אני לא זוכר את הפעם האחרונה בה הצטלמתי סלפי. זה היה לפני כמה חודשים טובים לפחות, ממש לפני שהמצלמה בסלולרי שלי שבקה חיים. מאז חיי נטולי סלפי. או כל צילום אחר. הפסקתי לתעד את היקום. ולמה אני מספר את הסיפור המרגש הזה? אה, כי המכשיר הסלולרי שלי הוא אייפון4, דגם שיצא לפני ארבע שנים, בדיוק כשהעונה הקודמת של "מועדון לילה" סיימה את שידוריה.
ארבע שנים "מועדון לילה" לא היתה באוויר וחייבים להודות שחסרונה לא הורגש. "מצב האומה" שנולדה מתוך "משחק מכור" שהיתה גם ההשראה, אם נשתמש במילה עדינה, ל"מועדון לילה", מילאה את החלל היטב אך נבדלה בצורה דרמטית מ"מועדון לילה". בזמן ש"מועדון לילה" כיוונה את עצמה לעממיות הכי עממית, ב"מצב האומה" השתדלו להצחיק את הצופה התבוני. בכל מקרה, ארבע שנים "מועדון לילה" לא היתה באוויר.
ובכלל לא בטוח שהיה צורך בקאמבק. זומבים תוקפים את המסך מכל עבר אבל יש גוויות שמוטב היה שיישארו קבורות באדמה. "מועדון לילה" היא אחת מהן. ערב בחברת אבי נוסבאום, אורי חזקיה וישראל קטורזה יכול להתחרות רק בסקילת אבנים בצוותא בקובאני - משתי האפשרויות האדם יוצא נטול ראש. שם עורפים אותו, פה אוכלים אותו.
קצת עצוב ש"מועדון לילה" כל כך גרועה. יוצריה וכותביה הם אנשים מוכשרים עם כוונות טובות, אי אפשר לפקפק בזה. אבל התוצאה כל כך מעליבה וכל כך מופרכת שקשה להאמין שמישהו אישר אותה לשידור. כך למשל לא ברור למה חברי הקאסט התחסנו (נניח) נגד שפעת בסצנה מביכה שנמשכה דקות ארוכות וכללה גם הופעת אורח של שרת הבריאות יעל גרמן. משהו היה צריך לקרות אבל כלום לא קרה. אולי הפאנץ' נחתך בעריכה. אין מנוס, קשה היה לצלוח תוכנית שלמה. הבינוניות של "מועדון לילה" זעקה בכל פעם בה חברי הפאנל התייחסו לאירוע אקטואלי. נקודות האור היחידות היו כשחברי הפאנל לעגו אחד לשני. ובשביל זה, חברים, הם לא צריכים אותנו או תוכנית טלוויזיה בפריים טיים.
ובכל זאת, היה שווה לצפות בפתיחת העונה החמישית של "מועדון לילה" ולו בשביל לראות את צביקה הדר משליך לכל הרוחות את הלאומיות הדביקה בה התכסה במשך למעלה מעשור. לא עוד שופט סלאש מנחה סלאש מנטור בריאליטי מוזיקלי, צביקה הדר חוזר למקורות מהם צמח. האם אחרי ההתגוללות במיינסטרים הסופר-לאומי צביקה הדר יכול להיות מרושע וציני ולא מחבק עד מיאוס? זו שאלה טובה. לפי פתיחת העונה, התשובה חיובית. מנגד, דינה סנדרסון, הצלע הנשית היחידה בפאנל, מסתמנת כאכזבה ומוכיחה כי לא כל שחקנית טובה היא גם קומיקאית טובה. הפאנצ'ים לא הגיעו בזמן, האנמיות הציפה את המסך וסנדרסון התקשתה להתמודד עם שלושת הגברים שישבו לצידה ושכחו שהם עונדים מיקרופונים כשצעקו בלי סוף את השורות המתוסרטות שלהם.
דווקא בנקודת זמן בה ישראל 2014 קורסת כלכלית ובטחונית ודורשת הומור וסאטירה (בדיוק כמו ישראל 2013, ישראל 2012 ושאר הישראליות לפניהן), "מועדון לילה" מתרשלת בתפקידה. ואולי, בעצם, היא דווקא ממלאת את תפקידה נהדר ומתעדת את הבינוניות העממית של ישראל 2014 בצורה מדויקת. בניגוד מושלם למכשיר הסלולרי שלי.
מה אתם חשבתם על "מועדון לילה"? ספרו לנו בפייסבוק