כמו בכל השנים האחרונות, גם 2014 מסתיימת במבול של סיכומי שנה גדול ואימתני יותר מזה שקדם לו, שכולל רשימות, טורים, מצעדים ועוד. כולם מסכמים. כל בלוג קטנטן נכנס לסחרחרה, כל תכנית רדיו של שעה שבועית ברשת מקדישה חודש וחצי לספיישלים סוף שנה, כל טור בעיתון מתפלסף, כל מגזין אינטרנטי עוצר הכל לטובת קרנבל הסיכומים וכל מי שיש לו מעל 100 לייקים בפייסבוק מרגיש צורך עז לפרסם את הדירוגים האישיים שלו פרוסים על גבי עשרות פוסטים יומיים מתפייטים. בקצב הזה ובעידן המטא דאטה שבו אנחנו חיים, נראה שב-2015 רוב האנשים יחפשו סיכומים שמסכמים מהם הסיכומים הטובים ביותר של סוף השנה.
כל זה רק מעיד על השפע הבלתי נתפס של מוזיקה שמקיפה אותנו. גם מי שיקדיש את כל ימיו ולילותיו להתעדכנות בכל מה שחדש במוזיקה לא יכול להתקרב לכיסוי כל המגוון. סיכומי השנה הפכו בעיקר לדרך מצוינת לגלות מה פספסנו, ולהיזכר בדברים ששמענו ואהבנו אבל טבעו ונעלמו בים המוזיקה שבאה אחריהם. אבל מכל העושר המוזיקלי הזה, בעיקר בעולם המוזיקה האלקטרונית שמלא עד להתפקע בקטעים מצוינים מעשרות תתי ז'אנרים שנחלקים ומתרבים אקספוננציאלית, מתוך כל זה - עם מה בעצם יצאנו מהשנה הזאת? המיקס הפעם בפופ לוק יוצא למסע עם מבחר מהקטעים והיוצרים שהשאירו את החותם הכי גדול בשנה האחרונה. אלו שאחרי שכל השאר ישקעו וישכחו, יישארו בזיכרון ויוכיחו את עצמם כבעלי משקל, משמעות ואורך חיים הרבה יותר רציני.
תוכלו למצוא כאן את השמות המתבקשים, אבות הסצנה בשנים האחרונות, ביניהם פור טט וג'יימי xx, שגם עם שנה רגועה בה הוציאו יחסית מעט מוזיקה ובלי אלבומים חדשים, הצליחו כרגיל לבלוט מעל כולם, בעיקר ג'יימי עם שלושה קטעים שכל אחד מהם הוא יצירה כמעט מושלמת, קפסולות מדויקות של אנדרגראונד, דאונטמפו, אלקטרוניקה, סול וגרוב, מעורבבים ביד אמן. אל שני אלו אפשר להוסיף כמובן גם את SBTRKT ואת קאריבו, שניהם חזרו השנה אחרי כמה שנים של שקט עם אלבומים חדשים, שבאים אחרי קודמיהם שהיו הצלחות ענקיות ולא פחות מיצירות מופת. בשני המקרים מדובר באכזבה בסך הכל, כנראה בגלל שהרף שהציבו לעצמם היה פשוט גבוה מדי. זאת תסמונת האלבום השני הקלאסית, אפילו שבמקרה של קאריבו ממש לא מדובר באלבום שני. אחרי שאמן נוגע בשמיים, זה רק טבעי שהמאזינים ירצו ממנו לקחת אותם שוב אל הירח ובחזרה, בזמן שהמבקרים יציבו דרישות כמעט בלתי אפשריות לסיבוב הבא. בכל מקרה, אלו בעצם שני אלבומים טובים מאד מעשה ידי ענקים, עם כמה קטעים בולטים ונפלאים במיוחד, ביניהם הקטע שלא ניתן לעמוד בקצב שלו, "New Dorp, New York" של סבטרקט וכמובן "I Can't Do Without You" של קאריבו, שחצה קהלים ועולמות ונגע בלבבות וברחבות בכל העולם, וימצא ככל הנראה אי שם בראש כל רשימות הסיכום באשר הן.
השנה אפשר היה אולי גם לזהות דור המשך לכל השמות שהוזכרו בפסקה הקודמת. הם אמנם יוצרים יותר לכיוון הרחבה ולכן המוזיקה שלהם נוטה להיות מובנית ומונוטונית יותר, אבל ג'ון טאלאבוט ופיונאל הספרדיים מפגינים אותן רמות של כישרון עילאי למלודיה ויכולת לזקק רגש לתוך המוזיקה, וללא ספק מחזיקים באותו סוג של קסם שהופך כל קטע שלהם לפנינה. טאלאבוט, גם בזכות שיתוף הפעולה של עם אקסל בומן תחת השם טאלאבומאן, קפץ השנה מדרגה והפך לאחד הדי ג'ייז המבוקשים והמוערכים בעולם, ופיונאל שעדיין לא שם מוכר בכל בית נמצא לא הרחק מאחוריו. אם עוד לא נחשפתם אל שני היוצרים האלו, ואתם אוהבים את הדאנס שלכם כשהוא מתנהג באיפוק אבל בעצם גורם ללב לעלות על גדותיו ומרגיש אינטימי עד כדי דמעות, "It's All Over" של פיונאל ברימיקס של טאלבוט, רגע השיא של שיתוף הפעולה של השניים השנה, יהיה נקודת פתיחה מוצלחת להכיר את הצמד הזה שרק התחילו לגלות מה יש להם להציע לעולם.
זאת היתה גם עוד שנה מוצלחת מאד לז'אנר שבהיעדר שם מוצלח יותר נקרא Future Rn'B או Future Garage. הנסיך הקנדי Kaytranada המשיך גם השנה לייצר אינסטנט קלאסיקות ולסלול את הדרך לחברים נוספים כמו Pomo, Bearcubs, Cyril Hahn ועוד צעירים שמצאו את הנקודה המושלמת בה מורשת הבאסים של האנדרגראונד הבריטי פוגשת את הניו דיסק, ההאוס והפופ, תוך שהם מחזירים את הכיף ואת הבחורות, שחוסר הגרוב של ה-EDM והאלימות של הדאבסטפ הבריחו אותן, בחזרה אל הרחבה.
מי שהרבה מהאחריות להצלחה של הסאונד הזה נמצאת על כתפיהם, ניחשתם נכון - צמד האחים דיסקלו'זר, לא עשו הרבה השנה מלבד להמשיך ולרכב על גלי ההצלחה העצומה שלהם. אבל נדמה שמגע הזהב שלהם המשיך להתגלגל בעולם ולהביא את כל מי שהתחכך איתם אל קדמת הבמה. AlunaGeorge נכנסים לרשימה הזאת, וגם סאם סמית' שהפך לאליל נוער, כך גם MNEK. מגע הזהב לא פסח על ותיקי הסצינה, ביניהם לארי הרד, הוא Mr. Fingers, אגדת דיפ האוס שהרימיקס הארוך והמדיטטיבי שלו ל-"Help Me Lose My Mind" מתוך אלבום הרימיקסים של הצמד הוא אחד הקטעים הטובים ביותר שיצר כבר שנים רבות.
לא רחוק משם פרח השנה גם עוד סאונד מאד מלוטש, מנצנץ ומלא בסטייל, אבל עם איזושהי חיבה לטינופת, שמצליח לזקק את מהות ההיפסטריות לתוך האלקטרוניקה. בין הבולטים בתחום היה JeromeLOL שהצליח השנה למצוא את עצמו מחדש אחרי פירוק ההרכב שלו LOLBoys בשנה שעבר וגם Cashmere Cat ו-Giraffage שהוציאו EP's מעולים בכל קנה מידה, ומצליחים לעשות שטויות ביצירה שלהם בצורה כל כך חיננית שזה מעורר קנאה, תוך שהם לא שוכחים שהמוזיקה עצמה צריכה גם היא להיות טובה.
עוד בסביבה, האלקטרו, ולא סגנון הדאנס הפאתטי שגנב את השם והרס לו את הרפיוטיישן בעשור הקודם אלא זה האמיתי, האולדסקול, שמשלב בין מכונות תופים, סינתיסייזרים, גרוב ורוח ההיפהופ האורגינלי, נראה השנה גם הוא טוב מאד, הרבה בזכות לייבלים בועטים כמו דונקי פיצ' בו יצאו השנה בין השאר אלבומים מוצלחים מאד גם ל-Starfoxx וגם ל-Lockah שהחזיר את האלקטרוניקה לרחוב. עוד בתחום, Egyptian Lover, מהשמות הוותיקים במשחק, שיתף פעולה עם Dye באחד מהקליפים הטובים של השנה לשיר She's Bad (וגם הגיע לביקור בתדר ואחראי למסיבת השנה בקטגוריית לרקוד עם מטריה), וכדאי מאד גם להזכיר את Ali Love שהוציא אלבום נהדר שמגשר בין האלקטרו להאוס הזרוק והמסתלבט של ניו יורקרים כמו סול קלאפ ו-Wolf & Lamb.
לא נשאר מקום לספר כאן עוד על Leon Vynehall שהפך השנה משם כמעט לא מוכר לגיבור האוס היסטרי או על הטכנואידים Motor City Drum Ensemble ו-Marcus Worgull שהוציאו אלבום אמביינט מהמם ועמוק תחת השם ורמונט. לא נרחיב גם על Moon Boots ו-HNNY שהביאו איתם להאוס ולדיסקו חינניות וקלילות רבה, או על גורגון סיטי ו-Kiesza שלקחו את הבאסים ועשו איתם קרוס אובר ישר ללב המיינסטרים. אין מקום גם לאוסטרלים כמו Hayden James, Flight Facilities, Flume, RUFUS ועוד שכבשו את העולם כולו או ל-Shamir, הבחור הכי חמוד בכל סצנת הדאנס מאז ומעולם.
אבל כן נסגור בכמה מילים על בוק בוק, מהמייסדים והבעלים של הלייבל פורץ הדרך Night Slugs. אחרי כמה שנים של פעילות של הלייבל ובני משפחתו וביניהם Girl Unit, Jam City ו-Kingdom שקבעו את הטרנדים וסימנו את הדרך לסצנת אנדרגראונד שלמה, נדמה שהשיר של בוק בוק Melba's Call שיצא השנה, הוא רגע השיא בקריירה שלו ושל הלייבל כולו. יחד עם Kelela (ששרה גם ב-"World Restart" של Kindness, אחד משירי השנה ללא ספק), זמרת מרתקת שלא זכתה להייפ של אחרות שפרצו השנה אבל דווקא מחזיקה מים ויכולה להישאר הרבה אחריהן, הם יצרו את הקטע שהרגיש הכי מיוחד השנה. הוא לא ממש זורם, הוא מוזר, מנוכר, קטוע, שבור ואיטי. אבל הקטע העדין אך מלוכלך הזה, עם הקליפ המהפנט שלו, מקפל בתוכו את כל החזון של נייט סלאגז לעתיד מסונתז ומהבהב, שהביט שלו עולה מהרגליים והנשמה שלו מתנחלת עמוק בלב, ונשמע הכי קרוב למה שלפני עשור או שניים יכולתם לדמיין איך 2014 בוודאי תשמע.
Tracklist:
00:00 - Jerome LOL - Feel It For The First Time // Free Download
02:00 - MNEK - Ready For Your Love (Bearcubs Remix) // Unreleased
05:00 - AlunaGeorge - Kaleidoscope Love (Kaytranada Remix) // Vagrant
10:00 - Jets - Midas Touch (Feat. Jamie Lidell) (Machinedrum Version) // Leisure System
13:00 - Lockah - Street Jam To The Second Power // Donky Pitch
16:00 - DyE - She's Bad (Feat. Egyptian Lover) // Tiegersushi
18:00 - Casino Times - AWD // Wolf Music
24:00 - Leon Vynehall - It's Just (House Of Dupree) // 3024
26:30 - Munk & Lizzie Paige - Southern Moon (HNNY Remix) // Exploited
29:30 - Lone - Begin To Begin // R&S
33:00 - Rome Fortune - One Time For // Free Download
35:30 - Jamie xx - Girl // Young Turks
39:30 - Bok Bok - Melba's Call (Feat. Kelela) // Night Slugs
42:00 - Cashmere Cat - Rice Rain // LuckyMe
44:30 - SBTRKT - New Dorp, New York // Young Turks
48:00 - Haim - Forever (TCTS Remix) // ??
49:30 - Pional - It's All Over (John Talabot's Stormbreak Refix) // Hivern Disc
54:00 - Ten Walls - Walking With Elephants // BOSO
58:00 - Disclosure - Help Me Lose My Mind (Larry Heard Remix) // PMR
1:05:00 - Caribou - All I Ever Need // City Slang