מתישהו במהלך סוף השבוע, באחת מתוכניות האקטואליה, אולי היה זה ב"המטה המרכזי" בערוץ 10, אחד מהמרואיינים אמר כי בנימין נתניהו הביא פרנויה למדינת ישראל. האזרחים, קונן המרואיין, חיים בתחושת רדיפה. כאילו שטיפת המוח לפיה העולם נגדנו לא החלה עוד לפני לידתו של נתניהו. לכן מעניין היה לצפות ב"רויאל טור ישראל", התוכנית בה מנהיגי מדינות לוקחים לסיבוב מקומי את העיתונאי פיטר גרינברג. האם גם גרינברג ייצא מישראל בתחושת רדיפה? ערוץ הטיולים (מקבוצת ענני תקשורת) מציע לנו הזדמנות חד-פעמית לצפות בישראל דרך עיניו של נתניהו גרסת 2012-3. איך אפשר לוותר על המתנה?
רגע לפני שלנתניהו יהיה אסור להופיע בטלוויזיה בלי הקשר ישיר של תעמולת בחירות, מתברר שישראל עבור ראש הממשלה היא בדיוק מה שישראל עבור כל צליין ממוצע. ירושלים, ים המלח, ראש הנקרה. המסלול בו מבקרים גרינברג ונתניהו מוכר וידוע מראש. למעט שתי חריגות מעט מוזרות (ביקור בטכניון ובריף הדולפינים שם מוסבר, באופן אירוני ולא פלסטיני, כי הדולפינים חופשיים כי "העניין כאן הוא רצון חופשי, לא שבי"), המסע המלכותי בישראל אינו שונה מכל מסע שאנשי נתניהו עורכים לתומכיו במפלגה הרפובליקנית למשל. הנוצרים האלה, יש להם טעם כל כך עממי.
משיט סירת מנוע, מדווש בריקשה מוזרה, רוכב על אופניים וקורע גיד במשחק כדורגל בו משחקים ילדים יהודים וערבים (ורק לצ'רקסים לא נותר מקום) - בנימין נתניהו של "רויאל טור ישראל" הוא לא פחות מג'יימס בונד. כמה אנרגיה, כמה מרץ.
"האדם שחי את העתיד של אנשיו", מכריז הפתיח הפומפוזי ומצלמת רחף שנמצאת, לא נופתע אם כך הדבר, בבלון צפלין מתעדת את בנימין נתניהו משקיף ממצדה. מי ידע שמנהיגנו הנערץ הוא כל כך פעיל? ואם שמש העמים הוא מתנת האלוהים לספורט אתגרי, מדוע מדינת ישראל תקועה כבר כמעט עשרים שנים? אה, גם לשאלה הזו "רויאל טור ישראל" מציעה תשובה.
סתם, היא לא. הדבר הכי קרוב לעתיד שתוכניתו של פיטר גרינברג מציעה הוא עתיד תעסוקתי עבור נתניהו כמדריך במנהרות הכותל. אותן מנהרות שלאחר פתיחתן בהוראת נתניהו עצמו, כידוע, התחוללו מהומות שגרמו למות עשרות אנשים. בשלווה ובשימוש בידע די מדהים ומעורר קנאה, חייבים להודות, מסביר נתניהו לגרינברג את ההיסטוריה של בית המקדש. מוריד שכבות, מספר על מנהיגים כובשים, מוסיף שכבות ומחייך. כל אחד יכול להיות ראש ממשלה, לא כל אחד יכול להיות מדריך במנהרות הכותל.
את המסע בישראל מסיים המדריך נתניהו במקום בו "חייבים לבקר". לא, לא מדובר במתחם שרונה. מדובר, באופן טבעי, במצדה. הכל על מנת לחדד את המסר המחבר בין הישראלים למדינה. לעזאזל, אם זה היה תלוי בנתניהו, סביר להניח שגם אושוויץ היתה חלק מישראל. "חזרנו ואנחנו כאן כדי להישאר", מכריז נתניהו בפנייה ללוקיוס פלביוס סילבה שפיקד על המצור על המצדה והיום, קשה להאמין, הוא גרגר אבק.
ובכל זאת, ולמרות הכל, אולי יש שמץ של אמת בפרנויה. אולי אנשים באמת רודפים אחרי נתניהו. אולי התקשורת באמת נגדו. ככלות הכל, רק תקשורת עוינת היתה משגרת לאוויר העולם תוכנית, שנתמכת באופן רשמי ע"י נתניהו, בה מופיעה מפת ישראל ללא רמת הגולן. כן, מישהו באמת מחפש אותו. זה בטח סילבה.
האם כל העולם נגד נתניהו לדעתכם? ספרו לנו בפייסבוק