פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חייבת לזוז 18: Totemo מחייה את הפופ הישראלי

      האי.פי של רותם אור נאמן לחוקי הסאונד החדשים ומסמן אותה כיוצרת הפופ המקומית הטובה באזורינו, קנדריק לאמאר מפזר כריזמה בלי לחסוך ולורד רוקדת נורא אך נוגעת ללב. חייבת לזוז

      Totemo, רותם אור (יח"צ , מיכאל טופיול)
      בלופ עם רגעי התרוממות אדירים. רותם אור (צילום: מיכאל טופיול)

      איזה מצחיקים החיים. אחרי הרבה ניסיונות איומים ועד שמגיעה התרוממות, הם בולמים אותנו באגרסיביות. למשחק הזה, כמו שלמדנו מגיל צעיר מדי, אין באמת סוף. עליות ומורדות, פסגות ותהומות, נסיקה וצניחה – הרגעים האלו מסונכרנים היטב, תלויים וקשורים וגם אם נתאמץ בלי הכרה, לא נוכל להתנגד להם. בלופ הזה של החיים נמצאת רותם אור. אחרי שנים בהן יצרה חומר מקורי, מינימלי ולא נגיש באופן מוחלט, גיששה את דרכה בשקט מופתי, היא סוף סוף מקבלת משבצת משלה ומנת חמצן שתחזיק אותה מוארת לפחות עד הדבר הבא. אלא ששוב, הלופ חוזר לדכדך, ובמקביל להתעניינות הרחבה בפרויקט של רותם, Totemo, עולה הפוסט הבא בפייסבוק: "מרגישה צורך לשתף אתכם במה שעובר עליי כרגע. בשבוע האחרון אני מתמודדת עם הגילוי שאני חולה בסרטן השד".

      האזינו ל"Heavy as My Dreams" במלואו:

      עם הבשורה המרה, נראה שכל אחד מאלפי המגיבים הרגישו הזדהות מוחלטת. חלק גדול מהם מעורבב בתעשייה ויודע כמה קשה עד בלתי אפשרי להגיע לנקודה הזו, ואז להיהדף בלי שליטה. "Host", הסינגל הראשון מתוך האי.פי המצוין שהפיק רועי אביטל, כבר מתנגן בחוץ ומסמן את אור כיוצרת פופ חשובה, אולי החשובה ביותר במחוזותינו – והנה מגיע הסרטן הזה, ואיתו דיונות של אהבה ותמיכה, כמו שכנראה לא נראו כאן זמן רב. אפשר לשער שהלופ האכזר והמשמח הזה לא דומה לשום דבר אחר והוא מוסיף כובד לדברים שנראו בעבר קצת יותר פשוטים – כמו להוציא סינגל לרדיו או לקבוע הופעה – אך גם הופך אותם לבעלי משמעות ואולי בלתי נשכחים.

      הסיפור הזה הוא בשבילכם. מאזינים שציפו לעקוב אחר סיבוב הופעות והבינו שיהיו מעט מאוד כאלו בתקופה הקרובה (אתמול! אגב, הופיעה טוטמו בחגיגות סיום העונה של התדר), אחרים שהסתקרנו ואלו שנתקלו בה בהשמעה ברדיו והתאהבו. "Heavy as My Dreams", המיני-אלבום של טוטמו, יצא החוצה עם ריאיון מפואר בהאפינגטון פוסט, בו שוחחה בפתיחות על התהליך שעברה, ועל ההתרגשות מהיצירה החדשה - ויש לה סיבה להתרגש. השיר היפה ביותר שהוציאה בקריירה המוזיקלית פותח את האי.פי הזה וזוכה להפוך לשיר הנושא, השלישי שיתנגן הוא "Host" שפרץ את שערי גלגלצ עם פזמון שחוזר על המילים "The damage is done" והוא אגרוף לפרצוף, ועוד שלושה שגם הם נאמנים לסאונד המצוחצח, האסתטי והנקי שהולם את הקול המלאכי והרך של רותם.

      "רותם אור, כזה שם יפה. למה לשנות"? מופיע על הפיד בזמן ש"Opposite Of Charm" מתנגן (שיר 2), ואני מבינה שבכל היופי המובהק הזה יש גם בעייתיות, כזו שלא נבנתה ביצירה של אור ומלווה מוזיקאים מצליחים ממנה, והיא ניכרת במיוחד בשיר השני. עבודת ההפקה של אביטל דומיננטית ומזכירה מדי את להקת הבית שלו, גרדן סיטי מובמנט. לצורך העניין, לא בטוחה שהייתי מבחינה אם היה זה טראק נוסף ביצירה הבאה של הגרדנים. נכון, המיקס מושלם, חף מבעיות, טרנדי ואפילו סוחף, אבל רותם אור שהפכה לטוטמו, קצת מטשטשת בחוקי הסאונד הנוכחיים. בשיר האחרון זה מתרכך - "Time To Shine" יכול להפוך ללהיט בקלות. יש לו פזמון ניינטיזי מדבק שלא משגע את הראש גם בשמיעה העשירית.

      "מי מחכה במקום שבו השיר מסתתר? לפעמים כל מה שאני צריכה באמת זה קהל קטן. אנחנו מתים אנחנו מתים אנחנו מתים הלילה", אור מתעופפת במרחבים בשירה מדויקת ופתאום הכל ברור. בקרוב בת ה-29 עם השם היפה, שעשור קודם לכן טלטלה את גולשי במה חדשה בשירי לו-פיי קטנים, תוכל לצאת לטור בינלאומי וללקט עוד ועוד מאזינים שרוצים לקבל מקום בדבר הזה. "אין תזמון טוב למחלה הזאת", עולה עדכון נוסף בפייסבוק, "ובכל זאת אני אומרת – פאק דיס שיט". כן, פאק דיס שיט.

      רותם אור, גרסת 2013:

      Kendrick Lamar - i

      עבר כבר זמן מאז שקנדריק לאמאר סומן כ-MC שיחזיר את האוויר לריאות של ההיפ הופ, ונראה שהתיאוריה הזו לא מאכזבת את הוגיה. בשבוע האחרון יצא הקליפ הרשמי ל"i". הוא איננו מבריק כמו השיר, אבל כן מטיל אור על הכריזמה והכישרון שיורק לאמאר על המיקרופון שלו. בווידאו תחזרו לסבנטיז, תתהלכו עם הראפר ברחובות חשוכים, תרקדו במסיבה המונית ותצעקו "I love myself" מחלון של מכונית נוסעת.

      וכשהוא משתגע על "Shake It Off" של טיילור סוויפט, זה גם נחמד:

      Ariel Pink - Picture Me Gone / DIE ANTWOORD - Ugly Boy

      השבוע שלאחר ליל כל הקדושים הביא איתו, מלבד סרט אימה קצר לארקייד פייר, כמה קליפים מטרידים. הראשון שייך לאריאל פינק ("Picture Me Gone"), בבימויו של גרנט זינגר, שעוקב אחר יום בחייהם של שלושה גברים בלוס אנג'לס העוטים מסכות שיהפכו גם את הסיוט הבינוני ביותר למבעית. השני שייך ל- Die Antwoord בלהיט הספוג פוטנציאל "Ugly Boy", אליו התגייסו חברים כמו ג'ק בלאק, מרלין מנסון, קארה דלווין ועוד. נכון לכתיבת שורות אלו, הקליפ זכה למיליון צפיות ביוטיוב במהלך יממה אחת. מיליון אמיצים כבר נרשמו, תצטרפו?

      FKA twigs - Video Girl

      השנה הטובה של FKA טוויגז נמתחת עד הקצה כשהזמרת משחררת את הקליפ ל"Video Girl", שכמתבקש כולל ריקוד מקצועי שלה לאסיר הנידון למוות. ההרכב Young Fathers אמנם חטף לה את פרס המרקורי מהידיים, אך מאז היא כבר הספיקה להתארח בטונייט שואו עם ג'ימי פאלון ולהמשיך להפיץ את בשורת קיומה. למה לא.

      Lorde - Yellow Flicker Beat

      בניגוד לטוויגז מלמעלה, לורד גרועה בתזוזה של הגפיים. הגוף שלה נשבר ונכנס למצוקה, ומשם זה רק הופך נוירוטי יותר. הריקוד הנורא של לורד בת ה-18, שהוציאה אתמול קליפ ראשון מפסקול "משחקי הרעב", נוגע ללב ומוכיח שכשהסטנדרט מתעקם הכל נעשה מעניין יותר.

      EKKAH - Last Chance to Dance

      EKKAH הוא צמד פופ שמגיע מבירמינגהם שבלונדון, ועומד כעת לקראת יציאת אי. פי הבכורה שלו. הקליפ ל"Last Chance to Dance" שיצא בשבוע שעבר, יגרום לכם לחפש בלי תקנה את הדיסקו הקרוב ביותר לביתכם. כשלא תמצאו, תשובו לעשות את זה מול המראה, ובגאווה.

      עוד כמה להניח עליהם את האוזן: