2014 כבר ממש עוד רגע נגמרת וגם אנחנו מסכמים שנה במוזיקה האלטרנטיבית בתוכנית מיוחדת. שעתיים עם כל האמנים והשירים המעולים שהיו בשנה החולפת. התוכנית תשודר בגלגלצ ביום ראשון הקרוב, 28.12, מעשר ועד שתיים בלילה. אז כדי להתכונן לקראת, בחרנו כמה מהאלבומים שעשו לנו את השנה הזאת.
Beck Morning Phase
אחרי כמה שנים של התנסויות מוזיקליות שונות ומשונות, בק חזר השנה עם אלבום חדש ויפהפה, "Morning Phase". בק הוא זיקית מוזיקלית, שכבר המציא את עצמו מחדש אינספור פעמים דרך רוק, גרוב ואפילו מוזיקה אלקטרונית. עברו שש שנים מאז אלבומו הקודם ונדמה שהפעם הוא החליט לעשות את זה פשוט. לא סתם רבים השוו את האלבום הזה למאסטרפיס שלו משנת 2002, "Sea Change". גם הפעם השירים נוגים ורכים, מעוררי מחשבה ומציפי רגשות. אם האלבום ההוא היה ספוג בשיברון לב כואב, היום זה אדם אחר. בן 44, נשוי ואבא, שעוצר באמצע החיים כדי להרהר על המקום בו הוא נמצא. כמו תמיד אצל בק, הוא עושה את זה באופן ייחודי בצורה שהרבה אמנים אחרים לעולם לא יצליחו. גם זה צריך להיאמר בעידן בו הקונספט של אלבומים הולך ונכחד, להוציא אלבום שניים עשר שהוא עדיין אירוע מוזיקלי זה בכלל לא מובן מאליו. אם יש מישהו שזה מגיע לו, אין ספק שזה בק.
Royal Blood Royal Blood
אחת התגליות הגדולות של השנה החולפת היא ללא ספק Royal Blood. הצמד הבריטי הצעיר הזה הוקם בסה"כ לפני שנה, אבל אלבום הבכורה שלהם כבר הפך אותם לאחד השמות המעניינים ביותר של הרוקנרול. הם מהדהדים בצליל את לד זפלין מצד אחד ואת סאונדגרדן מהצד השני, מצליחים לעורר לחיים את המסורת הזאת של רוק לא מתפשר. אולי אין כאן המצאה מוזיקלית חדשנית, אבל השניים האלה פשוט יודעים לעשות שירים טובים. בסצנת הרוק של 2014, זה דבר שצריך לדעת להעריך. כנראה שגם הבריטים חושבים ככה - כל הכרטיסים למסע ההופעות שלהם ברחבי בריטניה נמכרו בתוך שתי דקות בלבד! מוכרחים גם לציין את הייחוד המוזיקלי של ההרכב באופן מפתיע, אין להם בכלל גיטרות. כל הצלילים האלה הם שילוב של בס ותופים. פשוט צריך לראות כדי להאמין. אי אפשר לדעת מה צופן להם העתיד, אבל יכול להיות שנזכור את השנה הזאת בדיעבד כנקודה בה התחילו את הדרך Arctic Monkeys או The Black Keys הבאים.
FKA Twigs LP1
המוזיקאית הבריטית היא הבשורה של השנה החולפת. אלבום הבכורה שלה (שיצא אחרי שני EP's) הגדיר אותה בתור ה-דבר שצריך לשמוע בשנת 2014. שילוב יוצא דופן של R&B ומוזיקה אלקטרונית, באופן שלא שמענו קודם. הגל הזה של R&B אלטרנטיבי כאן כבר כמה שנים, אבל אם הוא ישרוד וייזכר זה יהיה רק בזכותה. למען האמת, FKA Twigs פשוט טובה יותר מכל האחרים שמנסים. יש לה קסם ייחודי שכובש מהשמיעה הראשונה, משהו שלא מרפה מהאוזן ומהלב. תחושה קרובה לזאת הייתה בפריצה של ג'יימס בלייק לתודעה בשנת 2011. גם הפעם אי אפשר שלא להרגיש שמשהו באמת זז בעולם המוזיקה ואיזה מזל שאנחנו כאן כדי לשמוע את זה.
Alt-J This is all yours
האלבום השני של ההרכב הבריטי עיגן את מעמדו בצמרת מה שבהיעדר מילה אחרת אפשר להגדיר כמוזיקה האלטרנטיבית. מקום ראשון במצעד המכירות הבריטי, הופעות בגלסטונברי, רדינג, בונרו; הכל ידוע וכבר נכתב. הזווית המעניינת מבחינתנו היא ההתקבלות המפתיעה של אלט ג'יי בקרב הקהל הישראלי (או לפחות חלקו). לאחרונה, כחלק מהליך המיון לגל"צ, ראיינו עורכי מוזיקה פוטנציאליים וכמעט כולם ציינו את הלהקה כפייבוריטית. תוסיפו לכך את העובדה שכמעט בכל שבוע שירי הלהקה מבוקשים ב"קולות החיילים" ותבינו שהם כבר מזמן מחוץ לתיוג "אלטרנטיבי" בשביל תיכוניסטים, חיילים וסטודנטים בארץ. אולי מישהו ירים את הכפפה ויביא אותם בקיץ?
War on Drugs Lost in the Dream
אף שוחר מוזיקה שפוי לא היה מהמר שהאלבום השלישי של ההרכב האמריקאי, ששני אלבומיו הקודמים זכו לתשומת לב צנועה יחסית, יככב בצמרת הסיכומים הנחשבים ביותר. וההכרה הגורפת אכן מפתיעה כי מדובר באלבום שבהאזנה ראשונה אין בו שום דבר חדשני, פורץ דרך או אפילו עכשווי. רבים משווים את האלבום לספרינגסטין של האייטיז (לנו הוא מזכיר מאד את ה-Waterboys) ובהאזנה שנייה ושלישית הוא חודר עמוק בלי צורך לייצר הייפ, אלא פשוט דרך מוזיקה וטקסטים שנובעים מהבדידות והריקנות שנשארות אחרי סיבוב הופעות. אנטי-קליימקס שלא מרפה אבל באותה נשימה לא מדכא. זהו אלבום שקשה לפענח עד הסוף ובגלל זה תחזרו אליו עוד פעם ועוד פעם.
עוד ראויים לציון:
Run the Jewels Run the Jewels 2
אם לשמוע אלבום היפ הופ אחד בלבד השנה.
Ariel Pink Pom Pom
קולאג' מוזר ואינטליגנטי שמשקף את הסכיזופרניה של התרבות הפופולארית במודע.
Chet Faker Built on Glass
במיוחד אבל לא רק בגלל ההופעה בארץ.
סיכום השנה במוזיקה האלטרנטיבית ישודר בגלגלצ ביום ראשון הקרוב, 28.12, מעשר ועד שתיים בלילה.