"בים הרוגע/ השמש שוקע/ למי מתגעגע/ לי ולך, לי ולך/ לי ולך" שרו השחקנית גאולה נוני, שהלכה לעולמה הלילה והובאה היום למנוחות, ואריק איינשטיין, שהחודש ימלאו שנה למותו. רבים מאוד כבר מתגעגעים אל גאולה.
בבית העלמין נחלת יצחק בו נקברה היום נוני, אמר קדיש חברה של נוני, השחקן גבי עמרני. בתה שרון ספדה לה במלים מרגשות. "לכל אחד יש לפחות סיפור אחד על אמא שלי. יש סיפורים על אמא שלי כשחקנית, כקולגה, כאחות, כדודה, כבת דודה, כחברה", אמרה. "אני רוצה לדבר דווקא על התקופה האחרונה. כמעט ארבע שנים שאמא שלי חולה. לפני ארבע שנים כמעט היא קיבלה דיאגנוזה של מחלה שקוראים לה גליובלסטומה. עכשיו, בבית החולים הסבירו לי שלא אומרים גליובלסטומה וגם לא אומרים גידול, כי זה מפחיד את האנשים. הם אומרים משהו אחר. הם קוראיםלזה תהליך. וזה קצת מצחיק שהם קוראים לדבר כזה תהליך. אנחנו נוכחנו לדעת שהגידול הזה היה תהליך תרתי משמע. המלה ברפואה מגיעה מתהליך מפנה מקום. זאת אומרת, מגיע משהו שמפנה מקום למשהו אחר. וכך היה. לא רק מבחינה רפואית. לכל מי שהיה איתה בתקופה הזאת, והיו הרבה אנשים שאהבו אותה, גם משפחה וגם חברים, חוו את התהליך מפנה המקום הזה, תהליך מפנה מקום לעוד משהו חדש. והמשהו החדש הזה בעיקר קרה ביני לבין אמא שלי, וגם בין אמא שלי לבין בני המשפחה והחברים הקרובים שלה. הקירבה הגדולה. כמו שגבי (עמרני) אמר היום - חוסר אגו. אם יש חוסר אגו קודם, עכשיו כבר בכלל לא היה אגו. ומה שנשאר זה רק חמלה ואהבה. את החמלה והאהבה הזאת היו לה דווקא בשנים הכי קשות. היא לא התלוננה, לא כעסה על אף אחד, להפך, והיתה קירבה בינינו. אז הקדיש שלי זה להודות לקדוש ברוך הוא על התהליך הזה שהוא הרשה לנו לעבור ביחד".
מוקדם יותר אמרה גילה אלמגור לוואלה! תרבות: "גאולה היתה פרח. היא היתה יפה. כולה קסם וחן בלתי נדלה. היא תמיד שפעה אהבה. אשה חמה. אני שמחה שהגיעו כל כך הרבה מאוהביה להפרד ממנה. הקהילה של האמנים מתכנסת בזמן האחרון יותר מדי בנסיבות עצובות כאלה. משפחת האמנים הולכת ומתדלדלת למימדים נוראיים. נפרדנו ממני פאר, מחנה מרון, מאסי דיין, ממנחם גולן, מאריק איינשטיין, מספי ריבלין. הכל בשנה אחת! מה זה?! זה יותר מדי על משפחה קטנה אחת. אחד אחרי השני הם הולכים מאיתנו. כמו עץ שמשיר את העלים, בסוף יישאר עץ עירום. אולי זו דרך החיים".
מוקדם יותר הסתיים טקס האשכבה לגאולה נוני בתיאטרון הקאמרי בנוכחות מאות אנשי תיאטרון, קולנוע ותקשורת, אמנים, אנשי רוח, חברים ובני משפחה. ארונה הונח על במת האולם והקהל חלק לה כבוד אחרון. השחקן גבי עמרני אמר על הבמה: "גאולה היתה בטח צוחקת אם היתה רואה אותי עולה לכאן ומספיד בפעם הראשונה בחיים שלי. השחקנית, האשה, האם, הסבתא. הייתי מעדיף לספר בדיחות שכל כך אהבת לספר ולשמוע. הרצינות בעבודה שלך, האהבה והכבוד לפרטנר. בלי אגו. קשה למצוא היום אנשים בלי אגו, ואת היית בלי אגו. היום אני סופד לבת משפחה, לשחקנית ברמ"ח איבריה".
איציק כהן אמר: "דיברנו כל כך הרבה פעמים, ובעיקר דיברת על המשפחה שלך. לימדת אותי כל כך הרבה על איך להיות אבא. היית האשה הכי מוקפדת שנפגשתי איתה בחיים שלי. תמיד תשארי בלב בתור אשתי. היא אמרה לי: היו לי כל כך הרבה בעלים, אבל אתה הבעל הכי טוב שהיה לי. היא הסבירה לי שהדבר הכי חשוב בחיים זה משפחה. תודה רבה גאולה שהיית משפחה שלי במשך כל כך הרבה שנים".
זאב רווח עלה לבמה ואמר: "גאולה מתוקה שלי. לפני כמה חודשים שמעתי את קולך מהחלון של הבית שלנו צוהלת ושמחה. אני רואה אותך אומרת לאשתי: ניצחתי את הסרטן. הן בכו והתנשקו. אבל לסרטן יש את החשבון שלו. הרבה רגעים בקריירה שלך, גאולה, ליוויתי אותך והיתה לי הזכות ללוות אותך, בתאטרון וגם בקולנוע. אהבתי את הצחוק שלך. אהבתי להצחיק אותך. ואהבתי איך שאת מתעטשת, כמו שלא ראיתי אצל שום ייצור בעולם. בסלאח שבאתי היא היתה מתעטשת כדי להצחיק אותי. אני אוהב אותך, ואני אזכור אותך תמיד, רק בשמחה והרבה אהבה. תודה על מה שנתת לנו עד עכשיו".
נוני נפטרה הלילה בגיל 72 לאחר מאבק במחלת הסרטן והותירה אחריה בת, העיתונאית שרון נוני, שתי אחיות ושלושה נכדים.
תפקידה המשמעותי הראשון של נוני בקריירה היה בשנת 1964 בסרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי" שם גילמה את דמותה של חביבה שבתי, לצד חיים טופול ואריק איינשטיין. בהמשך הקריירה שיחקה בסרטים נוספים כמו "פיצוץ בחצות" (1965), "האם תל אביב בוערת?" (1967), "צ'ארלי וחצי" (1974), "משפחת צנעני" (1976), "לא לעלות יותר" (1979), "אבא גנוב 3" (1991) "פעמיים בוסקילה" (1998) ו"סימה וקנין - מכשפה" (2003).
(השתתף בהכנת הידיעה: שגיא בן נון)
(עדכון אחרון: 16:35)
