אינדי, שמינדי, העיקר שאנחנו מיוחדים

כחודש לפני שהיסטריית פסטיבל הקולנוע של לונדון מתחילה וגורמת לאנשים שפויים בדרך כלל לשלם מחירים מופקעים בשביל לראות עשרות יצירות קיקיוניות ונשכחות, מציע פסטיבל ריינדאנס, אחיו החורג של פסטיבל סאנדאנס האמריקאי, אלטרנטיבה מינורית ואיכותית.

כבר שנתיים שריינדאנס מקבץ מגוון אקלקטי של סרטים ניסיוניים, מפחידים, גאוניים ודביליים כאחד. בפסטיבל שהתקיים השנה, באוקטובר החולף, המארגנים התעלו על עצמם והצליחו להביא סדרה של סרטים מרתקים ומפתיעים במיוחד. לצד כותרות שמדברות בעד עצמן, כמו "Psycho Beach Party" (בכיכובו של ניקולס ברנדון, הלא הוא זנדר מ"באפי ציידת הערפדים"), הוקרנו גם סרט האימה היפני "Audition" (שהוקרן לאחרונה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים) ועיבוד מודרני על פי חוקי הצנע של דוגמה ל"המלך ליר" - "The King is Alive".

אבל יותר מכל בלטו בפסטיבל שני סרטים. בין סרטי האינדי הצ'כיים לקצרים הקנדיים, אי אפשר היה לפספס את "Wild Zero", סרט רוקנרול יפני על זומביז, בכיכובה של אחת מלהקות הנויז-גראג' הגדולות מכולן, Guitarwolf. הסיפור - שפחות או יותר עקב אחרי מעלליו של אייס, אופנוען צעיר בבגדי עור וברילנטין, אהובתו טוביו, שמתגלה במהרה כבחור, ומאבקם בזן של זומביז אוכלי אדם מהחלל החיצון - נבלע רוב הזמן בתוך האפקטים הזולים, השירים הרועשים והצבעוניות הכללית, אבל עדיין הצליח לשמור על עניין ולמנוע מהסרט להפוך ליצירת קאלט זניחה.

הסרט השני שכדאי לחכות שיצא בווידאו ויגיע לאוזן השלישית הוא "Born to Lose", סיפור חייו הלא ממומשים של ג'וני ת'אנדרס ואוסף הדמויות הפתטיות שנכנסו לתוכם לרגע אחד זניח לחלוטין ומנסות למצוץ כל טיפה של הילה שאולי עוד נשארה סביב הגיטריסט האגדי של ה-"ניו יורק דולז". בסרט שמצליח להתנסח אפילו יותר גרוע מהמרואיינים המסטולים שהוא מציג, יוצר הבמאי לץ' קוואלסקי דיוקן טראגי של אחת מדמויות המפתח בסצינת הפאנק הניו יורקי של שנות השבעים.