פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קורדרוי 94: טי וי און דה רדיו באלבום מתעתע

      לאלבום החדש של טי וי און דה רדיו תצטרכו לתת כמה הזדמנויות, סאן קיל מון חוזר לכתוב נהדר, לורד מתגלה כמופתית בקאבר לברייט אייז ועוד מוזיקה שתרצו להקשיב לה. בלוג הרוקנרול של מני אבירם

      להקת tv on the radio (יח"צ , Michael Lavine)
      להתחמם בקרני השמש. טי וי און דה רדיו (צילום: Michael Lavine)

      TV on the Radio – Happy Idiot / Test Pilot

      האלבום החדש של טי.וי און דה רדיו, "Seeds", הוא אלבום שאפשר לפספס קלות. בפעמים הראשונות הוא לא עובד, משחק לרוחב, מעביר זמן, לא חודר לרחבה. אבל הסבלנות משתלמת ובסוף הוא עוקץ אותך מבלי שהבנת איך זה קרה. פתאום קשה לך בלעדיו ואתה מריץ את ההילוכים החוזרים שוב ושוב. אז אם לסכם: התגובה הראשונית שלי היתה אכזבה ודפדוף, היום אני ממש אוהב את האלבום הזה. יש מעריצים גדולים ממני שאני מניח שיתאכזבו מאלבום מספר 5 של הלהקה המעוטרת מברוקלין - הוא הקליט, הנגיש והמיינסטרימי בקטלוג שלה - אבל עליי זה עובד. פחות ארט רוק מצדם של טונדה אדבימפה וחבריו, יותר פופיות והשפעות של קולגות ניו יורקים כמו הנשיונל. מרחף מעליו המוות של הבסיסט ג'רארד סמית' ב-2011, אבל "Seeds" גם יודע להיות אופטימי ולתת תחושה שהכל יהיה בסדר איכשהו. לא חייבים להסתכל ישר אל השמש, אפשר גם סתם להתחמם בקרניה.

      Sun Kil Moon – The Possum

      כשהוא לא עסוק במלחמת הטינופת נגד דה וור און דראגז, מארק קוזלק הוא עדיין כותב שירים לא ייאמן. המועמד המוביל לתואר אלבום השנה עם "Benji" מחמם את האווירה לקראת הגעתו לארץ ממש עוד כמה שבועות, ב-6 בדצמבר, עם שיר חדש ושוב שובר לב שבמרכזו פוסום גוסס, הופעה של להקת גודפלש וההצהרה שלו שהוא רוצה שאהובתו קרוליין תהיה שם לצדו ברגעיו האחרונים. אני לא זוכר מתי אמן הגיע לארץ כשהוא בשיאו היצירתי וההייפי. תגיעו גם.

      Parkay Quarts - Content Nausea/ Uncast Shadow Of A Southern Myth

      פרקט קורטס היא אחת מהלהקות הניו יורקיות הכי מוצדקות של השנים האחרונות, כזאת שלקחה את מורשת הסטרוקס והכניסה אותה לכיתת המחוננים. מהר יותר, חכם יותר, מאתגר יותר. ולפעמים גם מונוטוני הרבה יותר, על גבול הספוקן וורד וממש לא לכולם. אחרי שכבר הוציאו השנה אלבום ממש לא רע בשם "Sunbathing Animal", היה להם עוד הרבה מה לומר והם עושים את זה תחת סוג של פרויקט צד בשם הדומה אך שונה Parkay Quarts, ובאלבום שנקרא "Content Nausea", כלומר "בחילת תוכן". אנדרו סאבאג' ואוסטין בראון הקליטו את הדבר הזה בשבועיים, והוא לא אפוי עד הסוף, אבל הוא כן ממש כיף, קצת מלחיץ לפרקים, ושוב עושה לך חשק עז לבלות איתו באוזניות בעיר שהם כל כך יודעים לאהוב. הנה שיר הנושא וגם הקטע הנהדר שסוגר את האלבום.

      Houndmouth - For No One

      שיר יפהפה של ההרכב מאינדיאנה, ששורשיו (של השיר) נטועים, מה לעשות, באהבה של מאט מאיירס, הסולן והכותב של הרביעיה, לבוב דילן.

      The Amazing – Picture You

      בשגרה אני לא מת על להקות שלא שרות בשפת האם שלהן, אבל אם כבר - אז להקות משבדיה. אבבא וזה. אז הנה השיר הדי מושלם הזה של ההרכב בעל השם הדי מושלם בעצמו, כמעט עשר דקות מהפנטות וממכרות. האלבום החדש של החמישיה, שנושא את שם השיר, ייצא בפברואר 2015.

      The Districts - 4th And Roebling

      ההרכב הצעיר מפנסילבניה עם שיר פגז שמערבב בין הסטרוקס לקינגז אוף ליאון לבייבישמבלז. אמרתי מספיק. מתוך אלבום בכורה בשם "A Flourish And A Spoil" שייצא בפברואר.

      The Smashing Pumpkins – Tiberius / Drum + Fife

      עוד שני שירים ממש לא רעים מתוך האלבום החדש של הסמשינג פמפקינז, "Monuments To An Elegy", שייצא בדצמבר, ומסתמן כחומר הכי טוב שבילי קורגן הציע מאז "Mellon .Collie and the Infinite Sadness" האם אפשר לקרוא לזה קאמבק?

      Girlpool - Thirteen

      קאבר 1#: קליאו טאקר והרמוני טיבידאד, הצמד הלוהט מאל.איי, עושות סיבוב מוצלח על שיר ההתבגרות הקלאסי והנפלא של ביג סטאר, 44 שנים אחרי שיצא. "אולי תגידי לאבא שלך לרדת לי מהגב / תגידי לו מה שאמרנו על paint it black / רוקנרול כאן כדי להישאר".

      Lorde - Ladder Song

      קאבר 2#: לורד היא כבר מזמן סנסציה, אבל היא מפתיעה בכל פעם מחדש ומתגלה כהרבה יותר מסתם זמרת צעירה מוצלחת. קוראים לזה אופי. את הפסקול של החלק החדש בסדרת סרטי "משחקי הרעב" היא אצרה בכשרון, היא גם מגיחה בו בכמה קטעים, וסוגרת אותו בגרסה שלה לשיר המצוין של ברייט אייז מתוך אלבומו "The People's Key" מ-2011, שכאילו נכתב במיוחד לסרט הזה ולקטניס, ישמור עליה האל. הנה היא וגם המקור.

      AC/DC – Rock Or Bust

      רגע לפני סיום, שיר חדש של איי.סי די.סי. יש שיטענו שהם מנגנים את אותו שיר כבר 40 שנה, אני אטען שנכון, אבל אז מה. אין כזה דבר יותר מדי איי.סי די.סי. מתוך האלבום החדש וה-15 במספר שלהם, שזכה באותו שם מפתיע כמו הסינגל הזה.

      פצצה מהעבר

      שלא לומר שתי פצצות, ועוד איזה. הראשונה היא השיר האהוב עלי מתוך האלבום השני והאחרון של הסטון רוזס, "Second Coming", שיחגוג בשבוע הבא עשרים שנה להיווסדו. השניה היא השיר שנתן לבלוג הזה את שמו וככל הנראה השיר הכי אהוב עלי של פרל ג'אם, מתוך "Vitalogy", שגם הוא יהיה בן 20 ממש בשבוע הבא. בעיני האלבום השלישי של אדי ודר וכו' תמיד עמד ועדיין עומד כתף אל כתף לצד שני האלבומים הראשונים והמופתיים של הלהקה, "Ten" ו"Vs.". אבל למי יש זמן וכוח לוויכוחים כאלה עכשיו.