מאבקה של הזמרת והיוצרת איה כורם להשתחרר מהחוזה הדרקוני עליו חתמה מול חברת עננה העלה את נושא החוזים המשעבדים של מוזיקאים לראש סדר היום. הבוקר (שני) התקיים הדיון הראשון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא הצעת חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה. בנוסף לכורם, לדיון הגיעו האמנים יהודה עדר, עובד אפרת, דן תורן, אפרים שמיר, אריאל הורוביץ, עמוס בן דוד, מיקה שדה וג'ולייטה. בדיון נכחו גם פנינה אדרי, מנכ"ל חברת אן. אם. סי, רוני בראון ויצחק אלשייך ראשי הליקון, יוריק בן דוד מאקו"ם, יענקלה מנדל יו"ר אמ"י, יואב קוטנר ואחרים.
"הצעת החוק הזאת היא המינימום שבמינימום שבמינימום של להבטיח אנושיות בסיסית", אמרה כורם לוואלה! תרבות, "הצעת החוק הזאת מגבילה חוזים למקסימום של שבע שנים. אם לאמן טוב ולחברת התקליטים טוב הם מוזמנים להתקשר שוב לשבע שנים. הסעיף השני מגדיר חוזים כאלה כמערכות יחסים שאי אפשר לקיים אותם בכפיה. אי אפשר להכריח אותי לשבת ולכתוב שירים. אנחנו רוצים לסייג ולהבהיר את זה בחוק, כדי שלחברות תקליטים ולאמנים תהיה אפשרות לסיים חוזה לפני התקופה שהם חתמו עליה, תמורת תשלום פיצויים. התחייבתי לאיזושהי תקופה אבל אני לא מסתדרת עם המנהל שלי, האדם שאמור לנהל את הכספים והקריירה שלי, אין בינינו אמון, אז יש נקודת אור בקצה המנהרה. אני יכולה לשלם הרבה כסף, אבל בסופו של דבר יכולה לצאת. הסעיף השלישי מדבר על איזשהו מינימום של התחייבויות ומגבלות בין שני הצדדים. היום יש חוזים שחותמים עליהם אלפי אנשים בשנה, שבהם צד אחד מוגבל ומחוייב בעשרות התחייבויות ומגבלות שונות ומשונות, והצד השני מחוייב רק להשתדל. וזה לא מקובל עליי".
הצעת החוק להגנה על זכויות אמנים במוזיקה שהוגשה על ידי ח"כ עמרם מצנע וח"כ דב חנין לפני כשבעה חודשים, אושרה בוועדת השרים לחקיקה ובקריאה טרומית. היא לוותה בקמפיין תמיכה גדול בו השתתפו עשרות מוזיקאים מוכרים בהם ארקדי דוכין, יהלי סובול, ירדנה ארזי, דני סנדרסון, שלומי ברכה וגלעד כהנא. בראשית הדיון בועדת החינוך, אמר ח"כ דב חנין: "אנחנו לא רוצים שאמנים במוזיקה יהיו משועבדים לטווח ארוך. אנחנו מדברים על חוזים חד-צדדיים לחלוטין, ארוכי טווח, כמעט נצחיים, אנחנו מדברים על שיעבוד. זה מקומו של המחוקק להתערב. חוזים כן - שיעבוד לא, זו נקודת המוצא של הצעת החוק שלנו". "יש פה בעיה מוסרית", אמר ח"כ עמרם מצנע. "יש פגם מוסרי בכך שיוצר או יוצרת משועבדים לעשרות שנים. אני לא מכיר כמעט מצבים שבהם כופים על שני אנשים להמשיך לקיים הסכם ללא שום אפשרות לפרק אותו או לצאת ממנו בדרך כלשהי".
איה כורם היא לא המוזיקאית היחידה שנכבלה לחוזה. כך קרה גם לזמרת ג'ולייטה, ששועבדה לחוזה בן 25 שנה. ג'ולייטה התרגשה במהלך הדיון בועדת החינוך. "אני לפני הליך משפטי. אני חתומה על חוזה של 25 שנים. שנתיים וחצי לא עבדתי אפילו פעם אחת, ולא השתכרתי. כשפניתי למנהל שלי וביקשתי להשתחרר הוא אמר לי: 'בואי תשלמי לי פיצוי שמוזכר בחוזה. קחי בחשבון שאת לא תתעסקי יותר במוזיקה בחיים שלך'. זה האיום שקיבלתי".
במהלך הדיון עלתה הטענה מצד נציגי חברות התקליטים כי החוזה של כורם הוא מקרה חריג בענף המוזיקה. עם זאת, אמנים שנכחו בדיון אמרו כי כורם לחלוטין אינה מקרה יחיד. "אני הפסדתי הכל, בגלל זה יכולתי לבוא ולספר לכם על זה", אמרה כורם בדיון. ואילו הזמר והיוצר אריאל הורוביץ אמר: "המקרה של איה בשום פנים ואופן אינו מקרה פרטי. אנחנו עדים למצב, ואני רואה את זה כמורה ברימון, שיש בריחת מוחות מהארץ. הרבה יותר קשה לפרוץ היום ממה שהיה כשהדור שלי התחיל. הדיון פה אינו בין רעים לטובים, אלא בין העבר והעתיד". הורוביץ ציין כי שני השירים האחרונים שלו שזכו להצלחה בכלל לא יצאו לרדיו, אלא שוחררו תחילה דרך יוטיוב ופייסבוק, ורק לאחר מכן הרדיו אימץ אותם. "מה שהאינטרנט עשה לחברות התקליטים זה כמו מה שגט טקסי עשו למוניות. חברות התקליטים לא נלחמות על עתיד המוזיקה אלא על עתיד תחנת המוניות שלהם", אמר. "כשיצא 'ירושלים של זהב' התקליט היה בכל בית בארץ, המפיק של התקליט בנה מזה בית, ואמא שלי (נעמי שמר ז"ל - ש.ב.) לא ראתה מזה גרוש".
במהלך הדיון טען רוני בראון, מנכ"ל חברת הליקון מיוזיק, כי העדרותם של אמנים מוכרים מהדיון היא עדות לכך שהם לכאורה לא תומכים בו. דבריו קוממו מספר אמנים שנכחו בועדה. הורוביץ אמר לו בתגובה: "אמנים ידועים לא נמצאים פה מפני שהפנתאון של הזמר העברי נמצא איתו בהליכים משפטיים. רמי וריטה, איך נפרדת מהם?". רוני בראון טען: "באהבה". וח"כ עמרם מצנע עקץ בשורה הידועה משירו של רמי קליינשטיין: "אש על הפנים".
גם אפרים שמיר התקומם: "אני רוצה למחות על הנסיון שלכם להוריד מערכם של האמנים שהגיעו לכאן באמירה שהחשובים לא הגיעו. הגישה שלכם היא מתנשאת. כשבאים אליכם אמנים צעירים בעלי חלום אתם עומדים בפניהם כשאתם בעמדה פי אלף יותר חזקה מהם. אתם מנצלים את חולשתם של האנשים האלה. הם לא ביצעו רצח ואתם שמים אותם במצב של מאסר עולם. רוב הזמן האמן הוא מין סוג של איילה שמסתובבת ביער ומקווה שיש שם אריות, אבל אתם אשכרה נצלנים".
"כשניסחנו את החוק הזה ביחד עם צוות מאוד רציני", אמרה כורם בדיון, "הייתי בטוחה ומאוד תמימה שאף אחד לא יעז להתנגד לדבר הזה, זה הצדק בהתגלמותו. ניסינו לנסח משהו שלא רק מגן על אמנים אלא גם לא פוגע בחברות תקליטים". פנינה אדרי, מנכ"לית חברת אן אם סי, התפרצה בשאלה: "אז למה חתמת?". כורם השיבה: "חתמתי כי אני מטומטמת. אני לא המטומטם היחידי. והחוק צריך להגן עלינו".
עוד אמר בראון, כי חברת התקליטים שומרת על האמן, כי אין חוזה אחד שדומה לשני, כי לא כל האמנים הם צעירים ומתחילים וכי הפנתאון של המוזיקה הישראלית מומן כולו מכספים פרטיים. בנוסף, טען בראון כי "ההסכמים הם קצרים". אולם בהמשך הדיון, שותפו של בראון בהליקון מיוזיק איציק אלשייך, אמר דווקא כי "בלי חוזה ארוך טווח אין לחברת התקליטים יכולת קיום". עוד אמר אלשייך, כי "ההשקעה באמן מתחיל היא עצומה, היא נושאת אופי סיכוני. אחד מתוך שבעה אמנים מצליח לפרוץ". לדבריו, החוזה המקסימלי בהליקון הינו לתקופת חמישה תקליטים. פנינה אדרי, מנכ"לית אן אם סי, אמרה כי "מדובר כאן בהשקעות לטווח ארוך כי אחרת אין לכך כדאיות כלכלית". עוד אמרה, כי "כל האמנים הגדולים צמחו בחברות תקליטים. ישנם מקרים של בעיות ושל סכסוכים אבל לשם כך יש את בתי המשפט. זכויות האמנים בכל התחומים מעוגנות בחקיקה הקיימת".
יואב קוטנר בחר לא לתמוך בצד אחד בלבד. "אני מרגיש שיש פה ריב בין אבא לאמא. מהצד זה נראה כאילו יש בעיה. (אבל) גם אן.אם.סי-הד ארצי וגם הליקון לא עושים חוזים כאלה. יכול להיות שהם לא הבעיה. יש מפיק אחר או אמרגן שהבעיה היא אצלו. מאז ומתמיד היה מתח בין המשקיעים ליוצרים, לא חשוב אם בין באך למלך שנתן לו כסף לכתוב לו, או בין ברוס ספרינגסטין למפיק שלו. כל הדיון הוא על כמה זמן אפשר לתת לאדם להיות שבוי בחוק הזה. צריך לזכור שעשר השנים הראשונות בחייו של יוצר הן הכי פוריות וטובות".
עידו חיטמן עורך הדין ממשרד יגאל ארנון המייצג את חברת התקליטים "עננה" הנמצאת בהליך משפטי מול איה כורם, אמר לוואלה! תרבות: "הכשל הבסיסי של הצעת החוק שהיא מתייחסת לכל היוצרים והאמנים בכל סוגי הפעילות הקיימת בשוק המוזיקה כמקשה אחת. היא גם עומדת בסתירה לעניינים המוסדרים בחוקים אחרים, למשל חוק זכויות יוצרים שמגדיר מי בעלים של יצירה ומגדיר כיצד עוברות זכויות ביצירה. מטבע הדברים פעילות אמנותית של אמן כוללת נדבכים שונים ולא ניתן להשוות בין פעילות ניהול אישי של אמן, שבה יש הגיון שאם הצדדים לא מסתדרים אחרי תקופה מסויימת הם יפרדו, לבין זכויות קנייניות בהקלטות וביצירות שאין בהתקשרות בהן שום סממן אישי, ולכן גם אין הצדקה להגביל את תקופת ההתקשרות בהן. בנוסף הצעת החוק אינה מתמודדת עם השלכות בינלאומיות של התקשרויות של אמנים זרים בארץ או של אמנים בישראל בחו"ל".
ח"כ עמרם מצנע אמר כי הצעת החוק נולדה בעקבות המקרה של איה כורם, שהוחתמה ל-18 שנה מבלי יכולת להשתחרר ממנו. "זה לא נכון!", צעק רוני בראון. בתגובה, דן תורן קרא לעברו בכעס: "איך היא עוד בחוזה הזה אם זה לא נכון?". בתום הדיון, איה כורם אמרה לוואלה! תרבות: "לא יעזרו כל הטענות והדמגוגיה שמנסה להפוך את זה לסיפור על כסף, כי זה לא סיפור על כסף. זה סיפור על חיים של אנשים, ובין היתר החיים שלי, שהולכים לפח. קריירות של אנשים שיושבים בבית. את הסיפורים שלהם והשמות שלהם אתה לא שומע כי הם לא יגיעו לתקשורת. זה אנשים שלא רק שאין להם אמצעים והיכולת להגיע לבתי משפט ולהילחם על הקייס שלהם. הרבה אמנים שאתה מכיר מפחדים פחד מוות מלצאת מול האנשים האלה. אז הם לא יעזו לפצות פה. המקרה שלי הוא יוצא דופן אך ורק המובן שלא היתה לי עוד סיבה לשתוק, כי כבר הפסדתי את כל מה שאפשר להפסיד. אבל החוזה שלי הוא לא מקרה מיוחד, כל ההתייחסות אליי כאל סחורה שאפשר לסגור אותה בארון זה לא מקרה מיוחד".