פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הו רב חובל: "רפסודיה בולגרית" שוקע למצולות הגנריות

      "רפסודיה בולגרית" צפוי להפוך ללהיט בקרב קהילת יוצאי בולגריה בישראל אבל בקרב שאר העדות הוא יתקבל באדישות ובהרמת גבה: ככה עושים קולנוע בימינו?

      הו רב חובל: "רפסודיה בולגרית" שוקע למצולות הגנריות
      סרטי יונייטד קינג

      אסור לומר את זה בקול רם, אבל שואה מוכרת. אחת הדרכים הבטוחות להגיע ללבו של קהל צופי הקולנוע בארץ היא לגעת בשואה באופן כלשהו. בבתי הקולנוע, כל יום הוא יום השואה, ואפילו סרטים קטנים ובינוניים שלא היו מגיעים לשום בית קולנוע במקומות אחרים בעולם מופצים כאן אם יש להם קשר כלשהו לשואת יהודי אירופה. אחרי הכל, מדובר בנושא חשוב.

      חלילה לנו מלרמוז שסרטים שואתיים נעשים משיקולי בצע כסף, ועדיין: כמה סרטים בולגריים ראיתם מופצים בארץ? לא הרבה. הסיבה שמתוך כל היצירה הבולגרית המפוארת רק "רפסודיה בולגרית" מגיע אלינו קשורה הרבה יותר לנושא שבו הוא עוסק – לעובדה שמדובר בקו-פרודוקציה ישראלית בולגרית ולמוני מושונוב, שמשתתף בסרט – מאשר לטיבו של הסרט. כי על הנושא הזה באמת שאין מה לכתוב הביתה.

      רפסודיה בולגרית (יח"צ)
      משולש אהבה גנרי. לא אילוסטרציה (מתוך "רפסודיה בולגרית", צילום: יח"צ)

      גנרי, זוהי המילה שמתארת את עלילת "רפסודיה בולגרית". זה מקבץ של עלילות סטנדרט שהיו יכולות להיכלל בסרט טורקי או הוליוודי או ישראלי במידה שווה – ואכן, כבר ראינו הרבה סרטים עם אותה עלילה כמעט במדויק. שני נערים, ז'וז'ו ומוני, צולחים את גיל ההתבגרות; ג'וג'ו הוא השגל, היודע איך להסתדר עם בנות; מוני הוא הבתול הביישן. במשך הסרט, מוני יפגוש נערה, שתשבה את לבו בזכות קופצנות ועליזות הבאות לידי ביטוי בכך שבסצנה שבה היא מוצגת לצופים היא גולשת על מעקה מדרגות מרחק של כ-10 ס"מ. הוא יתאהב, אבל העניינים יסתבכו מעט בגלל ג'וג'ו. במקביל, אחותו של מוני רוצה להתחתן עם אהוב ליבה, אבל אבא לא מסכים, ומנסה להשיא אותה למועמדים ראויים יותר. קיימים סיפורים מקוריים יותר.

      העשייה של הסרט לא משפרת את העלילה הסתמית. בעידן שבו הטלוויזיה משדרת דברים כמו "בלש אמיתי", "משחקי הכס" ו"מראה שחורה", ‏כבר לא מעליב כמו פעם לומר על סרט שהוא נראה כמו תוכנית טלוויזיה. אז לשם ‏ההבהרה: הסרט הזה נראה כמו תוכנית טלוויזיה כמו שתוכניות טלויזיה נראו פעם. כלומר: זול, ‏מצולם באופן חסר השראה ובערכי הפקה בינוניים.‏ אין שום הברקות בתסריט וגם לא במשחק (גם מוני מושונוב לא מציל את המצב). ברגעים מסוימים הסרט הופך לפשוט רשלני: העלילה, ככל שהיא פשוטה, נעשית מופרכת ונשענת על חורים גדולים, וסצנת קרב אגרופים על החוף מצולמת בסטנדרט של ערוץ מקומי.

      רפסודיה בולגרית (יח"צ)
      גם מוני מושונוב לא מציל את המצב (מתוך "רפסודיה בולגרית", צילום: יח"צ)

      אבל כן, יש גם נאצים בסביבה. המשולש הרומנטי מתרחש ב-1943 בבולגריה, בת בריתה של גרמניה הנאצית. העובדה הזאת היא שולית לחלוטין לצופה הממוצע, אבל בוודאי קריטית למי שהמקום והתקופה הזאת אפופים אצלו בנוסטלגיה משפחתית. זוג החברים, המומו והבנצי, הם גם יהודי וגוי. בשלב מאוחר למדי של העלילה נכנס לתמונה גם עניין גירוש היהודים למחנות. זה לא הופך את הסרט למרתק, רק מוסיף לו מסלול נוסף של קלישאות. אבל זה, יש להניח, יהפוך את הסרט לצפיה חובה בקרב מבוגרים יוצאי בולגריה – כשם ש"מפריח היונים" הפך ללהיט ענק בשל צופים יוצאי עיראק. הסרט מקפיד גם, כמובן, שלא לומר מילה רעה על בולגריה עצמה, מולדתנו. בתור גלויה נוסטלגית, אפשר להניח שהוא עובד. אבל אם אין לכם שורשים בולגריים אין לכם גם מה לעשות פה.

      מה אתם חשבתם על "רפסודיה בולגרית"? ספרו לנו בפייסבוק