"בוליווד" עוסקת בשבעה אנשים, מוכשרים בדרך זו או אחרת, שנשלחים למומבאי על מנת לפרוץ בבוליווד, "תעשיית הבידור הגדולה בעולם" לפי התוכנית. על הנייר, קונספט די טוב. גלית גיאת היא שחקנית מוכשרת, עידן יניב הוא זמר מוערך. צריך להיות מעניין לראות אותם מנסים לפרוץ בחו"ל. זה אפילו נשמע מקצועי לעתים. ואז מגיעות מעיין ובת-אל, יוצאות "המירוץ למיליון". הפוגה קומית? לא נדע לעולם אבל שני הפרקים הראשונים של "בוליווד" ממחישים שוב ושוב כמה השתיים לא מתאימות לפורמט. הן, רחמנא ליצלן, לא זמרות ולא שחקניות. הן כלום. שום כלום שארוז במייק-אפ ובמחוות צעקניות.
והן לא היחידות שארוזות במחוות צעקניות. גם ניסים גרמה צועק. אפילו צועק די הרבה. גרמה מתחיל את "בוליווד" כבדיחה. כך למשל הוא מסרב להיכנס לבית בו מתגוררים המשתתפים כל עוד לא מותקנת בו מזוזה. וכשהמזוזה מגיעה, גרמה מספר ש"יד אלוהים שלחה" אותה. ולא, נניח, אנשי ההפקה. הבעיה עם הבדיחה של גרמה היא שלאחר מכן היא הופכת למופע עצוב: גרמה הוא הישראלי החשוך שמסרב לכבד דתות אחרות. גרמה, אגב, נזעק כשגיאת קוראת לו "חשוך". מה פתאום, הוא לא חשוך, הוא פשוט לא רוצה להיות בחדר (!) בו אדם המשתייך לדת אחרת מתפלל. הכי לא חשוך. אם לקראת "בוליווד" תהינו לאן נעלם ניסים גרמה, אחריה נתהה למה הוא חזר.
בתווך, נמצאים שאר המשתתפים שכולם, חוץ מגיאת, לועגים למקומיים. כי אתם יודעים, ישראלים הם "חמים" ו"אמיתיים". אין להם בעיה ללעוג להודים ולהתנהג באופן כללי כמו בהמות לא קדושות רק כדי להיות מופתעים לאחר מכן שבהודו אוכלים עם הידיים. ואולי, אולי בגלל שברחובות הודו הזוהמה נשפכת במים כמים, משתתפי "בוליווד" מרשים לעצמם להיות מטונפים.
כבידור זול, "בוליווד" היא נחמדה ולעיתים אף מצחיקה. כל ישראלי תמיד תהה כיצד תימנים יסתדרו בהודו ו"בוליווד" מספקת את התשובה. אנשי הקשר של התוכנית בהודו מקפידים להזכיר למשתתפי התוכנית שבזמן שבישראל הם אולי כוכבים, בהודו הם אפילו לא יכולים להיות מטפלים לקשישים. מיותר לציין שגם בישראל משתתפי התוכנית לא כוכבים, כן?
מה אתם חשבתם על "בוליווד"? ספרו לנו בפייסבוק