פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לאף אחד אסור לומר דברים רעים על "מנצחים". שמעתם?

      "מנצחים" הוא סרט לא ממש טוב שנראה, לעתים די קרובות, כמו פרסומת לשקדי מרק. אבל "מנצחים" הוא גם סרט על ילד משותק אז כולם צריכים לחייך ולשתוק

      לאף אחד אסור לומר דברים רעים על "מנצחים". שמעתם?

      "מנצחים" הוא סרט על נער הסובל משיתוק מוחין, שביחד עם אביו משתתף בתחרות טריאתלון.

      זה הכל, תודה שבאתם. שום מילה שתיכתב בביקורת מרגע זה והלאה לא משנה. אם יש סרט שחי ביקום שמופרד מכל ביקורת, הרי שמדובר בסרט הזה. אם שורת הפתיחה לא מספיקה, אפשר להוסיף שכוכב הסרט הוא שחקן הסובל באמת משיתוק, ושהאב מתנכר לבנו בהתחלה אבל בהמשך הסרט הם מתחברים, ושזה מבוסס על סיפור אמיתי, סוג של, בערך (הילד בסרט קורא באינטרנט על דיק וריק הויט, צוות אמיתי של אב ובן הסובל משיתוק. זה מספיק כדי להגיד שזה מבוסס על סיפור אמיתי, לא? לא משנה). ואם כל אלה לא מספיקים, לסרט יש עוד קלף מנצח: הוא צרפתי.

      לכן אתם הולכים לשמוע מכל מי שראה את הסרט הזה שהוא מרגש, מרחיב לב, מעורר השראה, וואו, נפלא, הסרט הכי טוב שראיתי השנה. יותר מזה – כל מי שיעז לומר משהו שלילי על הסרט הוא בהכרח אדם חסר לב, ציני ומכוער בלי נשמה. אין שום דרך לכתוב ביקורת על הסרט הזה.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      קישטה ציניות ("מנצחים", צילום: יח"צ)

      אסור, למשל, להגיד שהתסריט של הסרט הוא מהעלובים שנראו על המסך לאחרונה, ויש בו לא יותר מסימני מיקום של התפתחויות עלילתיות. כולם יודעים שבסרט כזה בהתחלה האב לא יפגין אהבה כלפי הילד, אבל אחר כך כן. אז זה מה שקורה כאן. אין שום סיבה להתפתחות הזאת, ובעצם גם אין התפתחות: רגע אחד הם לא, אחר כך הם כן, כי ככה צריך בסרטים מסוג זה. אסור לומר שזהו המבנה העלילתי הנדוש ביותר שיש, שהסרט לא מנסה להפתיע בשום צורה, שאפילו בתור סרט ספורט הוא נטול עלילה – אנחנו לא זוכים להכיר שום מתחרה אחר במירוץ – והניסיון לכפות מתח בסיום הוא מלאכותי וחסר משמעות לחלוטין.

      אין מה לומר על השחקנים: הנער פביאן הראוד חסין מכל ביקורת מפאת היותו באמת משותק. ז'אק גמבלין, שמגלם את האב, נראה כאילו הוא עושה טובה שטרח להגיע לסרט בכלל, אבל זה בטח חלק מהדמות שלו או משהו.

      אבל הכי חשוב, בשום אופן אסור למבקר להעז להעיר על כך שהסרט לא באמת עוסק באבא ובן שעוברים ביחד אתגר קשה, אלא באב שעושה מאמץ על אנושי כמעט, ובן שתפקידו בכח הוא להוות משקולת. או על כך שאם רוצים לעורר השראה בקרב אנשים הסובלים ממגבלות גופניות, אולי עדיף להתמקד באחד מהדברים הרבים מאוד שהם כן מסוגלים לעשות בעצמם, ולהגיע להישגים אדירים, בלי להתעקש על "הישג ספורטאי" שהוא כולו הישג של אדם אחר. סטיבן הוקינג מעולם לא רץ מרתון, ואף אחד בעולם לא חשב להפחית מערכו בשל כך.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      נו, קישטה ("מנצחים", צילום: יח"צ)

      הדבר האחד והיחיד שאפשר לציין לטובת הסרט מבחינה קולנועית הוא הצילום שלו: רוב הסרט מתרחש באיזורים ההרריים של צרפת, ונראה כמו גלוית נוף יפהפיה. בהחלט עושה חשק לנסוע לשם לחופשה. תחרות הטריאתלון "איירון מן" שבסרט צולמה במהלך תחרות אמיתית כזאת, ומבחינה זאת הסרט הוא קצת תיעודי, והצילומים של המוני הרצים-נוסעים-שוחים הם מרשימים ויפהפיים. זהו. מכל בחינה קולנועית אחרת, "מנצחים" הוא נטול כל עניין או ערך, עם אותה כמות של עלילה או חדשנות כמו בפרסומת לשקדי מרק.

      כמובן, לא הייתי חולם לומר שום דבר כזה, כי זה סרט על ילד עם שיתוק. למה לי להסתבך.

      האם תצפו ב"מנצחים"? ספרו לנו בפייסבוק