גיחה ליפן: פתיחת הרומן "סיפור זמני" של רות ל' אוזקי, מהמועמדים הסופיים לפרס מאן-בוקר

בודהה עתיק אמר פעם:
יש זמן, לעמוד בפסגה הגבוהה ביותר,
יש זמן, להתקדם במצולות העמוקות ביותר,
יש זמן, שד בעל שלושה ראשים ושמונה זרועות,
יש זמן, גופו הזהוב של בודהה שקומתו חמישה מטרים,
יש זמן, מטה של נזיר או מצלף זבובים של מורה זן,
יש זמן, עמוד או עששית,
יש זמן, לכל דבעי,
יש זמן, העולם כולו והשמים ללא גבול.

דו?ג?ן ז?נ?ג?'י, "יש זמן"

1

ה?יי!
קוראים לי נאו, ואני יש-זמן – כלומר ישות-זמן. את יודעת מה זו ישות-זמן? לא? תני לי רגע, ואני אסביר.
ישות-זמן זה מישהו שחי בזמן, כלומר א?ת, ואני, וכל אחד מאתנו שהו?וה, או היה או יהיה אי-פעם. אני, לדוגמה, יושבת ברגע זה בקפה בסגנון משרתות-צרפתיות בעיר החשמל א?ק?יב?ה, שומעת ש?נסו?ן עגום שמתנגן בעבר שלך, שהוא גם ההווה שלי, כותבת את המילים האלה ושואלת את עצמי מי את, שנמצאת בעתיד שלי. ואם את קוראת את המילים האלה, את בטח שואלת את עצמך מי אני.
את שואלת את עצמך מי אני.
אני שואלת את עצמי מי את.
מי את ומה את עושה?
האם את נאחזת בלולאה שתלויה מהתקרה ברכבת התחתית של ניו יורק, או טובלת באמבטיה חמה בסאנ?יו?י?ל?
האם את משתזפת על חולות פ?ו?ק?ט, או עושה פדיקור בב??ר?ייטון?
האם את אישה, ואולי את בכלל גבר, ואולי משהו באמצע?
האם אתה בחור שהחב?רה שלו מכינה לשניכם ארוחת ערב טעימה, או שאתה אוכל אטריות קרות של אוכל סיני מאתמול?
האם אתה שוכב מכורבל ומפנה אל אשתך הישנה גב צונן, או שאת ממתינה בלהט שאהובך היפהפה יגמור להתקלח כדי שתוכלו לעשות אהבה?
האם יש לך חתולה שיושבת לך על הברכיים? האם למצח שלה יש ריח של עצי ארז ואוויר צלול ומתוק?
בעצם, זה לא ממש משנה, כי כשתקראי את המילים האלה, הכול כבר ישתנה ואת סתם תהיי איפשהו ותעלעלי כלאחר יד בדפי הספר הזה, שהוא במקרה גם היומן המתעד את ימי האחרונים בעולם הזה, ותשאלי את עצמך אם כדאי להמשיך לקרוא.
ואם תחליטי לא לקרוא יותר, זה בסדר, באמת, כי כנראה לא לך חיכיתי. אבל אם כן תמשיכי לקרוא, אז תשמעי משהו: את ישות-זמן לעניין ויחד נעשה שתינו קסמים!


2

אויש. זה היה טיפשי, אני חייבת להשתפר. את בטח שואלת את עצמך איזו טיפשונת תכתוב כאלה מילים.
טוב, אז אני. אני, נ?או?. נאו זאת אני, נ?או?קו? י?סו?ט?אני בשמי המלא, אבל את יכולה לקרוא לי נאו כי ככה קוראים לי כולם. ואולי כדאי שאני אספר לך קצת על עצמי, אם אנחנו הולכות להמשיך להיפגש ככה...! 
מעט מאוד השתנה. אני עדיין יושבת לי באותו קפה-משרתות בעיר החשמל אקיב?ה, ואדית פ?ילאף שרה עוד שנסון עצוב, וב?אב??ט הביאה לי קפה לפני רגע ואני שתיתי ממנו. באבט היא המשרתת שלי והחברה החדשה שלי, והקפה שאני שותה הוא ב??לו? מ?או?נ?ט?ן שאני שותה בלי חלב, בחירה לא רגילה לנערה בת עשרה, אבל זו הדרך היחידה לשתות קפה טוב אם יש לך אפילו שמץ של כבוד כלפי הפ?ו?ל המר.
מתחתי את הגרב וגירדתי לי מאחורי הברך, יישרתי את הקפלים של החצאית כדי שיהיו מסודרים יפה-יפה על הירכיים. תחבתי את הש??ער, שמגיע לי עד הכתף, מאחורי אוזן ימין, שיש בה חמישה חורים, אבל עכשיו אני נותנת לו להסתיר את הפנים שלי ברוב צניעות כי הס?ל?רימ?ן האו?טאקו? שיושב בשולחן לידי תוקע בי עיניים, וזה מעביר בי צמרמורת אבל גם קצת מצחיק. אני לובשת את התלבושת האחידה של חטיבת הביניים ולפי המבטים שהוא תוקע בי ברור שיש לו פ?טיש רציני על תלמידות. אבל אם זה הקטע שלו, מה יש לו לשרוץ בקפה-משרתות צרפתי? טמבל!
מצד שני, לכי תדעי. הכול משתנה והכול אפשרי, אז אולי אני עוד אשנה את דעתי עליו. אולי בעוד כמה דקות הוא יטה אלי את הגוף שלו בביישנות ויגיד לי משהו יפהפה-להפתיע, ואני אוצף חיבה עזה למרות הש??ער השמנוני והעור הפגום שלו, ואפילו אואיל בטובי לדבר אתו, ובסוף הוא יזמין אותי לעשות אתו שופ?ינג, ואם הוא יצליח לשכנע אותי שהוא מת עלי, אני אלך אתו לאיזה כולבו ואתן לו לקנות לי קרדיגן חמוד או ק?י?טאי או תיק יד, למרות שרואים עליו שאין לו כסף. אחר כך נלך לאיזה מועדון ונשתה כמה קוקטיילים, ונעצור במלון אהבהבים עם ג'קוזי גדול, ואחרי שנעשה אמבטיה, ובדיוק כשאני אתחיל להרגיש בנוח, הטבע האמ?תי שלו ייחשף והוא יקשור אותי וישים לי על הראש את שקית הניילון של הקרדיגן החדש ויאנוס אותי, ויעברו שעות עד שהמשטרה תמצא את הגופה שלי, מקופלת בזווית משונה, זרוקה על הרצפה ליד המיטה הגדולה העגולה עם הכיסוי בדוגמת זברה.
או שאולי הוא יבקש ממני לחנוק אותו קצת עם התחתונים שלי, ואז יגמור מהארומה המדהימה שלהם.
ואולי כל זה יקרה רק במוח שלי ושלך, כי כמו שאמרתי לך, את ואני נעשה קסמים יחד, לפחות כל עוד יש זמן.


3

את עוד פה? קראתי שוב את מה שכתבתי על הס?ל?ר?ימ?ן האו?טאקו? ואני חייבת לך התנצלות. זה היה גועלי מצדי וזה לא יפה להתחיל ככה.
אני לא רוצה לעשות עלייך רושם לא נכון. אני לא טיפשה. אני יודעת שלאדית פילאף לא באמת קוראים פילאף, ואני לא מגעילה ולא ה?נטאי. אני אפילו לא חסידה גדולה של ה?נטאי, כך שאם זה הקטע שלך בחיים, עדיף שתעזבי את הספר מיד ולא תמשיכי לקרוא. הספר הזה סתם יאכזב אותך ויבזבז לך את הזמן, כי הוא לא יהיה יומן סודי של איזו ילדה סוטה, מלא בפנטזיות ורודות ובפ?טישים גועליים. אני כותבת את הספר הזה לפני שאמות כדי לספר על תולדותיה המרתקות של סבתא-רבתא שלי, שהיא בת מאה וארבע וגם נזירה ז?ן-בודהיסטית.
את בטח לא חושבת שנזירות זה נושא מי-יודע-מה מעניין, אבל סבתא-רבתא שלי מעניינת ממש, ולא בדרך סוטה. אני בטוחה שיש בעולם המון נזירות סוטות... טוב, אולי לא המון, אבל יש המון כמרים סוטים, כמרים סוטים יש בכל פינה... אבל היומן שלי לא ידבר לא עליהם ולא על ההתנהגויות המשונות שלהם.
היומן הזה יספר את תולדותיה האמ?תיות של סבתא-רבתא שלי, י?סו?טאני ג?'יקו?, נזירה וסופרת ואישה חדשה בעידן טאישו?. היא היתה גם אנרכיסטית ופמיניסטית והיו לה המון מאהבים, גברים וגם נשים, אבל היא אף פעם לא היתה סוטה או גועלית. וגם אם אני אזכיר פה ושם פרשיות אהבים שהיו לה, כל מה שאכתוב פה נכון ומדויק היסטורית וגם מ?ע?צים נשים, ולא זיוני שכל של גיישו?ת. אז אם זה לא נראה לך, אני מבקשת שתסגרי את הספר הזה ותיתני אותו לאיזו חברה או למישהו מהעבודה ותחסכי לעצמך את הזמן והמאמץ.

"סיפור זמני" של רות אוזקי, בתרגום יעל סלע, ראה אור בהוצאת עם עובד, ספריה לעם