מהיום דיאטה: "הנסיך" הוא סרט נטול ערך קלורי וקולנועי

"הנסיך" הוא סרט גרוע – במובן זה שהוא חסר כל ייחוד, עניין או השראה, ודומה למיליון סרטים אחרים שכבר ראיתם אבל היי, ברוס ויליס מופיע בו במשך תשע דקות שלמות

דורון פישלר
יח"צ - חד פעמי
"הנסיך" אפילו לא מואיל בטובו להיות רע באופן מעניין. הוא סתם משמים

"הנסיך" הוא סרט. הוא מוקרן על גבי מסך בבית קולנוע. בתחילתו מוקרנים על המסך כמה לוגואים של חברות, ואז מתחיל הסרט עצמו, רצף של תמונות נעות באורך של כ-90 דקות. לאחר מכן מוקרנים על המסך שמותיהם של היוצרים. ושל השחקנים שגילמו תפקידים. את הסרט, מתברר, צילם צלם וביים אותו, ככל הנראה, במאי.

באמת שקשה למצוא משהו ספציפי יותר לומר על "הנסיך". אויבו הגרוע ביותר של המבקר הוא הסרט הסתמי. סרטים טובים הם מהנים ויש הרבה מה לומר עליהם; סרטים גרועים מאוד גם הם חומר גלם טוב לכתיבה. אבל כשמשום-מקום מגיע סרט כמו "הנסיך" – סרט שהוא סתמיות מוחלטת, גנריות גמורה, התגלמות המונח "סתם סרט" – מה כבר אפשר לומר עליו? "הנסיך" הוא סרט גרוע – במובן זה שהוא חסר כל ייחוד, עניין או השראה, ודומה למיליון סרטים אחרים שכבר ראיתם – אבל הוא אפילו לא גרוע באופן ראוי לציון. כמה ייחלתי שמשהו רע באמת יקרה. טקסטים מביכים במיוחד, הופעות משחק מדהימות בגריעותן, סצנות שייכנסו לפנתיאון הרגעים המגוחכים של השנה. אבל לא, "הנסיך" אפילו לא מואיל בטובו להיות רע באופן מעניין. הוא סתם משמים.

עוד בוואלה! NEWS

"כאילו קניתם את זה בחנות": מי אחראי לאמנות הזו? התשובה תפיל אתכם

לכתבה המלאה
בן של מלך
אם שמעתם על הסרט הזה בתור הסרט החדש של ברוס ויליס, אתם צריכים לדעת שזמן המסך של ויליס בסרט הזה הוא, בהערכה נדיבה, תשע דקות, ואת התפקיד הוא ביצע כנראה בתוך שני ימי צילומים

אם שמעתם על הסרט הזה בתור הסרט החדש של ברוס ויליס או ג'ון קיוזאק, אתם צריכים לדעת שזמן המסך של ויליס בסרט הזה הוא, בהערכה נדיבה, תשע דקות, ואת התפקיד הוא ביצע כנראה בתוך שני ימי צילומים. כשהוא כבר על המסך הוא נראה חסר עניין, כאילו מוחו כבר טרוד בנושאים מעניינים יותר מהסרט הזה, כמו למשל כל דבר אחר בעולם. אותו הדבר בערך נכון לגבי קיוזאק, רק שהוא על המסך קצת פחות. הכוכב הראשי של הסרט הוא לא אחר מאשר ג'ייסון פטריק, בדיוק אותו השחקן שאתם כנראה לא זוכרים מיהו בעצם (לא, זה לא ההוא מ"שליחות קטלנית 2", זה רוברט פטריק).

העלילה: בתו תלמידת הקולג' של פול (פטריק) נעלמה. מתברר שהיא התעסקה עם האנשים הלא נכונים – סוחרי סמים, פושעים וכדומה. לכן פול יוצא לחפש אותה, ובדרך מתברר שלמעשה הוא אינו סתם מוסכניק, כפי שחשבנו בתחילה, אלא בעל כישורים על-אנושיים כמעט בכל הנוגע ליריות, מכות ושאר דרכים להכאיב לאנשים. במילים אחרות, זה "חטופה". רק פחות מעניין. ג'ייסון פטריק לא מגלה אישיות ייחודית כלשהי מעבר ל"איש עם אקדח", וג'סיקה לונדס, שמתלווה אליו בדרכו בתפקיד חברה של הבת הנעדרת, מגלמת "נערת מסיבות" כאילו-כזה-לייק-ווטאבר שבשום נקודה לא מתעלה מעל ל"מעצבנת".

קרב יריות. אילוסטרציה (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

אל תצפו לטוויסטים: העלילה ישרה כמו סרגל. האיש מחפש את הבת שלו עד שהוא ימצא אותה ועד שיפגוש בברוס ויליס הרשע לקרב יריות. אותם קרבות יריות הם מהמשעממים ביותר שנראו לאחרונה. הם מצולמים בחוסר מוחלט של ידע בכל מה שהופך רצף של שוטים של אנשים מחזיקים אקדחים לסצנה שבה אפשר להבין מה קורה ולמי. אבל בכך אין כל חדש, רבים מסרטי האקשן ההוליוודיים אשמים בכך.

"הנסיך" הוא לא סרט לקולנוע. אין לו אפילו שאיפות כאלה. קשה להאמין שמישהו מיוצרי הסרט חשב שמדובר ביצירה ששווה יציאה מהבית. מקומו של הסרט הזה הוא בכבלים או ב-VOD, הוא מיועד לאנשים שזיפזפו בטעות למשהו עם יריות ואין להם כח להחליף למשהו אחר. ואפילו הם לא יזכרו את הסרט כמה דקות אחרי שהוא נגמר.

מה אתם חשבתם על "הנסיך"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully