אהבה, אולי: "האם זה אתה?" נותן מקום לרומנטיקה בקולנוע הישראלי

"האם זה אתה?" הרומנטי והחמוץ-מתוק בכיכובו של אלון אבוטבול אינו מושלם, אבל הלב שלו כל כך רחב, עד שקשה מאוד לעמוד בקסמו

יח"צ - חד פעמי

הקולנוע הישראלי אף פעם לא הרבה ליצור קומדיות רומנטיות, וגם בשנים האחרונות, לא צריך אפילו כף יד אחת כדי לספור את הכמות הזעומה של סרטים מקומיים מן הז'אנר הזה. אחת הדוגמאות הנדירות לרומנטיקה קולנועית תוצרת הארץ היתה "ז'ה טם איי לאב יו טרמינל" של דני מנקין, שעקב אחר הקשר המתפתח בין צעיר ישראלי ובחורה בריטית שנתקעים יחד בשדה תעופה. קומדיה זו הגיעה לאקרנים ב-2011 והתגלתה כממתק מקסים, אך בכל זאת לא הצליחה למשוך קהל, גם בשל שמה המבלבל אך ככל הנראה בעיקר בשל בחירתה להשתייך לסוגה לא מקובלת בתעשייה המקומית.

מנקין לא התייאש, ושלוש שנים לאחר מכן הוא חוזר עם יצירה רומנטית נוספת – "האם זה אתה?" שמה, שעלתה כאן לאקרנים בסוף השבוע האחרון. הפעם, את התסריט כתב יחד עם אשכול נבו, ויש גם שינוי נוסף לעומת הסרט הקודם. כאן, הנימה המתקתקה מהולה במלנכוליה, והעלילה שרקח יחד עם הסופר המצליח עוסקת בסוגיות בסדר הגודל של כמיהה והזדמנויות מפוספסות.

כל זה, דרך סיפורו של מקרין סרטים תושב עיר הבירה בגילומו של אלון אבוטבול, שהעידן הדיגיטלי גורם לו לאבד את עבודתו בקולנוע. הוא מנצל את האבטלה הטרייה כדי לנסוע לארצות הברית ולפגוש את אחיו היורד (רני בלייר), אך בעיקר כדי לחפש את אהובת נעוריו, אותה לא ראה כבר עשרות שנים.

עוד בוואלה! NEWS

מים, אופניים וריקודים: איך משאירים את המשפחה פעילה בקיץ?

בשיתוף רמי לוי
לכתבה המלאה
שחקן נשמה. אלון אבוטבול ב"האם זה אתה?" (צילומים: יח"צ)

החיפוש אחריה מוביל אותו מבית אחד למשנהו ומכביש אחד לאחר, ובכל פעם שהוא שואל "האם זו את?" הוא מקבל תשובה שיקירת לבו עברה דירה, ועליו להמשיך בהרפתקה. כפי שתמיד קורה בסרטי מסע, מכאן לשם הוא מתגלגל לשלל מפגשים לא צפויים וגם למציאת דברים שלא חיפש אחריהם – למשל, סטודנטית צעירה לקולנוע בשם מיילה, שמכינה סרט תיעודי על חרטות, ולא היתה יכולה לאחל לעצמה מרואיין מתאים יותר מאשר הגבר מלא הצער על האהבה שאבדה. גם לה, מתברר עם הזמן, יש עניינים לא פתורים משלה, והיא והירושלמי שיכול היה להיות אבא שלה הופכים לשותפים לדרך.

את מיילה מגלמת נרונה דה מאסדו קפלן, השחקנית הברזילאית-צרפתייה-אמריקאית שהופיעה גם בסרט הקודם של מנקין וכבר שם התגלתה כמעין גרסה פחות עצורה ומחושבת של זואי דשנל. כמוה, גם אבוטבול מיטיב להפיח נשמה בדמותו, ובין השניים מתפתחת כימיה שמשכילה להחזיק את הסרט על גבו. כבונוס, נהנה "האם זה אתה?" מצוות שחקני המשנה שלו, שמוסיפים לו צבע ובשר. בולט בעיקר רני בלייר, בתפקידו כאחיו של הגיבור, המזכיר לנו כי נוסף להיותו במאי ופעיל חברתי-פוליטי יש לו כישרון משחק כריזמטי וכובש.

זואי דשנל של הקולנוע הישראלי. נרונה דה מאסדו קפלן ב"האם זה אתה?

לכך מצטרפת איכות התסריט – נבו צולח את המעבר לקולנוע ורוב הדיאלוגים שכתב עם מנקין שנונים וטבעיים. "האם זה אתה?" נהנה גם מעריכה מדויקת וקצבית, ובמשך 83 דקותיו אין בו רגעים מיותרים. זה לא אומר כמובן שהוא מושלם, ויש בו גם נקודות חולשה בולטות, ובראשן דלות התקציב שבאה לידי ביטוי בערכי הפקה נמוכים למדי.

אך בסופו של דבר, הרוח הרומנטית של הבמאי ושל אנשי צוותו מרימה את "האם זה אתה?" ומאפשרת לו להתעלות מעל פגמיו. אין לסרט שום יומרות, חוץ מאשר לעשות משהו קצת אחר בגבולות הצרים של התעשייה המקומית. במשימה הזו, הוא עומד בכבוד, ומגיש סיפור חמוץ-מתוק שקשה לעמוד בקסמו, מינורי ככל שיהיה. אם הפעם יבוא קהל או לא, אי אפשר לדעת, אבל דבר אחד בטוח – מי שבא ברוך הבא, כי הלב של מנקין כל כך רחב, שיש מקום לכולם.

האם תצפו ב"האם זה אתה?"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully