אתם עומדים מול רשימת האמנים שמשתתפים בפסטיבל ג'אז חורף בים האדום (19 עד 21 בפברואר) ושואלים את עצמכם במי לבחור. אז ככה, היות וכולם היו בניי - הייתי משתדל לראות את כולם, אבל אני יודע שלעתים צריך לעשות בחירות קשות, והבחירות קשות אפילו יותר אם אינכם מכירים את רוב האמנים.
בשנה החמישית לקיום הגרסה החורפית של הפסטיבל אני מאד מקווה שהצלחתי למתג אותו כאירוע שבא לפתוח את אוזניהם של הצופים/מאזינים למוזיקה שטרם שמעו, למתוח את מפת הג'אז לכיוונים שנוגעים בז'אנרים אחרים, ולעורר סקרנות רבה. המחמאה הגדולה ביותר שאדם צנוע כמוני יכול לקבל (ומקבל) בסופו של כל פסטיבל היא: "לא הכרנו אף אמן, אבל סמכנו על הטעם שלך וממש לא התאכזבנו" ובדיוק לשם כך התכנסנו כאן היום. שנתחיל?
את מי אין צורך להציג בפני חובבי הג'אז המושבעים? את אנריקו ראבה גדול נגני הג'אז של איטליה ואחד הבולטים בנגני החצוצרה בעולם.
וגם את דוראנטס שהוא פסנתרן ג'אז מדהים כשאליו מתלווה הבולט בין נגני הקונטרבס באירופה רנה גרסיה-פונס וביחד הם חוגגים את החיבור בין פלמנקו לג'אז.
ולעומתם, כמה שמות שאולי לא אומרים לכם דבר, אבל שווה לכם לטעום ולהיפגע כמו ראשל גארנייה ג'אז, בלוז, קברט והרבה הומור בשיריה של זמרת רב-גונית ויוצרת שמלווה את עצמה בדרך כלל באקורדיון ובנגן קונטרבס. לראות אותה ולהתאהב.
ארבעה קלרינטים וקול קטיפה אחד מגיעים מצ'כיה ועושים עיסוי לאוזניים ולנשמה בהרבה רכות ומוזיקליות מטורפת. אלה הם הקלרינט פקטור.
מי לא אוהב את הג'אז הצועני הג'אז מאנוש (כך הוא נקרא בצרפתית. הצרפתים תמיד היו שובבים) של הגיטריסט דג'אנגו ריינהארדט והכנר סטפן גראפלי. אותם, לצערנו לא נוכל להביא, אבל את יורשו של סטפן גארפלי מתיאס לוי הצעיר, מי שזכה בפרס הראשון לכנרים על שמו אנו שמחים להביא ולהתרפק בעזרתו על המוזיקה של שנות השלושים והארבעים.
והדובדבן על הקצפת אני מתרחק מילדי פלא אך כששמעתי את ג'ואי אלכסנדר בן ה11, פשוט נשתלתי במקום, ולא רק אני, גם וינטון מרסאליס שלקח אותו תחת חסותו, וגם הרבי הנקוק. האם זה גלגול נשמות של אחד מגדולי פסנתרני הג'אז? רוצו לראות אותו כדי שתוכלו לספר לדורות הבאים שאכן זכיתם.
תמיד קשה לבחור ישראלים לפסטיבל כשהשפע של מוזיקאי ג'אז כחול-לבן ששוטף את העולם קשה מלהכיל. ובכל זאת, הנה כמה שמות: חמישייתו של נגן הבס חגי כהן מילוא במופע המבוסס על אלבומו האחרון שגרף ביקורות נלהבות "פינגווין". הפסנתרן אלון יבנאי והמקישן ז'וקה פרפיניאן מקיפים במופעיהם את העולם ומביאים את צלילי העולם כולו אל הבמה. נגן הסקסופון אבטה בריהון מביא את המורשת האתיופית בצלילי חמישייתו "שבתה" ושלישיית הג'אז "שלוש" מחזירים אותנו אל הג'אז הישראלי המקורי.
חגי כהן מילוא מציג את הפרויקט החדש שלו:
אלון וז'וקה:
חמישיית שבתה
ואם אתם מפחדים מעט מג'אז, אבל מוכנים לנסות אילת היא המקום בשבילכם כי "לא על הג'אז לבדו..." שלוש זמרות ישראליות נפלאות, כל אחת והסגנון שלה, כל אחת והמופע שלה, מצטרפות בקונצרטים אקוסטיים רונה קינן, תמר אייזנמן ולונא אבו נסאר.
לאתר הפסטיבל