מי מתעלל ביאנה יוסף?

      התרבות הישראלית והעברית נלחמת על חייה מול הרבנות החשוכה ומול הערס פואטיקה החדשה ומול הקוסמופוליטיות נטולת האלוהים. ומי חושב שלמדנו להזדיין מהדגים?

      מערכת וואלה! NEWS
      מי לא ישראלי בתמונה? ציון ברוך ויאנה יוסף | מתוך: אינסטגרם

      מי מתעלל ביאנה יוסף המקסימה?

      כשאני קורא שיאנה יוסף, בת זוגו של ציון ברוך, לא יכולה להתחתן כי ברבנות מקשים עליה בגיור, אני רוצה (אפלטונית) למשוך חזק לרבנות בזקן המטומטם שלה. הרי יאנה יוסף היא קודם כל ישראלית ועברייה כמונו. מי צריך בכלל את תהליך ה"גיור" הזה? אבל בעצם, זה בכלל לא שייך לרבנות. הטמטום הוא שלנו, של כולנו, שנתנו בכלל לרבנות לקבוע מיהו יהודי. זהו החטא הקדמון.

      לכן, מה שקרוי "חוק הגיור החדש", שאושר לקריאה שנייה ושלישית, הוא טמטום טהור ונטול כל משמעות, המייצג כביכול את האגף היהודי הנאור בכנסת (לפיד, לבני, שטרן) לעומת החשוכים למיניהם (ש"ס, יהדות התורה וכו'). אבל כל זה הוא הבל מוחלט ומסוכן, המנציח בעצם את שלטון הרבנות האפל. אז יהיה חוק גיור חדש. אז מישהו יוכל להתחתן לא אצל הרב המחמיר מכפר סבא, נניח, אלא אצל הרב המקל מרעננה. נו, באמת. הרי מדובר מלכתחילה בתהליך משפיל, טרחני, מיותר, מקומם, גזעני ושקרי הקרוי "גיור".

      הפתרון מונח במקום אחר לגמרי: ביטול כל סעיפי הלאום במשרד הפנים והסתפקות באזרחות ישראלית. ונישואים אזרחיים, כמובן. לא צריך יותר מזה. ממש כפי שסעיף הלאום נמחק מתעודת הזהות, בלי שזה מפריע למישהו או מטריד מישהו, כך הוא צריך להימחק ממרשם האוכלוסין.

      די להיזכר בגילגולי המילה "גר" בעברית כדי להבין כמה כל העניין מעוות. במקור, בתנ"ך, "גר" הוא כפשוטו זר הגר בארץ אחרת (ובדרך כלל גם עובד בה), ממש כפי שהיו אבותינו במצרים. על כן אנחנו מצווים שוב ושוב בתנ"ך לאהוב את הגר "כי גרים הייתם בארץ מצרים" משמע, הייתם זרים. טעמתם את טעם הזרות. אז תתנהגו יפה לזרים גם אתם. זו התורה כולה. נכון שהתנ"ך מזהיר מפני התבוללות בקרב העמים בתוכנו (ובתרגום לימינו: נישואים עם הערבים בתוך הארץ, בנוסח מורל ומוחמד), אבל כשמדובר במי שבא אלינו מרחוק, זר אמיתי (נניח, מישהי יפה מנורווגיה, שלומדת בבינתחומי או פליטים נרדפים מסודן) התנ"ך הוא לגמרי בעד, מהאשה הכושית של משה, דרך רות המואביה, סבתא רבה של דוד המלך, ועד בת פרעה שהתחתנה עם שלמה המלך (הרבה לפני שקרובת משפחה קדומה ומקסימה שלה חמלה על משה הקטן בתיבה והצילה אותו). וכשפחד היהודים נפל על הגויים בממלכת פרס בימי מגילת אסתר, הם התייהדו במכה אחת – בלי רבנות ובלי בטיח ("ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם").

      עוד בוואלה! NEWS

      ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

      אודי ברקן ואושר אילדמן
      לכתבה המלאה
      החתונה של מחמוד ומורל | צילום: רויטרס

      ברבנות (ולפני כן, בתלמוד ובהלכה הרבנית החשוכה) כל העניין הזה התהפך והתעוות. "זר" (המחוייב "להתגייר") נעשה מישהו שהוא למשל ממשפחה יהודית לגמרי, אבל מצד האמא, לא מצד האבא. ושוב: בתנ"ך, במקור האלוהי, זה הפוך. אם כבר, אז האבא קובע לעניין הלאומיות העברית, לא האמא. כי מה שקובע זו הזהות הרוחנית והתרבותית המשפחתית. אם האבא הוא עברי, אז ההנחה היא שכל המשפחה תהיה עברית.

      בקיצור, אם לבני, לפיד וליברמן היו נאורים באמת ומפותחים באמת במובן היהודי והעברי, הם היו כופרים לחלוטין בסמכות הרבנות על חיינו ועל קביעת "מיהו יהודי". יהודי בעיניים הישראליות שלנו הוא כל מי שחי איתנו בארץ, אוהב איתנו, רוצה להיות חלק מאתנו, מדבר עברית וכו'. ממש כמו יאנה יוסף. ואם יש לו כבר אזרחות ישראלית, הרי הוא ממש לא צריך שום סטמפה רבנית. די שיתנו לנו לכולנו להתחתן בנישואים אזרחיים (גם אם אנחנו מאוד מאמינים באלוהים).

      בקיצור, את הרבנות צריך לגרש מחיינו, לא להתפייס איתה ולא "להתגמש" איתה בנוסח חוק הגיור החדש. אין לו שום ערך. הוא רק גורם לנו לקבל את ההנחה המוקדמת והשוטה שהרבנות קובעת מיהו יהודי. ממש לא.

      בשורת הערסים והפרחות

      בפעם האחרונה נתקלתי בבמאי רון כחלילי (יוצר "הערסים והפרחות – האליטות החדשות", בערוץ 8) , לפני כשנה, באחד ממשדרי "המתורבתים" בערוץ 1 בהנחייתה של מירב בטיטו שבה השתתפתי. וצריך לומר תחילה כי תכנית "המתורבתים", סוג של ניסיון לאפליה מתקנת, היא מתכניות הפאנל הגרועות בטלוויזיה הישראלית אי פעם, למרות נחמדותה של ידידתי מירב וחוכמתה. מדובר בתכנית פאנליסטים משמימה, נטולת ספונטניות, נטולת ברק באופן מביך ממש. רוויית רגשי נחיתות "מזרחיים". בלתי נסבל לגמרי.

      ואכן, בשתי התכניות שבהן התארחתי הספקתי להתעמת קשות עם רון כחלילי, משתתף קבוע בפאנל ואחד מנושאי הדגל המזרחי המקופח. העימות היה קשה ומעליב עד כדי כך שאחת משתי התכניות שהוקלטו לא שודרה כלל. הפגיעה כנראה הייתה חמורה מדי. אבל לא יכולתי לסבול את השקרים הפשטניים שמטיחים ב"תרבות האשכנזית", שכלל איננה אשכנזית, אלא ישראלית ועברית (במיטבה).

      תכנית "המתורבתים" בכללה, כמו גל המוזיקה המזרחית בכללותו, ממחישים לנו באופן מאיים לגמרי מה קורה לנו, לכולנו, כשאנחנו נענים ללחץ "המזרחי" לתקן את האפליה כביכול. בסופו של דבר אנחנו מוצאים את עצמו מדורדרים ומדרדרים את התרבות הישראלית. כי המלחמה בשום אופן איננה בין נושאי הדגל "המזרחי" לבין נושאי הדגל ה"אשכנזי" (אין בכלל דבר כזה. אף אחד בתרבות הישראלית לא שר בשם האשכנזיות, אלא אם כן מדובר בזמרה חרדית בני-ברקית או בבתי אוכל אשכנזיים, שאין בהם כל רע כמובן). המזרחיות העדתית נלחמת במשהו אחר לגמרי: היא נלחמת בתרבות הישראלית, בתרבות העברית, שחלק מפואר ממנה מורכב מיוצרים שמוצאם העדתי (את מי זה מעניין בכלל?) "מזרחי" או "ספרדי". הבעיה בניסיון הפתטי להעלות את ה"ערסים" ואת ה"פרחות" לקדמת הבמה העברית והישראלית נעוצה בין השאר בעובדה הסימפטומטית שמדובר במילים לא עבריות, אנטי עבריות.

      לא הרימה את דגל המזרחיות. נינט | צילום: יח"צ

      אכן, הגל המזרחי בתרבות הישראלית מגונה מעצם העובדה שהוא מגדיר את עצמו כ"מזרחי". כי הרי חלק גדול מהיוצרים הכי נפלאים בתרבות העברית והישראלית לדורותיה – מיהודה הלוי עד אבן גבירול, משושנה דמארי עד דנה אינטרנשיונל, מאהוד בנאי עד מיכה שטרית, מאתי אנקרי עד נינט, מיוסי בנאי עד יובל בנאי, מברי סחרוף עד רע מוכיח, מקובי אפללו עד עידן עמדי, מיעל אבקסיס עד ששון גבאי ועוד ועוד ועוד עוד – הם "ספרדים" או "מזרחיים" על פי מוצאם המשפחתי, אבל אף אחד מהם לא הניף מעולם את הדגל ה"מזרחי", האידיוטי, עמוס רגשי הנחיתות, הפוגע פגיעה חמורה במהות הישראלית, העברית, העל-עדתית מעצם טבעה.

      עד שהערס-פואטים ה"מזרחיים" למיניהם לא יבינו שרחל ואלתרמן וחנוך לוין ויונה וולך ושלמה ארצי ומיכה שטרית ואתי אנקרי ואהוד בנאי וברי סחרוף ("הטורקי" אם גם לא בנוסח שלומי שבת) והגשש החיוור וקובי אוז, הם גאוני התרבות הישראלית והם לא אשכנזים ולא מתאשכנזים, אלא ישראלים – תפארת התרבות הישראלית – אי אפשר יהיה להתקדם לשום מקום. אפשר יהיה רק להידרדר מזרחה.

      ב"הארץ" חושבים שלמדנו להזדיין מהדגים

      אין גבול לטירוף הדרוויניסטי והטמטום הדרוויניסטי, שעיתון "הארץ" הוא שופרו המרכזי. מי שלא מאמין באלוהים קורים לו כל מיני דברים: הוא מאמין שמוצא האדם מהקוף (סליחה, שהסבתא של הסבתא של הסבתא המשותפת שלהם היא קופה); הוא מאמין ש"האבולוציה" (מי זו?) יצרה את כל אינספור המורכבויות היפהפיות האינסופיות של העולם. והוא גם לא מאמין בהתנחלויות בארץ ישראל וכן מאמין באבו מאזן האנטישמי, נחש בעור כבש, ולאחרונה נחש בעור נחש (שלא מודה שהוא רוצה להשמיד את ישראל). עם זאת, לפעמים, בורחת ל"הארץ" אמת אלוהית שהוא אפילו לא מודע למקורה האלוהי: אותה מצווה, שדיברנו בה קודם, בעניין "ואהבת את הגר", שחלה בהחלט על הפליטים האפריקאיים "שהארץ" הוא מאוד בעדם. ועל כך כל הכבוד.

      הם? | צילום: שאטרסטוק

      עכשיו מספרים לנו ב"הארץ", לגמרי ברצינות, שלמדנו להזדיין מהדגים. ממש כך. הנה תקראו את פתיחת הכתבה בנושא זה, שהועתקה מהגרדיאן והובלטה בשער האחורי של העיתון: "מחקר: מקור יחסי המין באקט של דגים פרימטיביים לפני מאות מיליוני שנים". ובהמשך מודיעים לנו ממש כך: "דגי אגם פרימיטיביים שחיו לפני מאות מיליוני שנים היו הראשונים לדעת איך מביאים צאצאים לעולם, בהזדווגות המזכירה את זו שאומצה מאוחר יותר על ידי בני אדם". אתם מבינים? זה לא שנולדנו עם התשוקה. "אימצנו" אותה מהדגים. ב"הארץ" בכלל לא מעלים על קצה דעתם שאלוהים ברא את החיות ואת האדם ותיכנת אותם כפי שתיכנת. אף אחד לא למד מאף אחד.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully