שש שנים לאחר "ואלס עם באשיר", חוזרת ישראל לגלובוס הזהב, והפעם הודות ל"גט" שקיבל היום (חמישי) מועמדות בקטגוריית הסרט בשפה זרה.
יחד עם הדרמה של רונית ושלומי אלקבץ, מועמדים לפרס של תא הכתבים הזרים בהוליווד ארבעה סרטים נוספים כולם אירופאים גם כן (ושלושה מזרח-אירופאים). אז מה הסיכויים של "גט" לגבור עליהם ולנצח בטקס, שייערך ב-11.1? הנה מבט כללי על החמיישיה ועל סיכויה.
אידה (פולין)
סרטו של פאבל פאבליקובסקי בעקבות נזירה שמתחקה בעקבות עברה היהודי של משפחתה.
יתרונות: עד כה, זה היה הסרט הזר החביב על המבקרים דוברי האנגלית בשנה האחרונה, כך שזכייה בגלובוס היא רק המשך הגיוני למסע המופלא שלו; הצילום המהפנט שלו בשחור-לבן מותיר את הצופים בו מחוסרי נשימה, ומקנה לסרט ערך אוניברסלי שכן לא צריך להבין פולנית או להיות בקיא בהיסטוריה הפולנית כדי להתרשם ואף להתעלף ממנו; הוא מתעסק בשאלות שבדרך כלל מעניינות את הוליווד יהדות וקתוליות, מלחמת העולם השנייה, זהות אישית ולאומית וכיוצא בכך.
חסרונות: מעמד הפייבוריט הזיק לא פעם לסרטים המועמדים בקטגוריה רבת ההפתעות הזו; הבוחרים אולי יתנכרו לסרט בגלל שאין בו איזושהי אמירה חברתית ופוליטית ברורה, ויעדיפו להעניק את הפסלון לאחד הסרטים שיש להם כזו.
סיכויים באחוזים: 30.
לוויתן (רוסיה)
סרטו של אנדריי זוויאגינצב על מאבקו חסר הסיכוי של גבר בשחיתות שלטונית.
יתרונות: "לוויתן" היה פופולרי אצל המבקרים השנה רק קצת פחות מ"אידה"; נוסף לכך, בניגוד אליו יש לו גם אמירה אקטואלית נוקבת, ועוד נגד השלטון של פוטין משהו שמן הסתם תמיד מגביר את הסיכויים בטקס אמריקאי.
חסרונות: זהו סרט הרבה יותר כבד, ארוך ואפל מ"אידה", ולכן פחות קומוניקטיבי ממנו, כך שקשה לו יותר להתחבב על קהל רחב; בצד מי שמהללים את ממדיו הביקורתיים, יש גם כאלה הטוענים כי האמירה שלו בעצם חסרת עוקץ וכי עצם קיומו משרת את פוטין יותר מאשר מפריע לו.
סיכויים באחוזים: 25.
Force Majeure (שוודיה)
סרטו של רובן אוסטלונד על משפחה שכל המתחים בה מתפוצצים במהלך חופשה באלפים.
יתרונות: בניגוד ל"לויתן" הסרט לא הוקרן במסגרת התחרות הרשמית של קאן אלא רק במסגרת צדדית שלה, "מבט מסוים", אבל הוא זכה בה בפרס ומאז המשיך לקבל ביקורות מצוינות ולמצב את מעמדו כאחת היצירות האירופאיות הגדולות של 2014; סצינת מפולת השלגים שבו היא מן היפות והחזקות שנראו השנה בקולנוע; יש לא מעט בוחרים שסוגיות בסדר הגודל של הדת בפולין והשחיתות ברוסיה יבלבלו ויעייפו אותם, ולכן הדרמה המשפחתית תדבר אליהם יותר; הוא נמצא כרגע במעמד האנדרדוג שמאיים לעקוף ברגע האחרון את שני הפייבוריטים, וזה תמיד מקום טוב להיות בו.
חסרונות: בניגוד ל"אידה" ול"לוויתן", שכבר מזמן מתהדרים במוניטין של סרטים גדולים ו/או חשובים, המועמד השוודי עדיין נתפס מינורי יחסית, ויש לו הרבה פחות יחסי ציבור ומומנטום מאשר לשני המזרח-אירופאיים.
סיכויים: 20 אחוז.
גט (ישראל)
הדרמה של רונית ושלומי אלקבץ על מלחמתה של אשה כדי לקבל גט מבעלה.
יתרונות: המומנטום עד לפני כמה שבועות, איש לא ספר את "גט" וגם בישראל זלזלו בו. בשבועות האחרונים התחיל לפתע לככב אצל החזאים באמריקה, ועכשיו מגיעה גם המועמדות לגלובוס. עוד לחיצה על הדוושה, ואולי זה גם יסתיים בפרס; הרלוונטיות של הסרט קול הזעקה שמשמיעה הדרמה למען זכויות הנשים זוכה להדהוד חזק במיוחד בהוליווד, שכן התעשייה מואשמת השנה יותר מתמיד באפליה מגדרית ובכך שאינה רגישה מספיק לנושא.
חסרונות: למרות הדיבור המתעצם סביבו, "גט" עדיין בצל של "אידה" ו"לוויתן"; וגם, מה לעשות, מצבה הפוליטי של ישראל בעולם בטח לא עוזר, במיוחד בהתחשב בכך שהסרט אינו נוגע בסכסוך.
סיכויים: 15 אחוז.
מנדרינות (אסטוניה)
סרטו האנטי-מלחמתי של זאזא אורושאדזה המתרחש על רקע המלחמה באבחזיה.
יתרונות: עד היום, מעטים שמעו על הסרט הזה, וכמעט איש לא נתן לו סיכוי להגיע לחמישייה על חשבון קליברים בסדר הגודל של "מאמי" הקנדי ו"סיפורים פרועים" הארגנטינאי. אז אם הוא הגיע עד לפה, מי כבר יכול לעצור אותו? גם המסר האנטי-מלחמתי, כפי שארי פולמן יכול להעיד, עשוי להועיל לו בטקס.
חסרונות: מצד אחר, כמה מן הבוחרים בכלל יודעים איפה זה אבחזיה? לא בטוח עד כמה מסרים לגבי האזור הזה ירשימו אותם. וגם: סביר כי מבחינתם, עצם המועמדות לסרט העלום למדי היא כבר הפרס האמיתי שלו ובכך הוא ייאלץ להסתפק, כיוון שלכל ארבעת מתחריו יש פרופיל גבוה בהרבה.
סיכויים: עשרה אחוזים.