פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דקלה קידר מחטטת באומץ בנקודות הכי כאובות של פרידה והתרסקות האהבה

      ב"בבתים של אחרים" לא תמצאו קתרזיס או קריאה שהיא "פיל גוד", אבל כן תמצאו התייחסות כנה, אמיתית ואפילו חשובה לשבר יומיומי שקורה לכולם. וכמה שזה לא בנאלי כשזה הופך לאישי

      דקלה קידר (יח"צ)
      דקלה קידר (צילום: יח"צ)

      כמו ספרים רבים לפניו, גם "בתים של אחרים", ספרה החדש של דקלה קידר ("הגברת העירומה", "משהו פשוט מסובך"), מתחיל ברגע של משבר. אחרי שנות נישואים ארוכות, יורם מחליט שנגמר ושהוא עוזב את הבית. את רותי הבשורה תופסת כרעם ביום בהיר, לאחר שאף סימן מקדים לא הכין אותה לרגע המר הזה, בו הוא אומר לה שהם צריכים לדבר. וחייה משתנים באבחה אחת, בה היא הופכת לאשה ננטשת ועזובה. אלו הן נקודות המבט והמוצא מהן מובל הסיפור מרגע זה ואילך. כניסתה של רותי למשבצת של המסכנה שננטשה בדמי ימיה, כאשר היא מטופלת בנערה מתבגרת לה היא מנחילה את אותן התחושות, סוללת את הדרך להמשכו של הסיפור.

      התמודדותה של רותי עם התמוטטות התא המשפחתי החמים והנוח שלה יוצרת כאן דינמיקה מעניינת במערכות היחסים השונות המתפתחות במהלך הספר- של רותי ובתה ג'ולי, של ג'ולי ואביה, של רותי ובתה עם הגברים החדשים שנכנסים לחייהן. אין שום מוטיב אידיאלי במערכות היחסים הללו, בסך הכל עוד חיים שמתרחשים להם ומגיעים מנקודה א' לנקודה ב', עם כל המהמורות שבין לבין.

      וזהו בעצם ייחודו של הספר הזה, ואולי גם הסיבה לכך שהוא כל כך נוגע ללב. בין כל הדרמות הגדולות ובין המחוות הענקיות, מי שנשארים הם האנשים, והם אלה שחשובים באמת. הספר מדבר על אהבה ועל הכאב שהיא עשויה לגרום והוא לא עושה שום הנחות לקוראים שלו כשהוא מתעקש ללפות את הלב שלהם ולרוצץ אותו לרסיסים. האהבה היא דבר נפלא? אולי בשירים ובאגדות. אם אתם רוצים לשמוע את האמת, צאו מנקודת הנחה שאתם לא הולכים ליהנות מזה.

      בתים של אחרים (יח"צ)
      כריכת הספר (צילום: יח"צ)

      הפסימיות שמלווה את הספר מעלה בין היתר את שאלת תפקידה של הספרות בחייהם של הקוראים. מי שיחפש נחמה או קתרזיס לא ימצא אותם פה. גם לא מי שיחפש פנטזיה שהוא יכול לברוח אליה מהקשיים של חייו. "בתים של אחרים" לא ישלח את הקורא לשעות של "הנאה" במובן הקלאסי של המילה, אך גם לא למסע עמוק בנבכי נשמתו. ובכל זאת, מדובר באחד הספרים הטובים שנכתבו כאן בנושא זה בשנים האחרונות, דווקא בשל חוסר היומרנות שבו וההיצמדות שלו לסיפור קטן ושולי, שמטלטל את חייה של משפחה אחת. הספר מציב מראה נייטרלית אל מול פניה המכוערים של המציאות ומכריח את הקורא להתמודד עמה, גם אם היא לא יפה או מושכת במיוחד, גם אם יש לה כרס קטנה שלא משנה עד כמה היא תטפל בה באובססיביות ותתאמן אל מול המראה בחדר הכושר, גם אם הדרך היחידה בה נוכל להעלים את החטוטרת תהיה עם אזמל המנתחים. אבל אם ביקשתם מציאות יפה או מעודנת, לא תמצאו אותה כאן. דקלה קידר לא מחפשת קיצורי דרך כשהיא מאגרפת את הקוראים מימין ומשמאל וסוחטת אותם רגשית עד שהם מוטלים בצד הדרך.
      אפשר לראות בספר הזה נקודת ציון משמעותית בקריירה של דקלה קידר שפרסמה עד היום בעיקר ספרי ילדים ונוער. כשהיא פונה לראשונה לקהל המבוגר יותר, היא מרשה לעצמה לחטט באומץ רב בנקודות הכואבות ביותר והיא עושה את זה מעולה, גם אם פה ושם עדיין ניכרת בכתיבה שלה הזיקה לספרות הנוער.

      הדמויות האמיתיות כל כך שקידר בונה כאן מצליחות לשבות את הקורא גם כאשר הוא לא מזדהה עמן במאת האחוזים, ואולי דווקא בשל כך. בניית הדמויות המושלמת שלה היא זו שמחזיקה את הספר והופכת אותו לטוב כל כך למרות הנקודות החלשות שבו. תבניות ההתנהגות של הדמויות ברורות כל כך לקורא גם כאשר הוא לאו דווקא מסכים עמן, וגם כאשר הוא לא מקבל אקספוזיציה מאולצת שמסבירה לו בגמלוניות למה הן פועלות כפי שהן. הספר מציג את הדמויות כפי שהן ומכריח את הקורא לקבל אותן ולאהוב אותן ולכאוב אתן, והוא עושה את זה כל כך טוב, שכאשר הוא מגיע לסיומו הוא מרגיש כאילו ירד מסחרחרת רגשית שייקח לו רגע להירגע ממנה.

      בתים של אחרים / דקלה קידר, הוצאת זמירה ביתן, 360 עמודים