פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסתכלו בקנקן: "קינגסמן: השירות החשאי" אמור להיות אקשן מהנה אבל הוא סרט די מפחיד

      לכאורה, "קינגסמן: השירות החשאי" אמור לעשות לז'אנר הריגול את מה ש"קיק אס" עשה לז'אנר גיבורי העל. בפועל, מדובר בסרט שמאדיר רצח המוני ללא כל סיבה ברורה

      הסתכלו בקנקן: "קינגסמן: השירות החשאי" אמור להיות אקשן מהנה אבל הוא סרט די מפחיד

      אלימות זה כיף. כלומר, אלימות קולנועית. אלימות במציאות זה לא כיף בכלל. אבל בקולנוע, לראות את האיש הטוב מכסח לרעים את הצורה, זה מהנה. גם כשהוא יורה בעשרות אנשים. גם אם אנחנו נזכרים בבדיחה הזאת מ"אוסטין פאוורס" על כך שגם לאנשים הרעים יש משפחות וחיים. זה בסך הכל סרט, לא החיים, וזה כיף, כל עוד שומרים על פרופורציות.

      "קינגסמן: השירות החשאי" הוא סרט שיוצא הרחק, הרחק מהפרופורציות.

      לאורך רוב הסרט, "קינגסמן" הוא סרט אקשן מסוגנן, טפשי במתכוון, חצי-פארודי ומהנה. טארון אגרטון הוא אגזי, בחור צעיר שמגויס מהרחוב לשורות ארגון ביון חשאי של סוכנים מגניבים מאוד, חלקלקים מאוד ובריטיים מאוד. אגזי נלקח תחת חסותו של קולין פירת', בתפקיד סוכן ארגון מהסוג שמזמין תה באמצע קרב יריות, ולאחר מכן נשלח להוגוורטס של הקינגסמן, "פנימיה" של סוכנים-מתלמדים שמנסים לשרוד תוכנית לימודים אכזרית. במקביל, גאון מחשבים עשיר שמשום מה מגולם על ידי סמואל ל. ג'קסון למרות שהתפקיד שנראה כאילו נכתב בשביל מייקל סרה, זומם מזימות מרושעות, ומעלים סלבס מרחבי העולם.

      זה לא מקרה שכל זה נשמע כמו גרסת דור ההמשך של ג'יימס בונד. הנבל בעל התוכנית הגרנדיוזית, הסייעת היפה והקטלנית שלו, הארגון החשאי – הכל פה לקוח ישר מחוברת ההרכבה של ג'יימס בונד ודומיו, רק בעוצמה מוגברת. "קינגסמן" הוא סרט שלא מתבייש או מסתיר את ההשפעות שלו: בשיחה בשלב מוקדם למדי של הסרט בין קולין פירת' וסמואל ג'קסון, שניהם מלינים על כך שהסרטים היום רציניים מדי. היה הרבה יותר כיף פעם, הם טוענים, בתקופת שון קונרי של ג'יימס בונד, כשהסרטים היו השתוללות פרועה, חסרת הגיון ולא פוליטיקלי קורקט. אוקיי, הבנו את הרמז הדק. אנחנו פה בשביל לעשות ג'יימס בונד מודע לעצמו. סבבה.

      קינגסמן השירות החשאי (יח"צ)
      הדור הבא (מתוך "קינגסמן: השירות החשאי", צילום: יח"צ)

      הבמאי-תסריטאי מתיו ווהן ושותפתו לכתיבה, ג'יין גולדמן, מעבדים כאן קומיקס של מארק מילר; בדיוק אותו הצוות שיצר את "קיק-אס". והם מנסים לעשות בעולם סרטי הריגול בדיוק את מה ש"קיק-אס" עשה לסרטי גיבורי העל: שחזור אוהב, מלא במודעות עצמית וגם במנה מוגברת של אלימות. במקום האלימות הסטרילית ונטולת הדם של סרטי האקשן הנפוצים בהם גם ילדים יכולים לצפות, הסרטים של ווהן כוללים שיסופים, גפיים כרותות וראשים מתפוצצים. ולפחות ב"קיק-אס", זה היה בסדר: שוב, זה רק סרט, ולא סרט לילדים. להרוג רעים, בפנטזיה, זה כיף.

      כל זה עובד גם ב"קינגסמן". הוא טפשי, הוא מודע לעצמו, הוא כולל אקשן מוצלח. עד שמגיעה הסצנה ההיא, באמצע הסרט, שבה פתאום עולה ההרגשה שמשהו מאוד לא בסדר כאן.

      טכנית, זאת סצנת אקשן מעולה, אחת הטובות שנראו בקולנוע בזמן האחרון. הכוריאוגרפיה משובחת, השוטים ארוכים, הפעילות ברורה והסצנה כוללת הרבה דרכים מקוריות להרוג אנשים. כל זה היה יכול להיות מאוד נחמד אם לא היה מדובר בטבח רצחני בחפים מפשע. זה לא גיבור שנלחם ברעים שמגיע להם למות – זה, פשוט, רצח, אנשים שנקטלים לעינינו באחת הדרכים האכזריות ביותר שניתן להעלות על הדעת. והסרט מציג את זה כאילו זה נורא כיף, לצלילי הסולו מ"Free Bird" של לינרד סקינרד. זה מלהיב ומבחיל בו זמנית.

      קינגסמן השירות החשאי (יח"צ)
      רצח עם עוד לא הרג אף אחד. בערך (מתוך "קינגסמן: השירות החשאי", צילום: יח"צ)

      ואפילו הסצנה הזאת מתגמדת לעומת אירועים לקראת סוף הסרט – זוועות בקנה מידה שלא יאומן, שהיו יכולות להיות בסיס לסרט אימה מזעזע – ומוצגות כאילו מדובר בבידור קליל. אתם אמורים ליהנות.

      אני אפילו לא אתחיל לדבר על הסקסיזם בסרט, כי הוא נראה כמו הטרלה. ההסבר הסביר ביותר לסיום הסרט הוא שווהן קרא את הדיונים הנפוצים לאחרונה על ייצוג נשי בקולנוע ואמר "אתם חושבים שנשים מוצגות כאובייקטים מיניים? אני אראה לכם מה זה הצגת נשים כאובייקטים מיניים".

      מה עבר בראש של ווהן וגולדמן? הייתי בטוח שהם מהטובים. חוץ מ"קיק-אס" הם יצרו גם את "אבק כוכבים" החמוד ואת "אקס-מן: ההתחלה", סרט ‏האקס-מן הטוב ביותר שנעשה מעולם. הם נראו כמו אחד מצוותי יוצרי הפופ הקולנועי המבטיחים בעולם. למה הם היו צריכים את "קינגסמן"? ואולי הם היו כאלה מההתחלה? אולי האלימות המוגזמת בכוונה של "קיק-אס" לא באמת נועדה להוות שום סאטירה על תרבות הקומיקס, אלא נועדה רק להמחיש את העובדה שמתיו ווהן מאוד נהנה לראות אנשים נקרעים לגזרים? חבל מאוד, אבל הסרט הזה יגרום לי לגשת בחשד ובזהירות אל כל הסרטים הבאים של הצוות הזה.

      אם שמים את כל זה בצד, "קינגסמן" הוא סרט די כיפי. לא יצירת מופת בתחומו ומתוחכם הרבה פחות מכפי שהוא חושב את עצמו (לא, להכריז באמצע הסרט "זה לא סרט מהסוג הזה" זה לא באמת טריק חדש), אבל נחמד. הרבה אנשים נהנים ממנו; אנשים שיותר טובים ממני בהדחקת דברים כמו הצגת אישה כתחת ורצח המוני כבידור.

      מה אתם חשבתם על "קינגסמן: השירות החשאי"? ספרו לנו בתגובות ובפייסבוק