וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שמישהו יעשה ממנו שופר: הסרט "קרניים" מפספס את ייעודו האמיתי כקאמפ כיפי

9.11.2014 / 7:24

הארי פוטר מככב ב"קרניים" כגבר שחברתו נרצחה, הופך לחשוד העיקרי וקרניים צומחות על ראשו. זו הייתה יכולה להיות תחילתה של השתלשלות מבדרת, אבל הסרט מתעקש לקחת את עצמו ברצינות

יח"צ - חד פעמי
בהדרגה מתברר שהסרט חושב שהעיקר הוא בכלל לא הקרניים והשפעתן, אלא פרשיית הרצח. וזה לא היה כל כך נורא, אלמלא פרשיית הרצח הזאת היתה מהסיפורים הבלשיים הגרועים ביותר שנראו בקולנוע מאז אינספקטור גאדג'ט

בוקר אחד מתעורר הארי פוטר ומגלה שצמחו לו קרניים ושהוא מואשם ברצח. אוקיי, זה לא הארי פוטר. התנצלות כנה בפני דניאל רדקליף, שזו לא אשמתו שהוא עשה תפקיד ידוע באחת מסדרות הסרטים המצליחות אי פעם. הוא עכשיו מבוגר ושחקן בזכות עצמו, ולא מגיע לו שעל כל תפקיד שלו תודבק תווית "הארי פוטר", למרות שזה היה יכול להיות ממש ממש מגניב אם זה היה הארי פוטר שצמחו לו קרניים, וכולם עכשיו חושבים שאולי בעצם הוא היה זה שבאמת אין להזכיר את שמו.

ובכן, איג פריש (דניאל רדקליף) מתעורר יום אחד ומגלה שצמחו לו קרניים, מטאפוריות, אבל לא רק. החברה של איג נמצאה מתה בנסיבות ש"חשודות" תהיה דרך עדינה לתאר אותן, וכל הראיות מצביעות עליו כעל האשם במותה. בינתיים, עד לתחילת המשפט, הוא עדיין מסתובב חופשי, אבל כל תושבי העיירה הקטנה שבה חי בטוחים שהוא הרוצח, ואפילו חבריו וההורים שלו תומכים בו באופן שנראה ייצוגי בלבד. הוא לא היה יכול להיראות אשם יותר אילו הוא היה מסתובב ברחוב עם קרניים של שד. ואז צומחות לו קרניים של שד.

גידול ספונטני של קרניים הוא דבר תמוה בפני עצמו, אבל אפילו התופעה הזאת מתגמדת לעומת התגובות של האנשים מסביב איג לקרניים – או חוסר התגובה שלהם. במקום "OMGWTF קרניים!!!", נראה שכל האנשים שאליהם איג פונה לוקחים את ההתקרננות באופן טבעי למדי, אבל בו זמנית, מאוד חשוב להם פתאום לספר לו כל מיני דברים על עצמם. דברים מטרידים, שהוא לא באמת רצה לשמוע. נראה שכתופעת לוואי של התספורת החדשנית שלו, הארי (כלומר, סליחה, איג) קיבל מין כוח-על שהוא דווקא שימושי למדי אם אתה, למשל, מחפש את הרוצח האמיתי של החברה שלך.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הוא הא מי זה בא? דניאל רדקליף ב"קרניים"/מערכת וואלה!, צילום מסך

המצב הזה כל כך ביזארי שהוא מאוד משעשע. חלקו הראשון של הסרט, שבו איג מגלה את ההשפעה של הקרניים שלו על האנשים שסביבו, הוא מעין קומדית-אימה עם נפש שחורה כזפת. נכון שהעלילה היא טפשית למדי והמשחק של כל השחקנים שאינם דניאל רדקליף מוגזם כל כך שהוא נוגע בקאמפ, אבל כל זה כיף.

לרוע המזל, אחרי הפתיחה הזאת מתברר שהסרט דווקא התכוון לכל העסק הזה ברצינות. במקום ההווה המוזר, אנחנו מקבלים פתאום פלאשבקים ארוכים ומיותרים אל העבר המשעמם, ובהדרגה מתברר שהסרט חושב שהעיקר הוא בכלל לא הקרניים והשפעתן, אלא פרשיית הרצח. וזה לא היה כל כך נורא, אלמלא פרשיית הרצח הזאת היתה מהסיפורים הבלשיים הגרועים ביותר שנראו בקולנוע מאז אינספקטור גאדג'ט. צירוף הנסיבות שמפליל את איג הוא מגוחך. האשם האמיתי ברצח לא היה יכול להיות ברור יותר אילו הוא היה נכנס לסרט בלוויית תזמורת של 54 נגנים ומקהלת ילדים המזמרת "הוא הא מי זה בא? הרוצח, יאבאבא", ובכל זאת הסרט מתנהג כאילו אנחנו אמורים להיות מופתעים עד עמקי נשמתנו כשהוא מגלה לנו את מה שכל צופה ניחש בעשר הדקות הראשונות. מה שהתחיל מגוחך וכיפי הופך למגוחך ומשעמם.

"קרניים" היה יכול להיות מגניב – אולי לא "טוב", אבל מגניב – אילו הוא היה הולך עד הסוף עם הקאמפיות, אם הוא היה מבין כמה שהעלילה שלו מטופשת וצוחק עם עצמו. אבל הוא לא עושה זאת. זה סרט מתח גרוע מאוד שמתחפש לסרט אימה קומי מוזר, ובסך הכל, פשוט סרט לא טוב.

ומה אתם חשבתם על "קרניים"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully