בית התקליט עם לואי מרשל

"אלבום מופת מ-1994, שהוא בית ספר לכל להקת רוק. אלבום עם חדוות הלחיצה על פדל הדיסטורשן, עם שירים שעושים לך חשק לקחת את הגיטרה, להיכנס למקלט (גם כשאין אזעקה), ללחוץ על האפקט ולצרוח בכל הכוח:

In the garage'
I feel safe
No one cares about my ways
In the garage
Where I belong
No one hears me sing this song".

"כשהייתי נער שמעתי מלא פרוג, מעט מאד עברית חדרה לעורקיי. אבל האלבום הזה חצה את עורי העבה, חדר לליבי, והוא אחד הסיבות שבסופו של דבר התחלתי לכתוב שירים".

"הדיסק הזה עשה את דרכו מהדרום החם של ארצות הברית ועד לקיה פיקנטו הכחולה שלי. הוא יצא ב-1973 אבל גיליתי אותו רק השנה ומאז אני חורש עליו חריש עמוק. יש בו ערבוב נפלא של רוק, קאנטרי ובלוז, וזה כולל חליל שמרביץ סולואים מפה ועד קרוליינה. לסיבוב ההופעות המשותף שלנו נקרא "לואי מרשל טאקר בנד".

"טום ג?ונס היה בשבילי תמיד אייקון מעורפל של זמר גדול. קיבלתי כרטיסים להופעה שלו בארץ ולקראת ההופעה קניתי באייטיונז את האחרון שלו. גיליתי אלבום מופלא של זמר שאחרי קריירה ארוכה של הופעות בבתי קזינו החליט לשנות כיוון, עבר לניו יורק והתחיל לעבוד עם מפיק מעולם האלטרנטיב. התוצאה היא אלבום מהפנט עם הפקה מעולה, שירים נפלאים ובאמצע זמר אחד מדהים. כבוד!".

"איך שהגיטרה התחילה לנגן את 'Papa Won't Leave You, Henry', נשאבתי לתוך המסע של הנרי, וסרט האימה הכי מותח ומפחיד שעדיין לא ראיתי התחיל. ה-Bad Seeds יוצרים את הפסקול המושלם להזיות. הווידויים, הסיוטים והחלומות שמגיש קייב בקול שאף פעם לא נמאס לשמוע".

"להקה של איש אחד! לבוש בחליפת תותח וקסדה שמחוברת לטלפון (בתור מיקרופון), ומנגן גיטרות סלייד רצחניות בידיים ותופים ברגליים בסגנון פאנק בלוז, בוב לוג הוא אחד מהאמנים היצירתיים והמופרעים ביותר שיש. בחרתי באלבום לייב כי מדובר באמן הופעות ענק שמופיע 150 פעמים בשנה, והוא ממש טוב בזה!".

הופעות קרובות של לואי מרשל:
2.10 - פטריה, קיבוץ דן
7.10 - הצוללת, ירושלים
9.10 - לבונטין 7, תל אביב

לחצו וקראו בחירות של אמנים נוספים במסגרת בית התקליט