פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ראובן נמדר הוא הזוכה בפרס ספיר 2014

      בטקס פרסי ספיר לשנת 2014 שנערך הערב (שני) זכה ראובן נמדר הוא הזוכה בפרס ספיר 2014 על ספרו "הבית אשר נחרב". נמדר לוואלה! תרבות: "אני איש של מילים ואין לי מילים"

      חבר השופטים בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2014 בראשותו של פרופ' מני מאוטנר, בחר הערב (שני) את הזוכה בפרס: ראובן נמדר על ספרו "הבית אשר נחרב" בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

      דקות אחרי זכייתו אמר נמדר לוואלה! תרבות : "אני המום. מאושר. עוד מעט אתעורר. אני כמו מהלך על חלום. המתח היה אינסופי, הם בנו את זה נהדר. אני איש של מילים ואין לי מילים. בכספי הזכייה אולי אקנה דירה בארץ, שתהיה לי סופסוף".

      נמדר מקבל בפרס כספי בסך 150 אלף ש"ח וספרו יתורגם לערבית ולשפה זרה נוספת ע"פ בחירתו. הוא גבר על יתר המתמודדים, שכל אחד מהם קיבל פרס בסך 40 אלף ש"ח:
      לאה איני, "בת המקום" (הוצאת כנרת זב"מ דביר בע"מ).
      חגית גרוסמן, "לילה ולואיס" (הוצאת כנרת זב"מ דביר בע"מ).
      גלית דיסטל אטבריאן, "טווס בחדר המדרגות" (הוצאת זמורה ביתן מוציאים לאור).
      אגור שיף, "המאחרים" (הוצאת עם עובד).

      מלבד פרופ' מאוטנר מנה חבר השופטים שנחשף הערב את מירון איזקסון, פרופ' איריס מילנר, שירי לב ארי, שרה פון שוורצה, ד"ר בתיה שמעוני ופרופ' אביעד קליינברג, שאף הגיש לזוכה את הפרס לצד יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס עוזי דיין.

      ראובן נמדר (יח"צ , מיכה שמחון)
      ראובן נמדר (צילום: מיכה שמחון)

      מנימוקי חבר השופטים

      ראובן נמדר, "הבית אשר נחרב": אל תוך עולמו המוגן, הבטוח והזחוח של אנדרו כהן, פרופסור ניו יורקי לתחום הטרנדי ביותר האפשרי – תרבות השוואתית – פורצת ללא כל התראה מציאות אחרת. כהן חוזה שורה של חזיונות שבהם כהן אחר, הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים, עוסק בפעילות שאין זרה ממנה בעולם הניו-יורקי הנכון פוליטית ותרבותית: הוא מקריב קורבנות ביום הכיפורים, שוחט בעלי חיים ומזה את דמם על המזבח בבית המקדש שבירושלים. המבט בפעילות הזאת, שהיא בה בעת חסרת משמעות והגיון (מבחינתו) וספוגה במשמעות אדירה (מבחינת אנשי הבית, בית המקדש, בטרם נחרב) מערערת את כהן.

      ב"הבית אשר נחרב" מתעד ראובן נמדר ביד אמן בוטחת, בעברית עשירה ורבת רבדים, את הבקיעים הניבעים בזה אחר זה בביתו המקצועי, המשפחתי והנפשי. זהו סיפור של כישלון, כישלונו החרוץ של המומחה לתרבות השוואתית בהבנת התרבות שהיא, כפי שמעיד שמו, מורשת אבותיו. כהן מייצג את ההדחקה רבת השנים של היהדות המודרנית את שורשיה הקדומים. התעלמותו מן הרבדים הבסיסיים, הראשוניים, הקמאיים של הקיום היהודי בפרט והקיום האנושי בכלל, מביאה עליו קריסה מוחלטת, שסופה התפכחות. הדרך שבה מתואר הכישלון הזה היא הצלחה ספרותית מרשימה.

      זוכי פרס ספיר בעבר

      שנת 2000: "תאום כוונות" מאת חיים סבתו בהוצאת ידיעות אחרונות
      שנת 2001: דויד גרוסמן בפרס על ספרו "מישהו לרוץ איתו" בהוצאת הקיבוץ המאוחד
      שנת 2002: גיל הר אבן עם ספרה "שאהבה נפשי" בהוצאת כתר
      שנת 2003: ספרו של אמיר גוטפרוינד "אחוזות החוף" בהוצאת זמורה ביתן
      שנת 2004: דן צלקה עם "ספר האלף בית" בהוצאת חרגול
      שנת 2005: אלונה פרנקל על ספרה "ילדה של" בהוצאת מפה
      שנת 2006: רון לשם זכה בספר "אם יש גן עדן" בהוצאת זמורה ביתן
      שנת 2007: ספרה של שרה שילה "שום גמדים לא יבואו" בהוצאת עם עובד
      שנת 2008: ספרו של צבי ינאי "שלך סנדרו" בהוצאת כתר
      שנת 2010: ספרו של יורם קניוק "תש"ח" בהוצאת ידיעות ספרים
      שנת 2011: ספרו של חגי ליניק "דרוש לחשן" בהוצאת הספריה החדשה הקיבוץ המאוחד
      שנת 2012: ספרו של שמעון אדף "מוקס נוקס" בהוצאת כנרת זב"מ-דביר בע"מ
      שנת 2013: ספרה של נעה ידלין "בעלת הבית" בהוצאת זמורה ביתן