מתלהבים

דייב גרוהל לא הסתיר מהעיתונות והציבור את תחושותיו החיוביות באשר לקווינס אוף דה סטון אייג'. אלה, מצידם, הזמינו אותו פומבית לעשות איתם אלבום, והוא הסכים. המתופף לשעבר של נירוונה זנח לרגע את פוזת "תליתי את המקלות" שלו והתפנה קצת מהשטויות שהוא עושה עם פו פייטרס כדי לחבור לאחד האלבומים המצופים ביותר בזמן האחרון, לפחות בקרב יודעי דבר, או יודעי יותר מדי, או שזה אותו דבר.

"Songs For the Deaf" עומד בציפיות, לפחות שלי, ומתמקם בעמדה של אחד מאלבומי הרוק המשמעותיים של התקופה. לניק אוליברי וג'וש הום התווסף כאן עוד חיזוק בדמות מארק לאנגן, סולן הסקרימינג טריז, וכשמחברים הכל אפשר לדעת שזה הולך להיות טוב, כי מה שסופרגרופס הכי אוהבים לעשות זה תכל'ס פאן.

האלבום הזה ניחן בדרייב רצחני, ריפים אלוהיים, ג'אמים הדוקים וקצרים, מדי פעם איזה סולו עוצר נשימה (קצר) והפקה מוזרה, שמועכת ומשטיחה את כל הסמטוכה. דייב גרוהל, עם כל הכבוד, ונותנים לו פה החבר'ה, קורע כאן את מערכת התופים באופן שיכול לשפוך לחלוטין חלק נכבד מאוד מאוכלוסיית המתופפים וחובבי הקצב. חלק אחר יכול להיגעל מהדאווין.

וכל האלבום הזה מלא בפרפראזות מטאל נהדרות, דחקות על דחקות של מוזיקאים. הקווינס עושים פאן מתוחכם-טיפשי שמבוצע ביד אמן, דוחפים הבלחות קצרצרות של פרוג-מטאל, והם מנגנים נהדר. הפורמה המעולה והאינטנסיבית שלהם מופרעת רק על ידי הסקיטים המושקעים והלא מצחיקים שבין השירים, אבל ניחא. יש גם כמה שירים שהם בפירוש פחות טובים מהשאר, אבל זה לא משנה.

קווינס אוף דה סטון אייג' הם במובהק להקה של מתלהבים. סביר להניח שרובכם הייתם פורשים תוך שנייה מאי-התאקלמות לוואטאבר אם לא לרעש. אבל מי שהאוזן שלו מסודרת ומסוגל להרחיק למחוזות ז'אנריים כמו סטונר-מטאל בכדי למצוא את הפנינים שלו, בהחלט אמור לא להתאכזב.

הקווינס מופיעים בימים אלו בארצות הברית בסיבוב משותף עםAnd You will Know Us by the Trail of the Dead , עוד להקה שהוציאה השנה אלבום מדהים. הטרייל אוף דד, זה ידוע, הורסים בהופעותיהם את הבמה. קווינס אוף דה סטון אייג' נוהגים מצידם להציג את בולבוליהם למרחב. נשמע כמו ערב לעניין.


*Queens of the Stone Age - Songs for the Deaf, הליקון