פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רנן שור: "פרס ישראל התרסק ומשהו עמוק בי נסדק"

      "ההתערבות הבוטה וחסרת התקדים של ראש הממשלה בפרס ישראל מכתימה רטרואקטיבית מאות מקבלי הפרס וחברי ועדות השיפוט שהורכבו ב-60 השנים האחרונות", כתב הקולנוען רנן שור, שאינו חוזר בו מהסרת מועמדותו לפרס ישראל

      רנן שור (עומר מירון)
      רנן שור (צילום: עומר מירון, יח"צ)

      "פרס ישראל שהיה לסמל המובהק של הרוח הישראלית – סמל חוצה מחנות פוליטיים – התרסק ומשהו עמוק בי נסדק", כך כתב הקולנוען רנן שור לדוד פלבר, הממונה על פרס ישראל במשרד החינוך, בעקבות החלטתו כי אינו חוזר בו מהסרת מועמדותו לפרס ישראל לקולנוע. שור ("בלוז לחופש הגדול", "הבודדים") הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע, ומנהל מייסד של בית הספר סם שפיגל בירושלים.

      "החלטתי להסיר את מועמדותי לפרס ישראל לקולנוע 2015 נשארת בעינה", כתב שור. "זו לא היתה החלטה קלה. היה בי רצון לקבל את הפרס השנה. פרס ישראל לקולנוע ניתן, לראשונה, לאורי זוהר ב-1976. מבדיקה שערכתי עם חבריי בסוף שנות ה-90 הסתבר לנו כי הפרס לא ניתן במשך כ-20 שנה... פניתי אז למשרד החינוך, הטענה שלנו התקבלה ופרס הקולנוע עוגן בתקנות פרס ישראל. בשנת 1999 קיבלו אותו מנחם גולן ודוד פרלוב ז"ל ואחר כך גילה אלמגור (2004) ופרופ' ג'אד נאמן (2009). כולם זוכים ראויים של ועדות שיפוט שונות ומגוונות. שימשתי כחבר ועדת פרס ישראל לקולנוע בשנת 2004. היו"ר היה פרופ' ניסים קלדרון, איש ספרות וקולנוע, והחברים היו הבמאי והמבקר ניסים דיין ואנוכי. 3 גברים. בחרנו פה אחד בשחקנית גילה אלמגור. היו מועמדים מצוינים נוספים ולקחנו את ההחלטה. באותה שנה זכתה ליה ון ליר בפרס ישראל לקולנוע על מפעל חייה - סינמטק ירושלים ופסטיבל הקולנוע ירושלים. שנה גדולה לקולנוע הישראלי ומלכותיו".

      "ההתערבות הבוטה וחסרת התקדים של ראש הממשלה בתהליכי המינוי של הועדות בתחומי הקולנוע והספרות היא לא רק פסולה בכל היבט ציבורי, אלא מכתימה רטרואקטיבית מאות מקבלי הפרס וחברי ועדות השיפוט שהורכבו ב-60 השנים האחרונות, כמחציתן תחת שרי החינוך של הליכוד והמחנה הדתי-לאומי", הוסיף שור. "המתרחש לנגד עינינו ב2015 אינו מהווה ביטוי לרנסנס הקולנוע הישראלי בעשור האחרון שהציבור הישראלי הרחב גאה בו והממלא את הלבבות והאולמות. לא זכור לי שחתמתי על עצומה פוליטית בעבר ואם כן, זה היה נדיר. מכל מקום, לא הייתי ואינני חבר מפלגה. אני עצמאי וסרבן תיוג. פרס ישראל שהיה לסמל המובהק של הרוח הישראלית – סמל חוצה מחנות פוליטיים – התרסק ומשהו עמוק בי נסדק".