עונת השידורים החדשה של הטלוויזיה בארה"ב

ימים של פוך: המדריך לעונת החורף בארה"ב - חלק א'

המבחר של המיד-סיזן בטלוויזיה האמריקאית אמנם צנוע יותר מזה של עונת הסתיו, אבל זה לא אומר שאי אפשר למצוא בו כמה פנינים נהדרות וכמה סכנות שמהן כדאי להיזהר

עידו ישעיהו ואילן קפרוב

Marvel's Agent Carter

מה: ספין אוף נוסף ליקום של מארוול אחרי ההצלחה היחסית של "סוכני שילד". הפעם מדובר בפגי קרטר מ"קפטן אמריקה", שבשנת 1946 מוצאת את עצמה כאישה הנדחקת שוב אל השוליים אחרי שהגברים חוזרים מהמלחמה. כעת היא משלבת בין עבודה אדמיניסטרטיבית בארגון החשאי SSR לבין פעולות ביון בשירותו של האוורד סטארק, אביו של טוני, בזמן שהיא חיה את חייה כרווקה בארה"ב של שנות הארבעים אחרי שאיבדה את אהבת חייה – סטיב רוג'רס (כלומר קפטן אמריקה).

למה כן: "סוכני שילד" יכולה ללמוד ממנה שיעור או שניים. "קרטר" היא כמו "זהות בדויה" של ג'יי ג'יי אברמס לו התרחשה בשנות ה-40 והייתה טובה. היילי אטוול בתפקיד הראשי משלבת נהדר בין חן לכריזמה, שילוב האירועים מהסרט הראשון של "קפטן אמריקה" נעשה באופן חכם המקרין יפה על דמותה של קרטר, והמראה הנושן מגובה בעריכה פילם-נוארית שמקנה לכל החבילה אפיל קלאסי ואלגנטי. עונג.

למה לא: "הסוכנת קרטר" היא קורבן של מנת יתר קומיקסית. כמה זמן עוד נצטרך לשאת את כל החפיצים המשונים ומשוללי ההיגיון האלה שממציאים בני משפחת סטארק לדורותיהם? בנוסף, המראה הנושן מגובה בעריכה פילם-נוארית שמקנה לכל החבילה אפיל, ובכן, מיושן. קצת כמו טלוויזיה מהאייטיז, קצת כמו אנג'לה לנדסברי ו"רצח במשיכת קולמוס".

עוד בוואלה! NEWS

ביקשנו מחברי להקת "שלוה" לספר על עצמם. זה כנראה הסיפור הכי מרגש שתשמעו

בשיתוף מפעל הפיס
לכתבה המלאה

Galavant

מה: קומדיה אגדתית מוזיקלית מהחברים שהביאו לנו בין היתר את "פלונטר", על אודות גבר בשם גאלבנט שאיבד את אהובתו מדלנה למלך ריצ'רד המרושע, וכעת מנסה למצוא אותה שוב ולנקום במי שעולל לו רע. הבעיה היא שמדלנה עצמה לא בדיוק רוצה לחזור אליו. אחרי הכל היא תפסה לה מלך. שבור הוא מבזבז את חייו ואת כשרונו, עד שנסיכה מממלכה אחרת מגיעה אליו ומבקשת את עזרתו בנקמה במלך ריצ'רד, אבל מסתירה סודות משל עצמה.

למה כן: שווה לתת לה סיכוי ולו מפאת הקונספט האמיץ לבדו, אבל טוב לגלות שגם התוצאה עצמה מאוד חמודה. "גלאבנט" לגמרי לא לוקחת את עצמה ברצינות, מרפררת בכיף לתרבות הפופ בת זמננו (התארחותו של ג'ון סטיימוס בפרק השני, בדמותו של האביר החתיך 'ז'אן האם', היא התפקיד שהוא נולד לגלם). גם אם אין הרבה צחוקים רמים, רוב הזמן מרוח חיוך מטופש על פרצופנו.

למה לא: גזרת השירים חלשה יחסית למחזמרים, במיוחד בהתחשב בעובדה שאחד מהאחראים על השירים הוא אלן מנקן, זוכה האוסקר על המוזיקה שלו ב"בת הים הקטנה", "אלדין" וקלאסיקות מיוזיקליות אחרות. בפרקים הראשונים לא נשמע שיר שעשוי להיזכר לדורות.

Hindsight

מה: הסדרה התורנית במסגרת גל הנוסטלגיה הניינטיזי, הפעם בדמות דרמה של VH1 על בחורה בימינו אנו העומדת ערב נישואיה השניים לגבר שהיא לא ממש אוהבת. פקפוקיה הרבים ובחינת חייה עד כה מחזירים אותה איכשהו 20 שנה אחורה, אל 1995, שגם אז היה ערב נישואיה לגבר שאהבה אבל לא התאים לה. כמו בכל סדרה המתרחשת בניינטיז, צפו לשמוע את ספין דוקטורז.

למה כן: "Hindsight" מנצלת את ההיי-קונספט שלה כדי לנבור בדמות הראשית שלה ולהעלות סוגיות מעניינות וסמי-פילוסופיות החולפות בראש של כולנו. מה היה קורא אם, טיבן של חרטות, האם אפשר לשנות בני אדם, האם אפשר לעבור את אותה הדרך אבל להתנהג שונה וכן הלאה.

למה לא: יחסית לרעיון כה חמוד, הסדרה מפגינה בערך אפס קלילות ומעגנת בבטון את התפישה של VH1 כערוץ לקשישים. אין כאן אפילו את שלב העליצות מכך שהגיבורה חזרה ויכולה לתכנן שוב את גורלה, הכל מיד כה הרה גורל וכבד ראש כמו הדמות הראשית. מילא אם לא היו יצירות עם קונספט דומה בעבר, אבל "להיות אריקה" הקנדית עשתה עבודה טובה בעיסוק עם אותם נושאים ועם קונספט דומה. מעבר לכך, אלוהים אדירים, החברה הטובה של הגיבורה הפכה במחי פרק אחד לאחת הדמויות המעצבנות ביותר בטלוויזיה. חופרת ומלרלרת בלי סוף ובלי קשר בעולם האסוציאציות הפרטי והלא-מעניין שלה, בלי שמישהו יטרח לעצור אותה. זה לא מצחיק, למרות שזה כנראה אמור, והיא עשויה להיות הגורם הבלעדי לכך שמישהו כזה או אחר יפסיק לצפות בסדרה.

אימפריה (Empire)

מה: דרמה המתרחשת על רקע עולם ההיפ הופ מבית היוצר של לי דניאלס ("פרשס", המשרת"). טרנס הווארד מגלם מפיק על מצליח המגלה שלקה במחלה ממארת, ועל כן מכשיר את הקרקע כדי למצוא מי מבין שלושת בניו הוא הראוי לרשת את האימפריה שיצר. בקביל, משתחררת אשתו לשעבר מהכלא ומגיעה לתבוע את חלקה בחברה. נרכשה על ידי yes וצפויה להגיע ב-18 בינואר.

למה כן: בגלל שחובבי הדרמות המוזיקליות הוזנחו בזמן האחרון, והסגנון של "אמפייר" לוקח אותם אל אחורי הקלעים של תחום שסדרות כמו "גלי" ו"נאשוויל" לעולם לא היו יכולות לייצג.

למה לא: כי מדובר באופרת סבון צ'יזית שכוללת כל קלישאת שחורים שהייתם יכולים להעלות על דעתכם. הניסיון השקוף והבוטה שלה להעתיק אלמנטים מ"הסופרנוס", "שובר שורות" ו"כתום זה השחור החדש" רק מחמיר את הרושם הבעייתי. המשחק מוגזם, הדיאלוגים מאולצים וצפויים, השימוש בפלאשבק לא אמין ומגחיך את הדמויות, ומעל הכל יש כאן תחושה של יוצר שקיבל לידיו סדרה בעיקר בגלל הצלחותיו הקודמות ולא מכיוון שהביא בשורה אמיתית.

כולנו יחד (Togetherness)

מה: סדרת הטלוויזיה הראשונה מבית היוצר של האחים דופלאס ("סיירוס", "Jeff. Who Lives at Home") מגוללת את סיפורם של ברט ומישל פירסון (מארק דופלאס ומלאני לינסקי), זוג נשוי המתקרב לגיל ה-40 ונאבק כדי לשמר את מה שנותר מהתשוקה אחרי שני ילדים. שגרת חייהם משתנה כאשר אל הבית עוברים חברו הטוב והמפסידן של ברט, סטיב, ואחותה הפלרטטנית של מישל, טינה (אמנדה פיט). נרכשה על ידי yes וצפויה לעלות ב-21 בינואר.

למה כן: כי השנינות, האוקוורדנס והדמויות הנהדרות מזכירות את הרוח המרעננת שהביאה "סיליקון ואלי" בשנה שעברה. הדינמיקה בין אלכס פאפאס (סטיב) ואמנדה פיט נהדרת, הסיטואציות הקומיות מבריקות, והתחושה הכללית היא שאם הכל יתחבר כמו בפיילוט, זאת יכולה להיות הסדרה שעוד נהלל כאן בסיכומי סוף השנה.

למה לא: כי אף אחד לא ממציא כאן את הגלגל. סדרות על חבורה של טיפוסים שמנסים להסתדר יחד תחת קורת גג אחת היו כאן...ובכן מאז "שלושה בדירה אחת". אם לא התחברתם אליהן, סביר להניח שגם Togetherness לא תדבר אליכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully