"כאן ועכשיו": פול אוסטר וג'. מ. קוטזי מתחרים למי יש יותר גדול

מעריציהם של שני המטאורים הספרותיים של המאה העשרים היו שמחים להציץ לתוך מוחם של אוסטר וקוטזי, אבל במקום זאת הם יקבלו מופע טרחנות ושביעות רצון עצמית שלהם

  • פול אוסטר
יואב שי
ג'. מ. קוטזי ופול אוסטר (צילום: AP)

את פול אוסטר ("מר ורטיגו", "טרילוגיה ניו יורקית") ומ. ג'. קוטזי ("חרפה", "ימות החמה") אין צורך להציג לקורא הישראלי. שני הסופרים הפוריים ועטורי הפרסים (בין היתר פרס נובל לספרות לקוטזי ופרס מדיסיס לסופר זר לאוסטר), שחררו לאוויר העולם עשרות רבי מכר, מתוכם רבים תורגמו לעברית. בשנת 2008 נפגשו אוסטר האמריקאי וקוטזי הדרום אפריקאי לראשונה במסגרת פסטיבל ספרותי באוסטרליה. במסגרת כור ההיתוך הבינלאומי הזה התיידדו השניים והחליטו לשמור על קשר באמצעות חליפת מכתבים, ובכך לתקן את העוול ההיסטורי שמנע מהם להיפגש מוקדם יותר בשל תנאי המרחק הגיאוגרפי שהפרידו ביניהם. הרעיון המקורי שהעלה קוטזי, היה לאפשר להם לנהל שיחות אינטלקטואליות על כל נושא שיעלה על הדעת ובלי כל חסמים, ובצורה שאולי תוכל אף להפרות את היצירה של השניים.

הספר "כאן ועכשיו" מאגד בתוכו את חליפת המכתבים של שני הסופרים החשובים הללו. המטרה- לאפשר לקוראים פשוטי העם והמחשבה להציץ אל תוך גלגלי השיניים המניעים את פעולותיהם של שניים מהגדולים ביותר, וכך אולי להצליח ולהבין איך נוצרת המחשבה במוחם של גאונים אמיתיים, בעוד הקוראים סופקים כפיים בפליאה ונהנים בשפלות רוח מזוהרם של אלה. התוצאה- הפוכה לחלוטין, כשגודל הציפייה מתהפך על פיו ועם כל עמוד שעובר מתעצמת האכזבה.

צחנת ההערצה העצמית של השניים ניכרת בכל נגיעת דיו על הדף, כשהם גוררים עצמם למין תחרות אינטלקטואלית של למי יש יותר גדול, מי יביע דעות מעוררות מחלוקת יותר, מי יעלה את הנושאים הקיצוניים יותר, מי יערער יותר על יסודות האמונה, מי יכתוב בצורה ציורית יותר ומי ישלוף ציטוטים מרשימים יותר. בכלל, לעתים נראים הדיונים שלהם כמו עוד נאום יאיר לפידי רצוף ניים-דרופינג שנכתב בעזרת ספר הציטוטים הגדול, דבר הגורם לקורא לחשוב, האם העלית האינטלקטואלית הגיעה למיצוי ואינה יכולה להגיע לרעיונות מקוריים בעצמה? קשה למצוא שביב של מקוריות ברעיונות המובעים במכתביהם של השניים, ואם הסופרים החשובים ביותר של זמננו לא מצליחים להגיע לחדש ולבנות מחשבה יש מאין, אז מה על אזובי הקיר שאנחנו? למען האמת, אפילו הרעיון לכרוך את מכתביהם האישיים של השניים בספר אינו מקורי במיוחד, ומהווה חיקוי חיוור לקובץ מכתביו של סמואל בקט המוזכר לא פעם במכתביהם

עוד בוואלה! NEWS

אתגר פיזי ונפשי: מי מלווה ותומך בכם כאשר אתם עוברים לדיור המוגן

לכתבה המלאה
כריכת הספר (צילום: יח"צ)

בין ההתנצחויות הפסאודו אינטלקטואליות מסתתרים גם מכתבים אישיים של השניים, שצורפו לספר כדי לתת לקורא נקודת מבט נוספת על הסופרים הנערצים עליו, או שמא על מנת לשוות לספר רוח אותנטית יותר? אבל מדובר באותנטיות מעושה והדבר ניכר לעין בלתי מזוינת ממרחקים. האם בכלל תכננו מהרגע הראשון לפרסם את מכתביהם ברבים?

במקום שהספר יעניק הצצה אל דרך חשיבתם של שני גאונים ספרותיים כפי שהוא מתיימר לעשות, עשויה הקריאה בהגיגיהם לדכא את רוחו של הקורא, כשהפליאה המעט אינפנטילית שלהם מפלאי העולם מגרדת את גבולות הבנאליה והאוננות האינטלקטואלית ההדדית שלהם מציגה אותם כשני זקנים טרחנים שהחפירה המתמדת בכתובים היא כל שנותר להם.

ובכל זאת, מעריציהם האדוקים של שני הסופרים יוכלו אולי למצוא כאן נקודת אחיזה כלשהי, אך דווקא במעמקי האישיים יותר מבין המכתבים, בהם מצליחים מדי פעם השניים להתעלות מעל לאותנטיות המזויפת ולשחרר מעט מעצמם, אם כאשר הם משתפים את הקוראים בסיפורים אישיים מעברם ואם כאשר הם מנסים להתמודד עם החששות, הפחדים והסודות שלהם. הבעיה היא שאין מספיק בשר ברגעים נדירים אלה על מנת שיוכלו להחזיק על גבם את הטקסט, מה שמוביל לשאלת השאלות- האם ספר שכזה היה מצליח לעבור את מחסומיו של מו"ל כלשהו לו היו כותביו שונים? התשובה השלילית לכך ברורה וחד משמעית.

כאן ועכשיו / פול אוסטר וג'. מ. קוטזי, בתרגום ברוריה בן ברוך, הוצאת עם עובד, 210 עמודים


האם תקראו את "כאן ועכשיו"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully