פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר חדש: ככל שקומיקאי מצחיק יותר, כך גדלים סיכויו למות בטרם עת

      חוקרים באוניברסיטה הקתולית האוסטרלית ביקשו לבחון את מיתוס הליצן העצוב והגיעו למסקנה חד משמעית: קומיקאים שדורגו כמצחיקים יותר הם אלה שמתו מוקדם יותר מעמיתיהם

      השחקן רובין וויליאמס, 2009 (AP)
      עצוב מבפנים. רובין וויליאמס (צילום: יח"צ)

      מותם המוקדם של קומיקאים מסוימים אינו דבר חדש, בין אם בידיהם ממש כמו רובין וויליאמס ובין אם כחלק מהתנהגות הרסנית כמו ג'ון בלושי - פעמים רבות הגורם לכך הוא אותו גורם, אפלה שמקננת בהם. מותו של וויליאמס הביא למחקר שנערך במסגרת מוסד מחקרי בריאות ע"ש מרי מקילופ באוניברסיטה הקתולית האוסטרלית, שביקש לבחון את השאלה: האם תפישת הקומיקאי כעצוב מבפנים היא מיתוס או אמת?

      התוצאות החד-משמעיות הפתיעו את החוקרים: הסיכוי של קומיקאים נערצים למות מוקדם גדול באופן משמעותי. ככל שהקומיקאי מצחיק יותר, כך הסיכון שלו גדול יותר. החוקרים, פרופ' סיימון סטיוארט ופרופ' דיוויד תומפסון, בחנו 53 קומיקאים בריטים ואירים שפעלו בין השנים 1900 ל-1954, בין אם כחלק ממהרכב ובין אם בעצמם.

      השלב הבא היה להעביר את שמות הקומיקאים לדירוג באתר פופולרי שבו התבקשו הגולשים לדרג אותם מ-1 (מצחיק יחסית) ל-10 (מצחיק בטירוף). אלה שזכו לדירוג הגבוה (8-10) ביותר כונו 'עילית הקומיקאים'. מבין 23 הקומיקאים בקבוצת העילית, לא פחות מ-18, 78 אחוז, הלכו לעולמם בטרם עת, לעומת 12 מתים בקרב שלושים הקומיקאים הנותרים. גיל המוות הממוצע של קבוצת העילית הוא 63 לעומת 72. בקרב קבוצות קומיקאים, הסיכוי למוות מוקדם של אלה שזוהו כמצחיקים ביותר, היה גבוה פי שלושה ביחס לעמיתיהם להרכב. בכך הכוונה היא גם לצמדים המורכבים מאחד שמתפקד על תקן הרציני שמרים להנחתות, ושני המגלם תפקידים יותר קיצוניים.

      יש לציין כי מחקר עוקבה המתמקד ב-53 איש לא בהכרח משקף נתונים שמחקר גדול יותר עשוי לספק, וכי המחקר מתעלם מהרקע הרפואי של הקומיקאים, נושא שהחוקרים מציינים אותו בפירוש במחקרם, וכותבים כי הם מכירים ב"היעדר פרופיל מפורט של בריאות נפשית ורפואית המאפשר לזהות סתירה אפשרית או הסבר איתן יותר לממצאינו". כמו כן, התמקדות בבדרנים שפעלו במחצית הראשונה של המאה ה-20 אינה בהכרח רלוונטית לימינו.