כבר מהמערכון הפותח בפרק הראשון של "היהודים באים" קל לשער מהי ההשפעה הגדולה ביותר עליה. הרקע המדברי, המלבושים התנ"כיים וניתוץ הפרות הקדושות מעלים על הדעת מיד את "בריאן כוכב עליון", קומדיית המופת של מונטי פייתון שלעגה לקלות שבה דתות נוסדות והקימה על החבורה הבריטית בערך את כל אנשי הדת בעולם. "היהודים באים" נפתחת עם משה רבנו היורד מן ההר עם לוחות הברית אל עם ישראל ומתחיל לשנות באוזניהם את עשרת הדברות, והעם כדרכו מתחיל להקשות ולהתחכם. התוצאה אמנם רחוקה מלהיות הפתיחה החזקה ביותר ש"היהודים" יכולה הייתה לספק, למעשה המערכון בינוני למדי, אבל הוא מבשר יפה את הערמת הקשיים והתחכום העומדים בלבה של התוכנית עצמה.
מונטי פייתון הם אילן גבוה במיוחד להיתלות עליו, ולזכותה של תוכנית הסאטירה החדשה של הערוץ הראשון בכיכובם של מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, יניב ביטון ועידו מוסרי, ייאמר שרוב הזמן היא לא נופלת. יחד עם זאת, בכוחה הגדול של התוכנית טמונה גם הבעייתיות שלה: אין לה אלוהים. זו הסיבה שהיא מגיעה יותר משנה אחרי שכבר שובצה לשידור בערוץ 1, בעקבות פרומו חמוד על רוצחים ימנים שהביא לקול צעקה מצדם של פוליטיקאים אופורטוניסטים, וגרם ליו"ר רשות השידור בדימוס אמיר גילת להסיר אותה מלוח השידורים עד להודעה חדשה. ואם הדבר הקטן הזה - בסך הכל 18 שניות - גרם לכך, ניתן רק לשער מה יעשו רגעים נפיצים יותר בסדרה.
הפרומו שהרעיש עולמות
עכשיו כשהגיעה מסתבר שישנם נוספים כאלה ב"היהודים באים", מקרים שנדמה כאילו נעשו לשם ההתרסה בלבד ומקנים תחושה שהתוכנית מועדת על הקונספט שלה ועל מזבח המרי-בכל-מחיר. משה המתמודד עם נדנודי העם במערכון הפותח הוא משהו שעוד אפשר להחליק, למרות המחסור החריף בצחוקים והסיומת הצולעת, אבל הטיעונים נגד אסתר המלכה במערכון שפותח את הפרק השני גורמים להתכווץ במבוכה. מזל שהפאנץ' ליין המצוין גואל אותו.
טוב אם כן להיווכח לדעת שהרגעים המקרטעים זניחים וניגפים רוב הזמן מפני מערכונים שרובם חמוד וחלקם מעולה ממש. יוסף שכופה את סיפורי חלומותיו על אחיו (יניב ביטון הורס שם), או יצחק וישמעאל שמנסים להתחמק מחיתוך ערלתם, או ביאליק המקריא משירתו בפני קהל, רעיון אדיר שהיה הופך למושלם לו קוצר בחצי (כל אלה במקרה מהפרק השני). גם השאלונים משעשעים - שאלה אחת זהה שדמויות רבות מההיסטוריה היהודית עונות עליה.
אבל הרגעים המבריקים במיוחד הם אלה שבהם ישנו רובד סמיך של דו-משמעות. כמו למשל הישיבה הראשונה של משרד העלייה והקליטה, שבה דנים אנשי המשרד הלבנבנים בהעלאת יהודי אפריקה, ועד מהרה מתברר שהם עושים זאת בהקבלה ישירה להבאתם בכפייה של האפריקאים אל ארה"ב. הפיקחות במערכון טמונה בעובדה שהוא רוקד בהצלחה על שתי חתונות - מצד אחד מציג את עומקי הגזענות של חלק ממקימי הארץ האשכנזים, ומנגד מספק פרספקטיבה כשהוא רותם לצרכיו את הרטוריקה האכזרית במיוחד של ניצול שחורים על ידי לבנים.
אחת הדוגמאות הנהדרות הנוספות היא המערכון אצל הקב"ן במצדה. שימוש חכם בפרקטיקה הידועה של איום בהתאבדות אצל הקב"ן כדי להתחמק משירות, הופכת כאן למשאלה לא-להתאבד, הד ישיר ועגום לכל לוחם שאינו רוצה להישלח לקפח את חייו. וגם טייק על "סטן" של אמינם בפרק השני, שבמסגרתו ברוך גולדשטיין כותב לאלוהים כשם שהמעריץ הפנאט של אמינם כתב לו. רגעים מלאי השראה כמו אלה מחפים גם על הרגעים הפחות מוצלחים וממחישים שישנם כשרונות גדולים מאחורי כל הסיפור הזה.
"היהודים באים" מגיעה כדי להטיל ספק ולערער את המוסכמות, והיכן יש יותר כאלה מאשר בהיסטוריה היהודית? הרעיון כשלעצמו לא לגמרי חדש, "זוהי סדום" והרבה לפניה "חצי המנשה" היו שם קודם, אבל לעומתן "היהודים באים" אל"ף, לא מגבילה את עצמה אל התנ"ך אלא שולחת זרועות אל כל ההיסטוריה הקאנונית היהודית והישראלית, ובי"ת, טובה. עלייתה למסך היא המעשה האמיץ ביותר של הערוץ הראשון מאז שחבורה קומית קיצונית אחרת המונה ארבעה גברים ואישה אחת הגיעה אליו בשנות התשעים [1], וכמו "החמישיה הקאמרית" גם "היהודים באים" הולכת בגבורה אל מחוזות בוטים ומעוררי מחלוקת, ואגב כך נוגעת לא אחת בגאונות. אפשר כבר עכשיו להתחיל לעבוד על עונה שנייה? הרי חיכינו מספיק.
[1] למה שוב רק אישה אחת? במיוחד בהתחשב בעובדה שישנם מערכונים שהגברים מתחפשים בהם לנשים.
"היהודים באים" משודרת בימי שישי ב-21:30 בערוץ הראשון.
צפו בפרק הבכורה בוואלה! VOD