"המדינה לא מעוניינת לתמוך בגבעטרון", אומרת תמי בן יעקב, ותיקת זמרות הגבעטרון. "אפילו כשהגבעטרון מפעם לפעם נסעה לחו"ל, המדינה בקושי נותנת. אל על נתנה הקלה, בארצות הברית היה מישהו שהזמין אותנו לקהילות היהודיות, משפחות אירחו אותנו מעבר לים, אבל המדינה לא עזרה לנו. לפעמים אני מפסידה ימי עבודה בהדרכת טיולים לתיירים בגלל הופעות של הגבעטרון, מפסידה הכנסה ואין לי פיצוי על זה. המדינה לא ידעה לדאוג לעתידם של אמנים בארץ, כמו שהמדינה לא ידעה לדאוג לעתידם של מורים בהתיישבות העובדת. אני הייתי מורה בקיבוץ גבע הרבה מאוד שנים, אבל אין לי פנסיה, כי אז עוד לא הפרישו פנסיה לחברים כמו היום. הרבה שנים שלימדתי לא הייתי רשומה. ברגע שאת עובדת בחברת נוער או באולפן בו לימדתי, אז את לא רשומה במצבת המורים של משרד החינוך אלא של הסוכנות. לא הייתי מודעת לכל הדברים האלה. לא קיבלתי פנסיה על כל השנים בהן עבדתי. הגבעטרון כידוע לא משלמת משכורת לזמרים. אז אני ממשיכה לעבוד גם היום, בגיל 80, בהדרכת טיולים לתיירים".
קשה שלא להיזכר בהקשר זה באחד היוצרים החשובים והמשמעותיים ביותר עמם עבדה חבורת הגבעטרון, נחום (נחצ'ה) היימן, זוכה פרס ישראל. בריאיון שקיימתי עם היימן לפני שנתיים וחצי למעריב, גילה היימן כי הוא חסר כל: היתרה בחשבון הבנק שלו עמדה על אפס והתמלוגים לא הספיקו כדי לגמור את החודש. היימן שלח אצבע מאשימה למדינה: "ישראל היא מדינה מזוינת שלא יודעת לתת כבוד ליוצרים שלה. רובם מתים בחוסר כל", אמר לי בכאב. אני מזכיר את דבריו לתמי. "בשל מצבו של בעלי, לפני כמה זמן הסתובבתי בבית חולים בילינסון, ופתאום אני רואה את נחצ'ה במעלית. הוא זיהה אותי ואני זיהיתי אותו, אבל לא דיברנו הרבה כי ראיתי שמצבו לא מאפשר לו שיחה. תראה, הוא לא הראשון עם דמנציה ולא האחרון".
דברי הביקורת הנוקבים כנגד המדינה מצד תמי בן יעקב מלהקת הגבעטרון, זוכת פרס ישראל, נאמרות לוואלה! תרבות דווקא על רקע משמח וחגיגי החודש חגגה יום הולדת 80. תמיהיא אחת משתי הזמרות הוותיקות ביותר בגבעטרון והיחידות שנותרו מההרכב המקורי (השנייה היא ניקה ברזק בת ה-84). בניגוד למדינה שלא תומכת במידה הראויה, משפחתה, חבריה ושותפיה להרכב המיתולוגי דווקא ידעו לתמוך בה בהבעת אהבה רבה. לרגל יום הולדתה חברי הגבעטרון קיימו הופעת מחווה עבורה בדיור המוגן בו היא חיה ב-12 השנים האחרונות עם בעלה, "מגדלי הים התיכון" בנורדיה, שם גם מתקיים הריאיון הזה. קבענו לשעת בוקר, ועוד טרם הגעתי אליה הספיקה לטייל במשך שעה ורבע עם חברתה, במטעים ובשדות, מה שמרמז שבגיל 80 היא שמרה על בריאות, על חיוניות ועל חינניות, ובנוסף לא הפסיקה לעבוד, אינה מחמיצה הופעות עם הגבעטרון (אותם היא מקיימת בהתנדבות) ובמקביל עדיין מתפרנסת מהדרכת טיולים לתיירים בספרדית ובאנגלית. כשאנחנו מסתובבים בדיור המוגן היא מציגה לי כל עץ, פרח וציפור. "תסתובב, תסתכל איזה יופי של עננים! אנשים לא מסתכלים למעלה, ולא רואים איזה יופי הם מפסידים. אני תמיד עוצרת אנשים בערב ואומרת להם: תסתכל איזה כוכב יפה! זה מאדים!"
- מזל טוב לגיל 80, תמי. כיום חלק מחברותיך לגבעטרון יכולות להיות נכדות שלך. זה גורם לך להרגיש יותר צעירה או יותר מבוגרת?
"אני לא מרגישה מבוגרת ולא מרגישה צעירה. אני מרגישה כל הזמן אותו דבר. אני אני. זה הכל. פעם יכולתי לעשות דברים שאני לא יכולה לעשות עכשיו. אבל בשביל הגבעטרון צריך לשיר, ולשיר אני יכולה עכשיו כמו ששרתי קודם. כך שמהבחינה הזאת אין לי שום בעיה".
לתמי יש שלוש בנות ו-11 נכדים ("הכי קטן גמר עכשיו את האוניברסיטה וקיבל ציונים מאוד טובים"). אחת מהן נשארה בקיבוץ גבע, השנייה מתגוררת במושב והשלישית עזבה את הארץ וחיה בארצות הברית. הנה טקסט שלא מופיע בשירי המולדת של חבורת הזמר המיתולוגית הזאת, אותו הצגתי כשאלה לתמי: בעוד שהגבעטרון היא אחד הסמלים הישראליים הגדולים ביותר, אחת מבנותייך עברה לארצות הברית. מדוע בתך נטשה את ים השיבולים? "יש לי בת אחת שחיה בארצות הברית כי היא התחתנה עם אמריקאי, שהיה פה בארץ. הוא אמר: אני לא ראיתי את ההורים שלי כבר ארבע שנים, בואי ניסע לשמה. היא נסעה לשמה, מצא חן בעיניה שמה, היא התמקמה שמה, וזה הכל. יש לי שם ארבעה נכדים מתוקים ממנה".
- מה דעתך על מחאת ה"מילקי" והסערה סביב יוקר המחייה בארץ? יאיר לפיד כינה את מארגני קמפיין "עולים לברלין" הקוראים לרדת מישראל בגלל יוקר המחיה - "אנטי ציונים".
"השר לפיד יושב לו בממשלה ומקבל את המשכורת השמנה שלו, הוא במצב טוב, קל לו להגיד דברים לאחרים. אני יכולה להגיד לו: תעמוד במקומם, ותראה מה היית עושה במצבם. לפיד, אם היית בגילם, מנסה לעבוד, להרוויח ולגדל את הילדים שלך ולא מצליח, ואז רואה שבמקום אחר אתה מסתדר יותר טוב. קל לשפוט מהצד. אבל אפילו אם אתה חושב שאתה יודע מה טוב בשבילו, אתה אף פעם לא יודע מה טוב בשביל מישהו אחר. איך אמרו חז"ל? אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. אני יכולה להבין זוג צעירים שיש להם הרגשה שהם לא יגיעו פה בארץ לשום מקום, הם עובדים כמו חמורים ולא מתקדמים, ותקועים. אני יכולה להבין את זה. קשה מאוד בארץ בימינו להרוויח את לחמך ביושר. בסופו של דבר כל אחד צריך לדאוג לעצמו כי הממשלה לא דואגת לו".
תמי בן יעקב היא אחד הפרצופים והקולות המזוהים ביותר עם הגבעטרון. בין השאר היא הקול הענוג שעומד מאחורי המעבר המוזיקלי "או או או או או או" בקלאסיקה "ים השיבולים". "הייתי בגבעטרון מהתחלה, עוד לפני שקראו לזה גבעטרון, כשהיו שרים בחתונות", אומרת תמי. "הגבעטרון היתה גוף שנתן צבע שונה לאירועים שעושים, שיש בו גם את עניין המולדת, הקשרים לקרקע, לאדמה ולעבודה. עם השנים התחילו כל מיני שירי 'אני אוהב אותך'. זה בסדר, אבל זה לא קשור לגבעטרון. במשך תקופה די ארוכה שרנו רק על מנגינות שאולות, אבל ברגע שהחברנו עם נחצ'ה היימן ועם חמישיית גלבוע, הוא התחיל לכתוב לנו והתקבל הצבע של הגבעטרון והצליל של הגבעטרון".
הקלאסיקה "בת שישים" זכתה לגרסה מחודשת של הגבעטרון ביחד סאבלימינל, וזאת לא הפעם היחידה שבה חבורת הזמר הוותיקה הפגינה רוח ספורטיבית וחברה לצעירים בעבר גם שיתפה פעולה בתוכנית רדיו עם טיפקס, כיכבה בפרסומת לחברה סלולרית בה נערך מאש אפ בין שירם "זמר זמר לך" לשיר "רוצה בנות" של חובבי ציון, והם שיתפו פעולה גם עם הגרובטרון. מסקרן לדעת האם יהיה חיבור נוסף של הלהקה עם אמני פופ צעירים.
- להקת הצבא האדום ליוותה את צמד הפופ הרוסי טאטו, הנחשב ללסבי, באירוויזיון 2009. מה הסיכוי שלהקת הגבעטרון תלווה את האחיות כרקוקלי מ"אקס פקטור"?
"אני לא מכירה אותן. אני לא צופה באף אחת מתחרויות הזמר המוזיקליות בטלוויזיה ולא מכירה. אני חושבת ששיתוף הפעולה עם סאבלימינל היה נחמד מאוד. המילים שהוא כתב לרקע מאוד יפות. יכולנו להתחבר איתו בלי שום קושי. הוא אחד כזה שמתיישב לתוך מה שנקרא ארץ ישראל היפה".
- כבר עברו שנים רבות מאז האלבום האחרון שהוצאתם עם שירים מקוריים. אמנם הקלטתם לפני כמה שנים את השיר 'גבעה אחת' שיצר שלמה ארצי, אבל למה לא הוצאתם אלבום שלם עם שירים מקוריים חדשים?
"אין לי תשובה לזה. אני לא התעסקתי בנושא הזה, ההנהלה המוזיקלית התעסקה בזה. אולי זה בגלל שהקהל רוצה לשמוע שירים מוכרים. הקהל בהופעות של הגבעטרון מרגיש את עצמו כחלק מחבורת זמר. אולי לא היו כאלה שכתבו שיר לגבעטרון שיתפוס. לצערי יוצרים גדולים שהיינו רוצים לעבוד איתם לא פנו לגבעטרון עם הצעה לכתוב אלבום שאנחנו נבצע אותו. שלמה ארצי כתב לנו שיר, ואנחנו שרים את זה. סינגולדה, שמלווה אותנו, אמר לשלמה: הגבעטרון זכתה בפרס ישראל, לא תכתוב להם שיר?"
- מפתיע ששיר שיצר לכם שלמה ארצי לא כבש את הרדיו.
"אז הנה קיבלת את התשובה למה אנחנו לא מקליטים שירים מקוריים חדשים. לא מכניסים את זה לרשימות ההשמעה. אלה שיושבים ברדיו, אני לא אלכלך על אף אחד, אבל יש להם את הטעם שלהם והם בוחרים את מה שהם רוצים. או שאולי אני לא מודעת לזה שיש יוצרים שגורמים להם לבחור את השיר שלהם (בזמן אמירת "גורמים להם" תמי עושה תנועת החזקת כסף עם אצבעות ידיה ש.ב). הגבעטרון לא תעשה דבר כזה. ולגבעטרון גם אין את המרפקים בשביל לדחוף שירים לשידור".
- אז תשלחו את הפיליפיניות שלכם שידחפו מרפקים לעורכי הרדיו במקומכם!
"אולי (צוחקת). אין בגבעטרון מישהו עם פיליפינית".
- הרדיו מחמיץ אתכם, אבל גם לכם יש אחריות על החמצה כלשהי. ב-1982, כשדחיתם את ההזמנה היוקרתית להופיע בפני נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בבית הלבן, בגלל עומס עבודה בקיבוץ. זה ציער אותך?
"חברי הגבעטרון היו צריכים להופיע בבית הלבן. אבל מי שאחראי ברפת, מישהו אחר היה צריך לעבוד במקומו. ואת מקומם של שאר החברים גם היו צריכים להחליף אחרים. למה שאנחנו ניסע ומישהו אחר יעבוד כפליים? הקיבוץ לא אישר את זה מכיוון שהוא לא יכול להרשות לאנשים בענפים חשובים להיעדר מהעבודה לשבועיים ימים. אלה שהצביעו נגד היו הרוב. זה חבל".
- לפני כמה שנים פורסם שכמה מפורשי הגבעטרון הקימו חבורת זמר מתחרה, השתמשו במילה "הגבעטרון" כחלק משם הרכבם, מה שהכעיס כמה אנשים בגבעטרון.
"חלק מוותיקי הגבעטרון הפסיקו לשיר בלהקה. זה לא כל כך קל, זה גם מעמסה וזה גם התחייבות. חלק מהם לא רצו לעמוד בהתחייבות הזאת, לחלק מהם לא נשמר הקול והיכולת כמו שהיה להם פעם, וכל מיני סיבות שתלויות בגבעטרון ותלויות בהם. הם לא בגבעטרון יותר, אבל הם אוהבים לשיר ביחד. אז הם התחברו והתחילו לשיר ביחד. היתה תקופה שהם שרו עם שרה'לה שרון ביחד. בפרסומות שהם עשו לקראת הופעות הם כתבו 'וותיקי הגבעטרון'. זה לא הוגן שהם השתמשו במילה 'הגבעטרון'. אנשים ראו את המילה 'הגבעטרון', את מה שכתוב ליד הם כבר לא ראו. הם חשבו שהם באים להופעה של הגבעטרון, בזמן שזאת לא הופעה של הגבעטרון. באו אליי ואמרו לי: היתה הופעה של הגבעטרון ולא ראינו אותך. אמרנו להם לבחור שם אחר".
- נהוג לחשוב שבגבעטרון לא מפטרים אף זמר או זמרת, ומי שעוזב עושה זאת רק מרצונו. האמנם זה כך?
"היה מקרה מאוד יוצא דופן. לאחרונה היתה בחורה אחת שהצטרפה מבחוץ. היא לא התאימה, ואחרי כמה זמן אמרו לה שהיא לא יכולה להמשיך. הגבעטרון זה יותר מסתם חבורת זמר. לא נפגשים רק בשביל לשיר. אתה צריך להתאים את עצמך לתוך גוף כזה. היא חשבה אחרת מהמנהל המוזיקלי שלנו בכמה עניינים, לא התאימה לאווירה הכלכלית. היא רצתה לנהל עניינים, ובגבעטרון אין מנהלי עניינים. יש רק מנהל מוזיקלי, אבל אתה יכול להגיד את דעתך, והוא שומע ומתחשב, ויש מנהל אדמיניסטרטיבי. הבחורה שאמרו לה שלא תוכל להמשיך היא מקרה יוצא דופן מאוד. אני לא זוכרת עוד מקרה שאמרו למישהו שהוא לא יכול להמשיך איתנו".
- מה דעתך על הפרטת הקיבוצים?
"אני שמחה מאוד שגבע הוא עדיין לא קיבוץ מופרט, ועדיין קבוצה כמו שהיה קודם. תהליך ההפרטה קשור לצעירים שגדלים וחושבים שאולי יגיעו יותר רחוק ויצליחו יותר אם לא יהיו בקבוצה. מה הרעיון של הקבוצה? שלאחד שהוא מאוד מוכשר לא יהיה יותר מזה שפחות מוכשר. כולם מרוויחים ביחד ודואגים לכולם ביחד. השתנו דברים. כשאני הייתי צעירה, הילדים שלי עוד ישנו בבתי ילדים, ותוך כדי שאנחנו גדלנו יותר ויותר אימהות רצו שהילד יישן על ידם ולא בבית ילדים. אין יותר בתי ילדים בשביל לישון בלילה".
- תמי בן יעקב, בת 80 פוקחת עין. העבר מאחוריה, היא צופה אל הבאות?
"לקריירת סולו אני כבר לא אצא. אף פעם לא רציתי, תמיד התאים לי מאוד לשיר ביחד. אני לא הולכת לפתוח בקריירה חדשה. יש לי קצת חולשה, לזכור מילים. אבל כששרים ביחד, אם אני שוכחת מלים בשיר, אז כל השאר מתחילים לשיר את המילה הראשונה וזה מזכיר לי. אני אוהבת לשיר בקבוצה. כל זמן שאני אוכל אני אמשיך עם הגבעטרון".