הנשים ניצחו, כל הגברים יכולים לקפל את הזנב ולעזוב את המקום. אין מגישי חדשות ממין זכר בישראל. העולם הזה שייך לנשים. דני קושמרו הוא החריג שלא מעיד על הכלל. כל היתר, לא קיימים. הם פשוט לא שם. מגיחים מדי פעם כמו דיאטה כושלת אבל לא נשארים ומתמידים. בהיעדר חיים יבין, יעקב אילון הוא מגיש החדשות הישראלי האולטימטיבי ממין זכר. נגיעה אחת מעולם החדשות האמריקאי שלמדנו להכיר ולאהוב. ועכשיו הוא חזר. אולי לתמיד.
התודעה האנושית היא עסק מעניין. אירועים אמיתיים מתרחשים מדי יום אבל לעתים תכופות מדי נזכרים כהצעת הגשה בלבד. ההצטרפות של שרון גל למפלגת ישראל ביתנו למשל גרמה לכמה אנשים לתהות האם גל לא ימני מדי עבור מפלגתו של אביגדור ליברמן. עד כדי כך ספין ההתמרכזות של ליברמן עבד. במקרה של יעקב אילון, מדובר בסגנון ההגשה הרובוטי. יושב לו אדם מול הגרסה החדשה של "מבט" בערוץ הראשון ורואה את אילון מגיש את כותרות המהדורה בעמידה ומתפוצץ מצחוק בזמן דיאלוג עם רובי המרשלג. מה קרה לרובוט שדיבר אל כוכבים? אולי הוא לא היה קיים בכלל.
כשברקע מירוץ בין-גושי בין מהדורות החדשות המרכזיות של ערוץ 2 וערוץ 10, הגרסה המחודשת של "מבט" בהגשת אילון מסתמנת כאלטרנטיבה מעניינת. המהדורה ששודרה אמש (שני) נפתחה בשלל חשיפות. פרסום ראשון רדף פרסום ראשון. לא עוד טפטוף אלא מטח אמיתי. מטח הפרסומים הראשונים גרם ליעל קשאני, עורכת המהדורה, להתייחס להשקת קמפיין הבחירות של הליכוד, מפלגת השלטון ממנה גם מגיע השר שממונה על רשות השידור, רק 13 דקות לאחר תחילת המהדורה. בניגוד גמור, כמובן, למהדורה המוקדמת של ערוץ 2 שהוקדשה ברובה לנאום ראש הממשלה. המסר לא היה יכול להיות ברור יותר: הדברים שחשובים ל"מבט" הם לא הדברים שחשובים לערוץ מסחרי. זה אולי המסר הכי טוב שהיה יכול להגיע מהמהדורה הראשונה שהגיש אילון.
מבט מעמיק יותר יבהיר כי אכן, "מבט" היא אלטרנטיבה למהדורות האחרות אבל בכלל לא בטוח שהיא אלטרנטיבה טובה. הדיסוננס בין המרץ והאנרגיה שהביא אילון למסך לבין האנמיות של חבריו למהדורה היה גדול ומדאיג. לעתים היה נדמה כי כתבי הערוץ הראשון פשוט לא עומדים בקצב של אילון. לא שהם לא ניסו, אולי הם פשוט לא מסוגלים. קחו למשל את תיעוד חדר הקונטרול מאחורי אילון. במשך חלקים נרחבים מהמהדורה, הצופים נחשפו לעובד זקן שישב בגבו לאילון. לקראת סוף המהדורה אותו עובד הורחק מהפריים. הלב נכמר. ברור מה ניסו לעשות ב"מבט", ברור עוד יותר מה קרה.
האפרוריות של שותפיו של אילון למהדורה באה לידי ביטוי בדרכים נוספות. "מבט" אולי הציעה ידיעות אחרות מאלה שמופיעות במהדורות המקבילות אבל הן הופיעו לאורך הערב בצורה מבולבלת ללא חלוקה נושאית אמיתית והיו כל כך משעממות ולא רלוונטיות. ואם הן כבר היו מעניינות ורלוונטיות, הן הופקו ושודרו ברמת שידור גרועה וחובבנית. יותר משהניתוח הפלסטי רצה להצליח, החולה מת כבר מבפנים. מה תעזור ההגשה הנמרצת של אילון כשהכתבות נראות כאילו צולמו בחוג תקשורת במתנ"ס בפריפריה והחזאית ממלמלת בזמן הגשת התחזית "כל היום אני בטלפונים"?
"מהדורת 'מבט' עוד תתחדש בתקופה הקרובה", הבטיח אילון בפתח המהדורה ורמס, הלכה למעשה, את התזה שהועלתה בתחילת הטקסט הזה. אילון לא חזר לתמיד. הוא לא יהיה שם כי מהדורת "מבט" לא תתחדש. לא משנה כמה ינסו וכמה ירצו, ברשות השידור חיים לפי קצב אחר. במקום להשקיע במהות, שולפים עוד מבצע גביית חובות אגרה. אילון, שעזב את ערוץ 10 בעקבות תנאי שידור לא נוחים, הגיע לבית חדש עם תנאי שידור לא נוחים עוד יותר. כמה זמן הוא יחזיק מעמד? הספירה לאחור כבר החלה.
מה אתם חשבתם על המהדורה הראשונה בהגשת יעקב אילון? ספרו לנו בפייסבוק