לעמיר בניון מותר להגיד שיש ערבים שלא אוהבים את ישראל. דעה

    אחרי שנשרו לנו האוזניים והסכמנו שהשיר החדש של עמיר בניון גרוע ושכשרונו של בניון כבר לא עומד לו, נותרה שאלת הלגיטימיות: האם "אחמד אוהב את ישראל" הוא הסתה או מחאה לגיטימית?

    • עמיר בניון
    רחלי רוטנר

    אחמד אוהב את ישראל / עמיר בניון

    סאלאם עליכום קוראים לי אחמד
    אני גר בירושלים אני לומד באוניברסיטה איזה דבר או שניים
    מי כמוני נהנה מכל העולמות
    אני היום אני מתון וחייכן
    מחר אעוף לשמיים
    אשלח לגיהנום איזה יהודי או שניים

    זה נכון שאני סתם חלאה כפוית טובה
    זה נכון אבל אני לא אשם לא גדלתי על אהבה
    זה נכון יבוא הרגע בו תפנה לי את הגב ואז
    אני אתקע בך את הגרזן המושחז

    אני אחמד
    גר באזור המרכז
    אני עובד צמוד לגן ילדים
    ואחרי – על בלוני הגז
    מי כמוני נהנה משני העולמות
    היום אני
    ומחר הם לא
    הרבה מהם הרבה מהם לא

    זה נכון שאני סתם חלאה כפוית טובה
    זה נכון אבל אני לא אשם לא גדלתי על אהבה
    זה נכון יבוא הרגע בו תפנה לי את הגב ואז
    אני אירה בך ישר בגב

    גרגמל בהלם: עמיר בניון כתב שיר נגד ערבים. מזרחי המחמד שאהבנו לאהוב לפני עשור, ולהשוויץ שאנחנו מכירים שני שירים שלמים שלו, הנה - אתם רואים אנחנו לא מבקרי מוזיקה אשכנזים סנובים, אנחנו שומעים שיר ב-ח' ו-ע' בלי להתעלף, האיש שהיה אמור לאחד מזרח ומערב, דתיים וחילונים, להיות העידן רייכל של ישראל בזמן שעידן רייכל בחו"ל – שוב כתב שיר פוליטי מעצבן, בשם "אחמד אוהב את ישראל" (ספוילר: הוא לא). למה אתה חייב להרוס את ההרמוניה שלנו עם עצמנו, נודניק?

    קשה להגיד ששיר האחמד של בניון הוא לא מחורבן לחלוטין. אפילו השיר של בניון על מרקו – " מרקו, מרקו, אנא אל תתבאס עליי" וכו' – הוא חומר לבגרות לעומת הזבל הנוכחי. מושא ביקורת שאומר על עצמו "אני סתם חלאה כפויית טובה" – אכן, מופת של ניואנסים, שלא לדבר על מנגינת ה"זרקתי על הפסנתר משהו ויצאתי". מי שהיה פעם גאון מוזיקלי אהוב הרוויח ביושר את תואר ה"אוקיי מה המטורלל הזה עשה הפעם?" שלו.

    אבל אחרי שנשרו לנו האוזניים והסכמנו שמדובר בשיר גרוע ובאמן שכשרונו כבר לא עומד לו, נותרה שאלת הלגיטימיות. האם השיר על אחמד הוא הסתה, או מחאה לגיטימית? אחרי הכול, "אחמד אוהב את ישראל" מספר על בחור בשם אחמד מירושלים, שלומד באוניברסיטה אבל מתישהו ינעץ בנו גרזן, ועל אחמד אחר מאזור המרכז, שעובד ליד גן ילדים ובקרוב ינעץ בנו סכין. כלומר: תיזהרו מאחמד. מיהו אחמד? כל אחמד שהוא. כולם אותו דבר. גם אם הוא "מתון וחייכן", הוא יתקע לך סכין בסוף.

    עוד באותו נושא

    שיר אנטי- ערבי של עמיר בניון מעורר זעם ברשת

    לכתבה המלאה
    נודניק. אילוסטרציה (צילום: ענת לוי)

    נכון, ניחוח גזעני עולה מהשיר על אחמד, ובכל זאת. כשמסתכלים על המילים, הרי שמדובר בשיר שמתייחס לתופעה מאוד מסוימת: אזרחים ערבים ש"נהנים מכל העולמות", לדברי השיר. לומדים באוניברסיטה, ופועלים נגד המדינה. מקבלים ממנה משכורת, ומתכננים פיגוע. גם לשמאלנית עכורה כמוני קשה להכחיש שבחודשים האחרונים אכן פגשנו אנשים מהסוג הזה. ולא רק במצב הקיצוני של טרור, גם בסתם מקרים שבהם אזרחים הנהנים משירותי המדינה, שוללים את זכות קיומה בהפגנות ובמניפסטים. עכשיו, לי זה לא מפריע וזכותם לחשוב כך ואף להתבטא כך, ולכל אזרח מותר להתבטא נגד מדינתו, גם אם הוא ערבי. אבל אני יכולה להבין למה אנשים מהצד הימני יותר של המפה יראו בכך דו-פרצופיות. ואני יכולה גם להבין אם הם רוצים לכתוב על זה שיר.

    שיר בוטה מאוד, נכון. שירים הרבה פעמים מקצינים את המסר כשהם מביעים מחאה. ובכל זאת, השיר של בניון יוצא באופן מובהק ספציפית נגד אותם ערבים דו-פרצופיים (לשיטתו של בניון, כן?), הנהנים משני העולמות, כמו ששירו של יזהר אשדות, "עניין של הרגל", הוא על חיילים ישראלים שהתרגלו להרוג. כמו שמערכונים מסוימים של "ארץ נהדרת" הם על מתנחלים רצחניים ומשוגעים. אלה ואלה מתארים תופעה שהיא גם מכלילה, אבל גם לא: לא כל הערבים כאלה, אלא רק ה"אחמדים" שלומדים באוניברסיטה ישראלית אבל בעצם מתנגדים למדינה, במילים או במעשים. לא כל המתנחלים הם כאלה, אלא רק ה"רחוליות" המטורפות הרצחניות והמודחקות מינית. הדמות המוקצנת היא גם יוצאת מהכלל וגם מעידה על הכלל – אבל היא עדיין בגדר אמירה שאפשר לומר אותה. במדינה שבה מותר לכתוב נגד חרדים ש"נהנים משני העולמות" ולוקחים כסף מהמדינה בלי לתת בחזרה, ומותר לעשות מערכונים נגד מתנחלים פסיכופתים, מותר גם לכתוב שירים נגד ערבים עם מוסר כפול, אם ככה אתם חושבים.

    עוד באותו נושא

    עמיר בניון טרק את הטלפון ליעל דן: "אנשים הולכים לרצוח - בגלל הפה שלך"

    לכתבה המלאה
    פנה למפכ"ל המשטרה בעקבות השיר. חבר הכנסת עיסאווי פריג' (צילום: טלי מאייר )

    אבל העיתוי, אומרים לי חבריי השמאלנים. למה דווקא בתקופה כל כך טעונה כמו זו? אז הוא רוצה לכתוב על ערבים דו-פרצופיים, למה הוא לא מחכה עם זה קצת, כדי לא להלהיט את הרוחות עוד יותר? אלה הם בדרך כלל אותם חברים שתמכו ברביב דרוקר כשהתעקש לשדר את התחקיר על רצח אבו-ח'דיר דווקא בתקופה הטעונה הזאת, למרות שזה עלול להלהיט את הרוחות. אז או ששותקים בשעת מלחמה או שלא, תחליטו. ואם מותר לצעוק, קחו בחשבון שלא לכולם יש את הצעקה שלכם. בניון רוצה לצעוק נגד אותם ערבים שחיים במדינה ועדיין פועלים נגדה, זוהי צעקתו. רק חבל שהיא מולחנת כל כך גרוע, למען השם.

    מה אתם חושבים על השיר של בניון? ספרו לנו בפייסבוק

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully