וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עיניים גדולות 11: מה הדבר היחיד שגורם לאנשים ללכת לקולנוע?

26.11.2014 / 0:06

מחקר חדש מגלה מהו הפקטור היחיד שבאמת מוציא אנשים לאולמות, וגם: מאמן הכדורגל שהתגלה כשוחר קולנוע והברווז שניצל הודות ל"שומרי הגלקסיה"

יח"צ - חד פעמי
אם כך, באמריקה של 2014, יש דבר מרכזי אחד עליו שובר קופות יכול לקום או ליפול – הטריילר. לפי הסקר, 38 אחוז משוחרי הקולנוע נוהרים לקופות או נשארים בבית בעקבות הצפייה בקדימון

זה לא חדש שכוכבים מתקשים בימינו למכור סרטים באמריקה. מפיקים כבר למדו על בשרם בשנים האחרונות כי מעט אנשים יקנו כרטיס רק בשביל ג'וני דפ או ג'וליה רוברטס. מזמן גם ידענו שלביקורות קולנוע יש השפעה קלושה, אם בכלל, על הקהל הרחב בארצות הברית, אבל בכוחו של הפה לאוזן איש לא הטיל ספק. זה נחשב לגורם היחיד שההתפתחויות הטכנולוגיות לא פגעו בו אלא רק חיזקו אותו – המיתוס היה שיותר מכל, אנשים הולכים לסרטים שחברים ממליצים עליהם בפייסבוק וכיוצא בכך.

אלא שהשבוע, גם אמונה זו התנפצה. גוגל פירסמה תוצאות מחקר חדש בו שאלה – מה יותר מכל גורם לאנשים ללכת לקולנוע? והתשובה: כמובן שלא השחקנים הראשיים, ברור שלא הפרגונים בתקשורת ומתברר שגם לא חווות דעת של אנשים שהם סומכים עליהם. אז מה כן?

אם כך, באמריקה של 2014, יש דבר מרכזי אחד עליו שובר קופות יכול לקום או ליפול – הטריילר. לפי הסקר, 38 אחוז משוחרי הקולנוע נוהרים לקופות או נשארים בבית בעקבות הצפייה בקדימון. 80 אחוז מהם, אגב, צופים בו ביוטיוב, כך שהאתר שהוקם לפני כעשור הוא הכלי המשפיע ביותר על התעשייה שקיימת כבר מעל מאה שנה.

כל זאת, כמובן, רק בארצות הברית ורק לפי המחקר, שצריך לקחת אותו בערבון מוגבל: ברור שלגוגל, הבעלים של יוטיוב, יש אינטרס שאלה יהיו התוצאות כדי להראות כי לדברים שקורים ברשת יש השפעה כה מכרעת על הנעשה בקופות. אך גם אם נניח שהם אולי שיחקו פה ושם עם המספרים, הפערים מספיק גדולים כדי שניקח בחשבון את הממצאים. אחרי הכל, הנתון המעניין באמת הוא לא אותם 38 אחוז שענו "טריילר", אלא העובדה שהסיבה הבאה בתור, המפה-לאוזן המפורסם, קיבל פי שלושה פחות מזה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
הטריילר הצליח להסביר ב-150 שניות מה יקרה בסרט? אז הוא ישבור קופות. מתוך "שומרי הגלקסיה"/מערכת וואלה, צילום מסך
לפחות מבחינה שיווקית וכלכלית, הטריילר כיום חשוב יותר מן הסרט עצמו. לא פלא אם כך כי החדשה המרכזית בהוליווד של הימים האחרונים היתה הבשורה כי קדימון ראשון לפרק החדש של "מלחמת הכוכבים" יזכה להקרנות בכורה מיוחדות בכמה בתי קולנוע ברי מזל בארצות הברית בסוף השבוע

בהיותה תעשייה שמאז ומעולם נבנתה על דיאלוג עם הקהל שלה, סביר להניח שהוליווד תפנים את המסר, ואלה בשורות רעות לכל מי שהלינו על מה שנהיה מהטריילרים בשנים האחרונות. ילדים אולי זאת לא זוכרים זאת, אבל פעם קדימונים היו דבר צנוע, סטנדרטי ולא מזיק, בדרך כלל תמיד עם אותו קול קריינות, וחשוב מכל – קצובים בזמן . כיום הם כבר התנפחו מסתם פרסומות לסרטים קצרים של ממש, שבדרך כלל חושפים את כל מה שהולך לקרות בגרסה המלאה, כולל התפניות מסמרות השיער, הבדיחות הטובות וכיוצא בכך.

אם מישהו קיווה שזה הולך להשתנות, הוא יכול לשכוח מזה. כמו שהצייד לא מקמץ בדבש כשהוא טומן מלכודת לדוב, אין סיבה שהוליווד תחסוך משהו מן הטריילרים העתידיים שלה.

לפחות מבחינה שיווקית וכלכלית, הטריילר כיום חשוב יותר מן הסרט עצמו. לא פלא אם כך כי החדשה המרכזית בהוליווד של הימים האחרונים היתה הבשורה כי קדימון ראשון לפרק החדש של "מלחמת הכוכבים" יזכה להקרנות בכורה מיוחדות בכמה בתי קולנוע ברי מזל בארצות הברית בסוף השבוע, וסביר להניח כי הדיווחים משם יאפילו על כל אייטם קולנועי בימים הבאים, כולל כמובן ביקורות על סרטים באורך מלא שכבר מוקרנים באולמות.

לחשיבות המתעצמת של הטריילר יש גם משמעות נוספת: אם הוא הדרך היחידה למכור בימינו תוצר הוליוודי, זה אומר שכל סרט צריך להיות מלכתחילה בר מכירה בפורמט הזה. עד כמה שהקדימונים התארכו, הם עדיין לא חורגים מרף שתי הדקות וחצי. כלומר, מפיק חייב לדעת כי הוא יהיה מסוגל לקחת את הפרויקט הבא שלו ולכווצו ל-150 שניות בהן ילמד הקהל בדיוק מה מצפה לו ולמה הוא לא יכול לחיות בלי זה.

המשמעות היא התרחבות המגמה שגם כך ראינו בשנים האחרונות. יותר ויותר הפקות יתבססו על חומרים מוכרים – להיטי עבר, אגדות ילדים, חוברות קומיקס וכדומה – פשוט כי כשהקהל כבר מכיר את הרקע, קל יותר להסביר בשתי דקות וחצי על מה הסרט.

מנגד, נחזה ככל הנראה בפחות ופחות יצירות שהרעיונות שלהם מורכבים מדי למבנה הטריילר הממוצע. סרטים כמו "תופעת לוואי" מ-2013, למשל, שכדי לא להרוס לקהל בזמנו, הסתיר מהטריילר את כל התפניות המפתיעות שבו. כתוצאה מכך, הקדימון היה מעורפל, וכרוח הימים זה הוביל לכישלון בקופות. מיד לאחר מכן, הבמאי סטיבן סודרברג הכריז על פרישה מעשייה קולנועית ועבר למסך הקטן, שם יוכל לביים את מה שהוא באמת אוהב – יצירות שלמות, לא הפרסומות שלהן.

sheen-shitof

עוד בוואלה

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
טריילר מעורפל - והסרט נכשל. מתוך "תופעות לוואי"/מערכת וואלה, צילום מסך
על פניו, "שומרי הגלקסיה" מסמל את הוליווד החדשה: עיבוד לחוברת קומיקס שנהנה משיווק מסיבי. אלא שההצלחה שלו עזרה גם לדלות קלאסיקות מהעבר

עם זאת, צריך להוסיף סייג נוסף: כל הנאמר לעיל מתייחס רק לשוק האמריקאי. תרבויות קולנוע שונות מתנהגות באופן שונה ואפשר לשער למשל כי אם היו עושים מחקר דומה בישראל, היה מתגלה כי אפקט המפה לאוזן גדול בהרבה מאשר אצל האמריקאים.

נוסף לזאת, ברור גם שכל זה נכון רק לעולם הקולנוע המסחרי. בכל הקשור לסרטי אינדי קטנים, דרמות איכות, פנינים מהפסטיבלים וכיוצא בזה, סביר להניח כי לרעש התקשורתי, לזהות היוצרים וכדומה יש חשיבות, אך ככל הנראה אף פעם לא נדע כמה באמת, שכן בשוק הזה אין מספיק כסף כדי לממן מחקרים.


מי שמחפש דוגמה עכשווית לטריילר טוב שהזניק סרט למעמד של בלוקבסטר עצום יכול כמובן למצוא אותה ב"שומרי הגלקסיה". על פניו, הלהיט הזה מסמל את הוליווד החדשה: עיבוד לחוברת קומיקס שנהנה משיווק מסיבי. אלא שההצלחה שלו עזרה גם לדלות קלאסיקות מהעבר.

רבות כבר דובר על הפסקול שלו, שהפך לרב-מכר בפני עצמו, ובכך החזיר לתודעה את שלל השירים משנות השבעים-שמונים השזורים בו. אך נוסף לזאת, "שומרי הגלקסיה" גם העלה באוב ברגעי הסיום שלו את הווארד הברווז – גיבור על נשכח למדי של מארוול, שבשנות השבעים פיאר חוברות קומיקס, אך כישלון הגרסה הקולנועית בכיכובו בשנות השמונים קברה אותו בתרבות הפופולרית, עד שהגיע השנה הלהיט של ג'יימס גאן והחזיר אותו לחיים.

וכך, כמה שבועות לאחר צאת "שומרי הגלקסיה", העמוד השומם מאדם של "הווארד הברווז" ב-IMDB טיפס לצמרת העמודים הנקראים ביותר באתר מבין אלה של סרטי שנות השמונים. השבוע, התברר כי היתה זו רק יריית הפתיחה בקאמבק: מארוול הודיעה בהתלהבות כי תוציא לאור באביב 2015 סדרת קומיקס בכיכובו של הברווז, ואף שלא פירטה לגבי תוכניות עתידיות נוספות, כל מי שבילה על כדור הארץ בשנים האחרונות יודע כי אם הוא יוכיח את עצמו על הנייר, הרי שיזכה בקרוב גם לגרסה קולנועית, ואולי בעוד עשר שנים נראה את "שומרי הגלקסיה 5" ואת "הווארד הברווז 3".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
חוזר לחיים. חוברת קומיקס של "הווארד הברווז" משנות השבעים/מערכת וואלה, צילום מסך

ולעניין אחר. קשרי הגומלין בין עולם הכדורגל הישראלי והקולנוע המקומי הם בדרך כלל חד-צדדיים. רבים מן הבמאים בארץ הם חובבי ספורט מושבעים – ארי פולמן, נדב לפיד, איתן גרין, אייל חלפון ואחרים עסקו בשלב זה או אחר בכתיבה מקצועית על הכדור העגול. לעומת זאת, אפילו בעידן שבו הרשתות החברתיות מאפשרות לכל אחד להביע את דעתו על כל דבר בכל הזדמנות, כמעט לא יוצא לנו לשמוע מה חושבות אושיות הדשא על המסך הגדול.

יוצא הדופן היחיד בשנים האחרונות הוא אבי מלר, שמקפיד לא לפספס אף סרט ושוטח על גבי עמוד הפייסבוק שלו בשנינות וברהיטות את דעותיו על מה שראה, וגם לא מהסס לקטול את חביבי המבקרים – לאחרונה, למשל, הניף את רגלו בעוצמה כאילו היה גאורגה חאג'י ובעט באכזריות בדרמה הרומנית המוערכת "ערב יורד על בוקרשט".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
יש לאורי קליין ממה לפחד? הטוויטר של פאקו אייסטרן/מערכת וואלה, צילום מסך

עתה, נראה כי חלוץ נוסף עשוי להצטרף למלר ברחבה: פאקו אייסטרן, שנכנס השנה לתפקידו כמאמן מכבי תל אביב, ולאחרונה התגלה בחשבון הטוויטר שלו כחובב קולנוע נלהב. "'וויפלאש' הוא סרט גדול! איזו סצנה אדירה עם השיחה במועדון ג'אז" צייץ בין השאר באמצע החודש, ולפני כשבוע חיווה דעת גם על "בויהוד" והכריז כי מדובר ב"סרט נהדר שמזכיר לנו כמה חשוב למצות את הזמן שיש לנו עם אהובינו". מאוחר יותר גם ריטווט את גארי ליניקר, שכתב דברים דומים. עתה נותר רק להמשיך לעקוב אחר המכביסט הספרדי, ולראות אם יהיה לו מה לצייץ על הטריילר של "מלחמת הכוכבים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully