בעולם תרבותי שמשתנה מרגע לרגע בגלל מלחמות של פוליטיקה, כסף וטכנולוגיה, יש קבוע אחד - מדונה. ייתכן שמדובר בקביעה פומפוזית למדי, אבל בתעשייה שבה ביונסה משחרת אלבום שלם בלי התראה מראש ומוכרת מאות אלפי עותקים וטיילור סוויפט גורמת לקריסה של אייטונז בגלל טעות שהפכה רעש בן כמה שניות ללהיט מצעדים, גם הזיקית שהוכתרה עשרות פעמים בתואר "מלכת הפופ" ולא משחררת את הכתר, לא מרשה לעולם לשכוח אותה, אפילו לא לרגע. מדובר במשחקי הכס, גרסת דיוות הפופ של העולם.
אם האקרים קוריאנים מסוגלים להדליף כמה מיילים סודיים ולהוריד סרט ממסכי הקולנוע, האישה שמצליחה לגרום למיליוני אנשים לרוץ להופעות שלה כבר 30 שנים, נצח במונחים של עולם הפופ - לא תאפשר לדליפה לרשת של כמה מהשירים שעליהם עבדה לקלקל לה. הא לכם האקרים חצופים, היא תיקח את ההתרגשות ותסחט אותה ללימונדה של פופ מתוקתק, כולל המנון באווירת ניינטיז ומסרים של אהבה, לצד ביטים כשברקע היא מציינת באלגנטיות "Bitch I'm Madonna". או במילים אחרות "היוש בנות, חזרתי".
מדונה כינתה השבוע את העובדה שגרסאות דמו של 13 שירים חדשים שעליהם היא עובדת בחודשים האחרונים הגיעו לאזני העולם "אונס אמנותי", כשהתלוננה על הפרת הזכויות הבוטה שלה. ואז פשוט שחררה לרכישה מראש את "Rebel Heart", אלבום חדש בן 19 (!) שירים, כשהשישה הראשונים זמינים להאזנה כבר כיום (ועוד 13 אחרים ישוחררו בחודש פברואר הקרוב). טריק שיווקי לקראת קריסמס או נס חנוכה? זאת הנערה החומרנית שהמציאה את עצמה מחדש ורוצה, סליחה, צריכה לומר את המילה האחרונה. כי למה שהמבקרים שעד לפני רגע שנאו אותה, יעזו לדבר על גרסאות לא סופיות, אם הם יכולים ללהג על השירים שהיא רוצה שישמעו בהתלהבות, תוך כדי שהם רוכשים אותו כמובן.
הגברת שתעשיית המוזיקה אוהבת להספיד אחת לכמה שנים, רק כדי להלל, לפאר ולשבח אותה ברגע שבו היא ממציאה את עצמה מחדש - עושה טיזינג ליצירה המוזיקלית החדשה שלה כבר למעלה משנה. נכון, מי שלא נמנה על מעריציה אולי לא הבחין באחת ממיליון התמונות שפרסמה ברשתות החברתיות במהלך העבודה עם יוצרים מוזיקליים, בהם הדי ג'יי סופרסטאר אביצ'י, המפיק הלוהט דיפלו, אלישיה קיז וניקי מינאז'. נשמע כמו עוד אלבום עם מפיקים ידועים, כזה שידבר את הילדודס שלא ידעו את תורתה של מדונה? למרבה ההפתעה, כנראה שהתוצאה שונה לחלוטין.
מדונה כבר נכוותה כשניסתה לקחת את טימבלנד עם ג'סטין טימברלייק ופארל, בניסיון להמציא את עצמה מחדש עם ביטים של היפ הופ וארנ'בי - אבל עד שהאלבום "Hard Candy" הגיע לחנויות בשנת 2008, נשמע כאילו פספסה את הרכבת שיצאה מהתחנה, בערך שנתיים לפני כן (לעשות נלי פורטדו ורובין? קצת פחות מגניב). גם האלבום "MDNA" ששוחרר לפני כשנתיים וחצי, מרגיש חצי אפוי ונטול שירים אייקונים בהאזנה כיום.
אבל זה לא המקרה עם אלבום האולפן ה-13 שלה "Rebel Heart", לפחות לא על פני השטח. שמותיהם של עשרות (!) מוזיקאים, מפיקים ויוצרים מסקרנים הוזכרו בהקשר של האלבום הזה - בהם של סולן להקת וואן רפבליק ריאן תדר, טובי גד (שכתב לביונסה וג'ון לג'נד), המפיק S1 (שעשה את ג'יי זי ואריקה באדו), מוזילה שכתבה את הלהיט הכי גדול בקריירה של מיילי סיירוס (נו, ההוא עם הכדור) - שבעצמה עשויה להפתיע ולהתארח באחד השירים, הם חלק מרשימת שמות מסקרנת בהחלט.
התוצאה הסופית שתגיע לחנויות רק בחודש מרץ עשויה להישמע שונה לחלוטין מהחלק הראשון ששוחרר בסוף השבוע, כ"מתנת חג מולד מוקדמת" ממדונה. אבל אם להסתמך על ששת השירים הרשמיים, מדונה מצאה דרך חדשה שלא לחזור על עצמה, אם רק תשכחו את עובדה שמינאז' עשתה לה ראפ גם באלבום הקודם. זה מתחיל בהמנון "Living for Love", כולל אלישיה קיז שמפתיעה בקולות רקע על הפסנתר ואווירת גוספל מהניינטיז, שיחרוך את הרדיו בחודשים הקרובים. זרקו אותך? רק האהבה (והקצב המדבק של המוזיקה) תרים אותך, ממש כמו אלה שמורגשים בשירים הבוטים (בתיאור עדין) שהפיק דיפלו "Unapologetic Bitch" ו"Bitch I'm Madonna". האחד עוסק באקס שהכאיב לה ומפנק בקצב רגאיי מפתיע אה-ל-מייג'ור לייזר, כשהשני מארח את מינאז' במסיבת ארנ'בי סוערת בכיכובה של המלכה, כזו שלא תשאיר אף ישבן אדיש, בעיקר בזכות צורת ההגשה הכל כך לא אופיינית למאדג'.
את "Illuminati", שעוסק באגודת הסתרים שכביכול שולטת בתרבות העולמית והופק גם על ידי קניה ווסט, מדונה פותחת בשמות של ג'יי זי ואשתו, המתחרה הכי גדולה שלה על הכתר בשנים האחרונות - ביונסה. הלסת נשמטת? חכו לרגע שבו היא לוחשת את שמם של המלכה אליזבת', ריהאנה, גאגא ואובמה בנשימה אחת, לצד כל אישיות שגרמה להתרגשות בחברה המודרנית בשנים האחרונות (כנראה מלבד קים קרדשיאן). לא מדובר בגרסה המודרנית לרגע המוכר בלהיט האלמותי "Vogue" שבו היא משתחווה בפני הכוכבים של תור הזהב בהוליווד, אלא בקטע שחור ואירוני שישמיעו גם במועדון הכי אפלולי בהארלם.
אלה שמחכים שמדונה תפתח את הלב, יקבלו אותה ב"Devil Pray" ו"Ghosttown". מלבד הביצועים הקוליים הטובים ביותר של מדונה מאז אי שם בעשור הקודם, היא כתבה לעצמה סמי-בלדות על סמים, תקווה ומטאפורות אחרות, בקטעים לא קיטשיים מדי, כאלה שלוקחים את המאזין המתמיד לימים שבין אלבומי המופת "Ray of Light" ו"Music", במיקס מרגש ומפתיע. אם זו רק הטעימה מהאלבום המלא, שצפוי לכלול עוד בלדות (כולל תזמורת חיה) לצד דאנס באדיבות מכונת הלהיטים שקרויה אביצ'י, ההמתנה משתלמת? היא לא רק רולוונטית בעולם הפופ של היום, היא הפופ. בהחלט ביצ', זאת מדונה.