העונה ה-11 של "האנטומיה של גריי" נפתחת בזיכרון מהעבר: מרדית' גריי נזכרת כיצד הלכה לאיבוד בילדותה וכצפוי, מרדית' זוכרת כיצד אמה איבדה אותה. האצבע המאשימה ממשיכה להיות מוכוונת כלפי האם. בגזרה הזו אין כל חדש אצל מרדית'. השאלה שעולה באופן מיידי מפתיחת העונה ה-11 היא האם גם "האנטומיה של גריי" תלך לאיבוד בעקבות עזיבתה של כריסטינה יאנג (השחקנית סנדרה או). כלומר, האם שונדה ריימס, לאחר עשור בו השפיעה באופן דרמטי על הטלוויזיה בעולם, תרפה את האחיזה בסדרה אותה יצרה ותתן לה להיסחף לעבר המרחק.
מתישהו זה יקרה. "האנטומיה של גריי", כמו סדרות רבות לפניה, היא לא ספרינט אלא ריצת מרתון אבל כל מרתון מסתיים בסוף. "האנטומיה" כבר מתנשפת ואפילו לא צריך להתאמץ כדי לראות את הזיעה. שונדה ריימס מזיעה כדי להחזיק את כל החבילה ביחד. מה שפעם בא בקלות, היום בקושי דופק בדלת. כמה עוד אחים ואחיות לבית גריי צפויים להגיע לסיאטל ואז למות לפני ש"האנטומיה" תצטרף לחברותיה בפנתיאון הטלוויזיה?
"האנטומיה", מתחילת דרכה, לא היתה סדרת בית חולים. היא הציגה מקרים רפואיים ועלילות-על רפואיות אבל עסקה בבני אדם ובמערכות יחסים, כמו כל אופרת סבון טובה. בניגוד למה שאפשר לחשוב, "האנטומיה" גם לא התביישה בעיסוקה האינטנסיבי במערכות היחסים. בכך נבדלה "האנטומיה" מסדרות בתי חולים קלאסיות כמו "E.R" שהדגישו את הפן המקצועי. ברור, מרדית' גריי ודרק שפרד הם רופאים מקצועיים שמשנים את עולם הבריאות בכל רגע, אבל יותר מזה הם בני זוג שלא מפסיקים לריב על כל דבר קטן.
דווקא בעבר, בעונות בהן "האנטומיה" יצאה מהמסגרת והתמקדה באנשים שהם לא מרדית' ודרק, היא היתה הרבה יותר מעניינת. וזה מעניין. כי מרדית' ודרק הם המוקד של הסדרה. ברגעים בהם "האנטומיה" העזה להתמקד בדמויות אחרות, היא שודרגה מטלוויזיה שנחמד לצפות בה לטלוויזיה שחובה לצפות בה. "האנטומיה" תמיד ידעה לחזור למרדית' ודרק אבל בכל פעם שעשתה זאת, הוכיחה כי דווקא שתי הדמויות עליהן מתבססת הסדרה הן נקודות החולשה שלה.
כעת, לאחר עזיבתה של סנדרה או, שונדה ריימס החליטה ללכת עד הסוף ולהציב שוב את מרדית' גריי במרכז העלילה. לא ברור עד כמה הצעד הזה נכון שכן פרק פתיחת העונה של העונה ה-11 הוא אחד מפרקי פתיחת העונה החלשים ואף המשעממים בתולדות הסדרה. פרק פתיחת העונה ה-11 עוסק בכמה נושאים, כל אחד משמים יותר מהשני: ההתמודדות של אואן ומרדית' עם עזיבתה של כריסטינה, הזוגיות של קאלי ואריזונה שמחליטות להביא לעולם ילד בעזרת אם פונדקאית וההשתלבות של אמליה שפרד בצוות. רק קו עלילה אחד היה מעניין למחצה: היריבות בין אלכס ומירנדה על מושבה של כריסטינה בחבר המנהלים של בית החולים. זהו. זה מה שתחילת העונה ה-11 של "האנטומיה של גריי" הציעה לאוהדי הסדרה.
לכאורה זה אמור להספיק. אף אחד כבר לא מצפה מסדרה לבצע שינויים דרמטיים בעונתה ה-11. אוהדיה יצפו בה כי הם אוהבים אותה, היתר יגיעו אליה מכוח האינרציה או דרך השידורים החוזרים כשהם מזיעים על ההליכון. אבל נדמה שמ"האנטומיה של גריי" אנחנו מצפים ליותר. "האנטומיה של גריי" היתה חלק מגל סבוניות הפריים טיים שהחזירו את הכבוד לז'אנר הסבוני. אם בעבר חובבי הז'אנר התביישו באהדתם לז'אנר, הרי ש"האנטומיה" סייעה להוציא מהארון את הדיונים על הז'אנר והקנתה לו לגיטימיות. "האנטומיה של גריי", גם בעונתה ה-11, צריכה להיות פורצת דרך ולנוח על זרי הדפנה. כששונדה ריימס מלהטטת במקביל עם "סקנדל" הלוהטת ו-"How to Get Away With Murder" החדשה, לא בטוח שב"האנטומיה" יושקעו אנרגיות רבות.
אז זהו. נכון לעכשיו, "האנטומיה של גריי" היא טלוויזיה שנחמד לצפות בה והקונפליקט העיקרי הוא לא האם מרדית' ודרק ישלימו אלא האם חובביה יסתפקו בפרס הניחומים הזה או שמא יקשו על שונדה ריימס ויתעקשו לקבל מוצר איכותי יותר.