנועית הכי מפתיעה ומשונה שהוקרנה השנה בקאן – מעין גרסה איכותית והונגרית של "כוכב הקופים: המרד", רק בכיכובם של הולכים על ארבע, ולא כאלה יצירי מחשב, אלא כלבים אמיתיים לחלוטין. שניים כאלה, לוק ובודי, חולקים את התפקיד הראשי ועושים בית ספר למריל סטריפ ולמייקל קיין בתצוגת משחק מהפנטת, המיישרת קו עם איכות עבודת הבימוי וגורמת לצופה לצאת מן האולם כשהוא מכשכש בזנבו.

      *הסרט ככל הנראה לא יופץ בארץ וזו הזדמנות יחידה לראותו.

      וגם: "אידה", הדרמה הפולנית שמסתמנת כרגע כאחד השמות החזקים בקרב על האוסקר לסרט הזר, מגיעה לחיפה לאחר שכבר היתה להיט ביקורתי ומסחרי באנגליה ובצרפת. פאבל פאבליקובסקי עוקב כאן אחר נזירה שמתחקה בעקבות הרקע היהודי של משפחתה, ומסתייע לשם כך בצילום ובתצוגות משחק עוצרות נשימה.

      *הסרט יופץ בארץ ב-23 באוקטובר.

      "20 אלף יום על כדור הארץ": הטריילר

      הקולנוע המוזיקלי

      20 אלף יום על כדור הארץ

      לא צריך להיות מעריץ של ניק קייב כדי לרעוד כשושן פרא מול הסרט התיעודי על אודותיו. היצירה המרגשת הזו חורגת לחלוטין מהתבנית המוכרת לעייפה של מסמכי דוקו מוזיקליים, והיא למעשה שילוב של וידאו-ארט, רצף קליפים, אסופת מונולוגים, תיעוד קונצרטים ועוד. בסך הכל מדובר בחוויה קולנועית אדירה שכדאי לראות על מסך גדול, אז אם להשתמש במשחק המילים הבלתי נמנע, אל תחכו שהסרט יגיע לטורנטים – ממילא הזרעים יהיו רעים.

      *הסרט ככל הנראה לא יופץ בארץ וזו הזדמנות יחידה לראותו.

      וגם: שוחרי הקולנוע המוזיקלי יוכלו להתענג בחיפה גם על הקרנת בכורה ארצית (וכמעט עולמית) של "ג'ימי: כולם לצדי", סרט עלילתי חדש המבוסס על חייו של ג'ימי הנדריקס. הוא נרכש להפצה בארץ, כך שאולי תהיה עוד הזדמנות לראותו. בצד זאת הפסטיבל יעניק אפשרות חד-פעמית לצפות על מסך גדול ב"לילה של יום מפרך" של הביטלס, שהערך והחשיבות הקולנועיים שלו מתעלים אפילו מעל הגדולה של חיפושיות הקצב.

      טירוף בחצות

      מישהו עוקב אחריי

      גם אם מירב התוצרת בו מצוחצחת ומהוגנת, הפסטיבל מיטיב מזה שנים לחשוף גם את הצדים הפרועים יותר של הקולנוע העולמי. וכך, במסגרת "טירוף בחצות" שלו אפשר יהיה ליהנות מ"מישהו עוקב אחריי", לא פחות מאשר אחד מסרטי האימה הטובים של השנים האחרונות. הבמאי דיוויד רוברט מיטשל רקח כאן זוועתון מבריק, מקורי, חושני – והכי חשוב ונדיר, מפחיד באמת.

      וגם: המסגרת תציג עוד כמה סרטים ראויים – ובהם "קר ביולי", סרט פעולה חביב עם ניחוח טראשי ואייטיזי בכיכובם של מייקל סי.הול ודון ג'ונסון; ו"הללויה" הבלגי, שלא צפיתי בו אך אוהדיו השוו אותו ל"מי מפחד מהזאב הרע", וזו כמובן מחמאה.

      *כל הסרטים הללו ככל הנראה לא יופצו בארץ וזו הזדמנות יחידה לראותם.

      "הגאולה": הטריילר

      מערבונים

      הגאולה

      נוסף לכך, הפסטיבל מקדיש גם מסגרת מיוחדת למערבון – ז'אנר שכל עשור מחדש מכריזים על מותו, אך הוא ממשיך להתלוצץ עם רופאיו ברחבי העולם. אף אחד מסרטי המערבון הטריים שיוקרן בחיפה אינו אמריקאי, אך אחד מהם דובר אנגלית אף שהוא הפקה דנית – זהו "הגאולה" של כריסטיאן לוורינג, בהשתתפותם של מאדס מיקלסן העוצמתי מתמיד, אווה גרין ואפילו אריק קאנטונה.

      כיוון שמדובר בלא יותר מהומאז', העלילה כאן צפויה לחלוטין ובמכוון – אבל ממילא התסריט פה זה לא העיקר, אלא הטאץ' המסוגנן והאלים של הבמאי הדני, שאף כי גדל בארץ כה קרה, משתלט במיומנות על הנופים הצחיחים ומתגלה כשולף הכי מיומן במערב.

      וגם: הפסטיבל יקרין עוד שלושה מערבונים מרחבי העולם – "מיראז'" ההונגרי, "התשוקה" הספרדי ו"עמק אפל" האוסטרי.

      אף אחד מן הסרטים הללו ככל הנראה לא יוצג בארץ, כך שזו הזדמנות יחידה לראותם.

      "סיפורה של הנסיכה קאגויה": הטריילר

      האנימציה

      סיפורה של הנסיכה קאגויה

      איסאו טקאהאטה תמיד חסה בצלו של הייאו מיאזאקי, אבל הודות ליצירות פאר בסדר הגודל של "קבר הגחליליות", בהחלט אפשר להחשיב גם אותו לאחד מגדולי אשפי האנימציה היפניים של זמננו. "סיפורה של הנסיכה קאגויה" הטרי פרי עטו הוא לדעתי לא מטובי סרטיו, ועדיין מביא לידי ביטוי את המגע היפה, הייחודי והטהור שלו.

      וגם: "הבגידה" של ביל פלימפטון הוא אותו סיפור בדיוק – סרט טרי של ענק אנימציה, שלא משתווה לאיכות יצירותיו הקודמות, אך בכל זאת מדגיש את המקום החשוב שלו בהיסטוריה של האמנות הזו.

      *אף אחד מן הסרטים הללו לא יוצג בארץ, כך שזו הזדמנות יחידה לראותם.

      "חבורת נערות": הטריילר

      הקולנוע הצרפתי

      חבורת נערות

      הסרט השלישי של סלין שיאמה, ש"חבצלות מים" ו"טומבוי" פרטי הוקרנו בעבר בפסטיבל ירושלים, הוא הטוב ביותר שלה, מהטובים שהוקרנו השנה בקאן ומהטובים שנעשו השנה בצרפת. כפי שמשתמע משמו וכמיטב המסורת של הקולנוע במדינתה, הבמאית מעמידה במרכז העלילה כנופיית בנות תשחורת – במקרה זה כולן שחורות מהפרברים. התוצאה מלאת כוח לכל אורכה, וכבונוס גם מציעה את השימוש הקולנועי הטוב אי פעם בשיר של ריהאנה.

      *הסרט ככל הנראה לא יופץ בארץ וזו הזדמנות יחידה לראותו.


      וגם: "חבורת נערות" עוד לא הופץ בצרפת. "למה זה מגיע לי?" לעומת זאת, לא רק שכבר הופץ, אלא אף ריסק קופות והפך אחד הלהיטים הגדולים בהיסטוריה של המדינה. הקהל לא עמד בחדווה בה קומדיית הבורקס הזו מנתצת את כללי הפוליטקלי-קורקט, דרך סיפורה של משפחה לבנה ושמרנית, שכל אחת משלוש בנותיה מתחתנת עם בן למיעוט אחר – האחת עם גבר שחור, השנייה עם אסייתי, השלישית עם יהודי. התוצאה מהנה, מצחיקה והרבה יותר מתוחכמת מכפי שנראה.

      *הסרט יופץ בארץ בשבועות שלאחר הפסטיבל.

      הקלאסיקות

      מחווה לפרנסואה טריפו

      לפני שלושים שנה הלך לעולמו פרנסואה טריפו, ומי יודע איזה עוד סרטים נהדרים היה עושה לו חי בשלושת העשורים האחרונים, אבל לכל הפחות אפשר להתנחם במורשת שהותיר אחריו. היארצייט הזה מצויין כמובן בכל העולם, וגם בחיפה – עם מחווה הכוללת הקרנות של כמה מפניניו, למשל "400 המלקות" ו"ז'יל וז'ים", וכן סרט תיעודי חדש על אודותיו. אגב, במהלך החודש היא תתקיים גם בסינמטקים אחרים ברחבי הארץ.

      וגם: הפסטיבל יעניק הזדמנות לצפות גם בעוד כמה קלאסיקות קולנועיות – אם זה האפוסים "נאשוויל" של רוברט אלטמן ו"עשרת הדיברות" של ססיל בי. דה מיל, ואם זה סרטים קטנים ופיוטיים יותר, אך לא פחות מופתיים, כמו "צבע הרימונים" של סרגיי פרז'נוב ו"השחר עולה" של מרסל קרנה.

      אלן רנה וצוות הסרט "עוד לא ראיתם כלום" (GettyImages , Pascal Le Segretain)
      לבוא להגיד שלום לאגדה שהיתה והלכה. אלן רנה המנוח עם בת זוגתו ושותפתו הקבועה סבין אזמה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      ועד כמה שהרשימה הזו ארוכה, רבים נשארו בחוץ – "חייו של ריילי", שירת הברבור של אלן רנה עליו השלום, וכן הסרטים החדשים של עוד כמה במאים מובילים שייבדלו לחיים ארוכים – לדוגמה "העננים של סילס מריה" של אוליבייה אסיאס, "החתך" של פאטי אקין ו"מפלה" של ברי לווינסון.

      חובבי דרמות קורקטיות ומרתקות על היסטוריה אירופאית יתענגו גם מ"דיפלומטיה" הצרפתי ו"חיים כפולים" הגרמני, ובזירה המקומית אי אפשר שלא להזכיר את התחרות התיעודית הישראלית, את "הגו-גו בויז", הסרט מאיר העיניים של הילה מדליה על מנחם גולן ויורם גלובוס, את ערב המחווה לאפרים קישון ועוד.

      כל זה כמובן יעשה חיים קשים למי שלוח הזמנים שלו צפוף, אבל הוא יוכל להתנחם בכך שהפסטיבל יקרין גם כמה סרטים בלתי נסבלים, שאפשר לסמן עליהם איקס ובכך לפנות מעט זמן: "למען המלוכה והמדינה", שמבייש את זקנתו של הבמאי הוותיק ג'ון בורמן; "ההיעלמות של אלינור ריגבי", פרויקט אינדי מדובר בכיכובם של ג'סיקה צ'סטיין וג'יימס מק'אבוי שמציג את שתי הדמויות הכי מעצבנות שנראו על המסך זה מזמן; ו"אלקטריק בוגאלו", הסרט התיעודי השני והפחות מוצלח שנעשה השנה על גולן וגלובוס.

      מועדי הקרנה, רכישת כרטיסים ועוד פרטים על הפסטיבל תמצאו באתר הרשמי.