פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמני אינדינגב מתכוננים למדבר: "לא לשכוח להביא אטמי אוזניים"

      מצפה גבולות הפך לבית השני של אמני האינדי המקומיים. מה עבר עליהם מאז פסטיבל אינדינגב הראשון ועד היום? איזו חווית סאונד הם לא מצליחים לשכוח ומה צפוי לקרות השנה?

      אינדינגב, קוואמי, רות דולורס וייס, גבע אלון (עיבוד תמונה)

      קוואמי

      "זכיתי להופיע פעמיים באינדינגב, הראשונה היתה ממש רגע לפני הוצאת האלבום האחרון (עד כה) שלי עם החלבות, 'זרים במאה ה-21'. הופעה שהיתה מרגשת בטירוף בשביל כולנו, ושאני מרשה לעצמי לומר שהיתה אחת ההופעות הכי פוליטיות ונוקטות עמדה שהיו באינדינגב בכלל. הפעם השניה היתה לפני שנתיים כאורח בהופעה של קין והבל 90210. ממש בלי קשר להשתתפות שלי שם, וגם בהחלט בלעדיה, זו היתה בעיני ההופעה האדירה ביותר שראיתי באינדינגב אי פעם, ובוודאות הדבר הכי קרוב למטאל שהיה בפסטיבל. התחושה לפחות מהצד שלי היתה שאף אחד לא מצליח להישאר אדיש לאנרגיות הפראיות והרוצחות של קין והבל 90210 ושל מתן כהן גרומי, גיטריסט להקת בצפר, שהיה האורח המדהים שלהם שם. השנה אני אמנם לא מופיע כמוזיקאי, אבל נמשיך את שיתוף הפעולה שכבר הפך קבוע, עם רדיו 'הקצה' ומכללת BPM. לאורך כל הפסטיבל נשדר לייב מהבמות, ספיישלים, אירוחים של אמנים, סשנים חיים, ועוד".

      קוואמי (יח"צ , גוני ריסקין)
      "הופעה שהיתה מרגשת בטירוף בשביל כולנו" (צילום: גוני ריסקין)

      רות דולורס וייס

      "הו, אינדינגב. כל אינדינגב והסיפור שלו. הגיחה הראשונה שלי לאירוע המשובב הזה היתה ב-2008, כשבסיס הבית שלי עוד היה אוסטין טקסס. הייתי בביקור בארץ ובהריון מתקדם, הגעתי בחטף ועליתי לבמה עם בטן אדירה לנגן על פסנתר שסרב בכל תוקף לשתף פעולה. שנה אחר כך זה כבר היה עולם אחר - הופעה שהתחילה את סיפור האהבה שלי עם האחים המופלאים רמירז (תודה אינדינגב!) אחרי זה היו עוד. הופעה של שירי חנוך לוין, עוד הופעה כיפית במיוחד שבה יהוא ירון ואני החלפנו תפקידים והוא בקדמת הבמה בעוד אני זמררתי בליווי. כל פעם בתצורה אחרת הפסטיבל הזה מביא איתו הרבה כיף. הילדים גדלים מאינדי אחד למשנהו ויכולים לשוטט אחרי החיפושיות בבוקר, אתה לומד לא להתרגש מדי מזה שבליין צ?ק לא שומעים חצי מהלהקה, לומדים לא לשכוח להביא אטמי אוזניים וללכת לבדוק מה קורה בבמה השניה. זה רק הולך ונהיה יותר טוב".

      רות דולורס וייס (יח"צ)
      "אתה לומד לא להתרגש מדי מזה שבליין צ?ק לא שומעים חצי מהלהקה" (יח"צ)

      אלון עדר

      "אנחנו מופיעים השנה בפעם השניה באינדינגב לכבוד האלבום החדש 'סיכום החיים עד עכשיו'. בפעם הקודמת שהופענו שם, יונתן המתופף ורן הגיטריסט הסתבכו עם האוטו שהם ניסו להשכיר ובנוסף ההופעה היתה בשישי בצהריים ורן שומר שבת - זה נגמר במונית ספיישל איתה הם הגיעו ישר להופעה עצמה כשהקהל מחכה, היתה הופעה מעולה אגב. אני שתיתי בקבוק שלם של מיץ גת באותו יום, כשזה עוד היה חוקי, ולא ישנתי יומיים רצוף. השנה אנחנו מתכננים לצלם קליפ בזמן הפסטיבל. בקיצור, יש עניין באינדנינגב".

      אלון עדר (יח"צ , אביר סולטן)
      "לא ישנתי יומיים רצוף" (צילום: אביר סולטן)

      עמית ארז

      "הייתי באינדינגב כמעט בכל שנותיו, או כמופיע מן המניין, בתור עצמי או עם אטליז, או כאורח של מופיעים אחרים.זה כמו מסורת, ארוחת חג תרבותית שבכל שנה מגיעים לאותו סלון וישנם הרבה משתתפים שתמיד תפגוש שם, בנוסף לשמות חדשים יותר. משנה לשנה זה גדל ומתפתח בהתאם לעלייה המתמדת בכמות האמנים הפועלים פה. פעם אחרונה שהופעתי היתה עם הסיקרט סי, להקתי הנוכחית, לאחר הוצאת האי.פי שלנו. וזו היתה חוויה מעולה למדי. אנרגיות חיוביות באוויר, שמש שוקעת בדיוק באמצע שיר על שמש, אנשים שמחים. השנה אנחנו חוזרים אחרי אלבום מלא ראשון, התווספו עוד שירים מאז הפעם האחרונה ואנחנו מאד מצפים ושמחים שזכינו לקחת שוב חלק בדבר היפה הזה. אישית אני מחכה לראות את הילה רוח, אלון עדר, איזייה, ג'נגו, וגבע שר בעברית".

      עמית ארז (יח"צ , יואב בריל)
      " ארוחת חג תרבותית שבכל שנה מגיעים לאותו סלון" (צילום: יואב בריל)

      נ'צי נצ'

      "הופעתי באינדינגב בפעם הראשונה לפני שנתיים, בבמת הפיל לצדו של דיג'יי מש בערב של RAW TAPES. אמנם הופעתי למשך חצי שעה, אבל הווייב המיוחד שהיה שם נחרט לי בזיכרון, בעיקר בגלל העובדה שרובו המוחלט של הקהל לא הכיר אותי ובתום ההופעה כבר קיבלתי קריאות וצעקות פרגון למיניהן. מה שגם היה מגניב זה להגיע בפעם הראשונה לפסטיבל שכל כך מכבד ושם את הדגש על המוזיקה והאמנים. יש תחושה חזקה של איכות מוזיקלית וחוסר התפשרות על תוכן. ועפתי על זה. השנה אני מגיע לבמת הקוף בליווי להקה חיה, מה שהופך את כל ההופעה הזו למרגשת ומצופה עבורי פי כמה וכמה. הולכים לתת בראש אינשאללה. אה, ואני מת לראות כבר את ברי סחרוף! ברי הוא המלך".

      נצ'י נצ' (יח"צ , בנג'מין לידסקי, דייס מרקטינג)
      "הווייב המיוחד שהיה שם נחרט לי בזיכרון" (צילום: בנג'מין לידסקי, דייס מרקטינג)

      גבע אלון

      "בשנת 2008 חזרתי לארץ מארצות הברית אחרי שנה של הופעות לסבב אקוסטי בארץ. באחת ההופעות מצאתי את עצמי לבד על במת הקוף בפסטיבל אינדינגב מול אלפי אנשים. לפני עלו מלא להקות לבמה ונתנו בראש ועכשיו הייתי צריך להתעלם מזה שאין אף אחד איתי על הבמה, ולתת סט של שעה מול ההמון הזה. אני זוכר את הרגע שבו החלטתי שהגיטרה האקוסטית שלי צריכה להיות יותר מזה. היא הייתה צריכה להיות להקה שלמה. אני והיא רכבנו מעל לראשי האנשים ואל תוך הלילה המדברי. זה היה לילה מיוחד בשבילי. בדיוק כמו כל פעם שהופעתי בפסטיבל הזה".

      גבע אלון (יח"צ)
      "זה היה לילה מיוחד בשבילי" (צילום: יעל שלח)

      אורי מרום (האנג'לסי)

      "לאינדינגב 2011 הגענו עם שיער ארוך (חלקנו, לפחות) והיסטוריה קצרה מאוד (הלהקה הוקמה פחות משלושה חודשים קודם לכן). לכבוד הפסטיבל הדפסנו דמו עם שישה שירים - שלושה שרותם הספיק להקליט בתקופה שבה גיבש את הלהקה, ועוד שלושה מהופעת הבכורה בלבונטין 7, כדי שיהיה משהו שמי שמע אותנו יוכל לקחת הביתה אחרי שנרד מהבמה. אף אחד לא חשב שנחזור עם כל כך מעט מהם, או שאחד ימצא את דרכו הארוכה והמסתורית משם אל יערות מנשה ולישיבת הפלייליסט של גלגלצ, כמה חודשים מאוחר יותר. בשנת 2012 חזרנו בשמחה לבמה גדולה יותר מול קהל גדול יותר. גדול פי כמה ממה שראינו אי פעם. רגליים רועדות, דופק גבוה וכפות ידיים מיוזעות מהצד שלנו, נענו בהמון אהבה מהצד השני. מאז עברו שנתיים".

      theangelcy (יח"צ)
      "רגליים רועדות, דופק גבוה וכפות ידיים מיוזעות" (יח"צ)

      כבר קניתם אוהל אבל לא כרטיסים לפסטיבל? לחצו כאן