אף אחד לא אוהב לעבור דירה. הארגזים, האבק, המגבות שנעלמות בדיוק ברגע בו זקוקים להן. חתיכת תיק. והבית. פתאום הוא נראה גדול יותר. אולי בכלל לא שווה לעבור דירה. אף אחד לא אוהב לראות בית מפורק. וזה, פחות או יותר, מה שעומד בבסיס "משפחה טובה", הסדרה החדשה של איתן פוקס ואיתי סגל שעלתה בערוץ הראשון.
"משפחה טובה" מבוססת, בערך, על סיפורו האישי של פוקס, שהוריו התגרשו כשהיה צעיר. בדיוק כפי שקורה בפרק הפתיחה של "משפחה טובה", הוריו של פוקס כינסו את ילדיהם והודיעו כי הם מתגרשים. כאן הדמיון מסתיים. כי, איך נאמר את זה, הילדים של ליאור אשכנזי וענת וקסמן ב"משפחה טובה" הם כבר מזמן לא ילדים. הם אנשים בוגרים. ובסוף שנת 2014, בניגוד מושלם למה שקרה לפוקס כמה עשורים קודם לכן, גירושין זה לא כזה ביג דיל אצל אנשים בוגרים.
לכן השאלה שצריכה להישאל היא האם דמויות הילדים ב"משפחה טובה" מספיק חזקות לשאת על עצמן את הסיפור כי הבסיס העלילתי, כאמור, רעוע מדי. ארבעת הילדים הם רקדן המכור לסקס (אריאל וולף), הייטקיסט שאפתן (נדב נייטס), בוגרת בית ספר לאמנות שנשאבת לרומן עם המרצה שלה (יערה פלציג ורמי הויברגר), וכוכב סדרת ילדים שמחפש משמעות (ידין גולדמן). כיצד התפרקות התא המשפחתי תשפיע על ארבעת האנשים המבוגרים האלה? לפי שני הפרקים הראשונים, היא כמעט לא. כוכב סדרת הילדים ממשיך לעשות סמים, הרקדן המכור לסקס ממשיך לעשות סקס ובוגרת בית הספר לאמנות ממשיכה להעיק ולהיות מופרכת וקלישאתית. רק דמות ההייטקיסט, הדמות האפורה לכאורה, מצליחה להתפתח ולעניין. אבל מדובר בנקודת אור אחת קטנה בתמהיל מבולגן שכולל גם דיאלוגים מגוחכים (אף אחד לא מדבר בחיים האמיתיים כמו ארבעת הילדים. ברצינות, אף אחד לא אומר משפטים בנוסח "באיזה גיליון של 'הורים וילדים' קראת את זה") ומשחק מוגזם ומלאכותי.
חשיבותה של "משפחה טובה" נמצאת במקום אחר לגמרי: בפן החברתי שחודר לתת המודע של הצופה. המטען הגאה שמביאים עימם איתן פוקס ואיתי סגל בולט בכל פריים שני. אם עד היום הורגל הצופה הממוצע לחזות בשדיים בטלוויזיה, הרי ש"משפחה טובה" מבליטה את הישבן הגברי. לא ברור כיצד צופי הערוץ הראשון יגיבו לכמות המעט מגוחכת של הישבנים הגבריים שמפציעים ב"משפחה טובה" (ודי נדמה לי שראיתי גם פין מתנופף לו בחופשיות באזור). חובבי השדיים אגב, יוכלו להתנחם בפרק השני. לא שכחו אותם.
אל הישבנים הגבריים מצטרפת הדיכוטומיה של האור והחושך שבאה לידי ביטוי בסדרה בדרך בה תל אביב וירושלים מוצגות. כל ארבעת הילדים מתגוררים בתל אביב בזמן שהוריהם מתגוררים בירושלים. מדי שבוע, ככל הנראה, נוסעים הילדים לארוחת השבת אצל הוריהם ומעניין לראות כי בכל פעם שהילדים נמצאים ברכב בדרכם לירושלים הם מחייכים ובאופן כללי, די מאושרים ובדרך חזור, מירושלים לתל אביב, הם נראים כאילו מישהו הרג את חתולם האהוב ואז הכין חריימה לכל השכונה.
ירושלים כעיר החושך והעצבות, ישבנים גבריים שמככבים ללא בושה על המסך: "משפחה טובה" ממצבת את עצמה כפורצת גבול וכמחנכת. ואלמלא הדיאלוגים הגרועים והמשחק המוגזם לעתים, היה קל להכתירה כסדרה החשובה של השנה. בינתיים ניאלץ להסתפק בהגדרתה כ"חשובה" בלבד.
מה אתם חשבתם על "משפחה טובה"? ספרו לנו בפייסבוק
הפרק הראשון של "משפחה טובה" זמין לצפייה ב-וואלה! VOD