שרת התרבות לימור לבנת התרגשה באחרונה למצוא מכתב גנוז שנשלח אליה מהסאטיריקן, הבמאי והסופר אפרים קישון, ב--12 במרץ 2001, בעקבות כניסתה לתפקידה כשרת החינוך. היה זה אחד המכתבים הראשונים שקיבלה כשרת החינוך. במכתב, שנמצא בסמוך לציון עשור לפטירתו של קישון, בולטים לא רק כתב היד היפה של קישון, אלא גם הטענה על הדרת אנשי הימין מהקליקה הספרותית, טענה ששבה ועלתה באחרונה בשיח הציבורי בעקבות סערת פרס ישראל. המכתב הגיע לידי וואלה תרבות ומפורסם כאן לראשונה.
בעוד שקישון זכה להכרה והצלחה עצומה בארץ ובעולם, הוא מבטא במכתב את תסכולו מכך שיצירותיו לא נכללו בתוכנית הלימודים במערכת החינוך בתקופה בה שימש יוסי שריד כשר החינוך, זאת בעוד ששיריו של מחמוד דרוויש נכנסו לתכנית הלימודים. "לגברת לבנת שלום", כותב קישון, "שמחתי מקרב לב על מינוייך ועל הצעדים שנקטת כדי לזרז את תהליך הצלת החינוך והנוער מן השפל של השנים האחרונות, מן המגמה הנאורה להחליף את אהבת המולדת בשנאה עצמית. שמא אוכל לספר לך משהו אופייני לאובייקטיביות המוצהרת של תקופת יוסי: באותה תוכנית הלימודים שלתוכה נכנסו שיריו האנטי ישראליים של מחמוד דרוויש, היו שלושה מדורים עיקריים עם רשימה של כמאה סופרים ומחזאים ישראליים: סיפור קצר/ רומנים ונובלות/ תיאטרון. שמו של הסופר והמחזאי הישראלי, שהוא מועמד מאושר לפרס נובל לספרות 2001 (אפרים קישון מתייחס כאן לעצמו ש.ב), אינו מופיע ברשימה הזאת אפילו פעם אחת".
ד"ר רפי קישון, בנו של אפרים קישון, נרגש לשמוע מהשרה לבנת על המכתב. לדבריו, המכתב מבטא את העובדה שלאביו "חרה מאוד שספריו נלמדים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בכל רחבי אירופה, אבל לא בישראל. זה מאוד תיסכל אותו. עד היום יש רק יצירה אחת של אבי, על קום התיאטרון, שמלמדים אותה כרשות לכיתות ז'. אין לי ספק שיוסי שריד מעריך את יצירותו של קישון אבל בגלל הדעות הפוליטיות שלא היו נוחות לשריד, הוא העביר ביקורת על קישון והדיר אותו. אבי הודר מתכנית הלימודים למרות שהוא האדם שכתב את הספר העברי הכי נפוץ והכי מתורגם בעולם אחרי התנ"ך, 'ספר משפחתי', כתב 50 ספרים שפורסמו ב-37 שפות, מחזותיו הוצגו בכל רחבי תבל, סרטיו זכו לתהילת עולם ולפרסים הכי מכובדים, הוא נחשב לקולנוען הישראלי הכי מצליח, היה מועמד לאוסקר פעמיים, סרטיו הביאו פרסי גלובוס הזהב ועוד פרסים בינלאומיים אחרים, הוא הביא לישראל תהילת עולם, דורות של דוברי גרמנית גדלו לאהוב ולהכיר את מדינת ישראל בזכות סיפוריו. והאדם הזה הצליח להכניס רק אצבע מבעד למפתן".
"זה לא מקרה של יוצר ממורמר שמתמרמר סתם שלא קיבל את הכבוד המגיע לו", מוסיף רפי קישון, "כי כבוד הוא קיבל בכל העולם, אנשים היו עומדים שעות בתור כדי לקבל את החתימה שלו, הוא נחשב ליהודי השני הכי ידוע בארצות דוברות גרמנית אוסטריה, שוויץ וגרמניה. הראשון היה ישו. הוא הודר מתכנית הלימודים בגלל שהיה מוגדר כאיש ימין. הוא עצמו, אגב, לא הגדיר את עצמו כאיש ימין אלא כפרו ישראלי. בגלל זה הוא נרדף על ידי הממסד השמאלי שלא היה פתוח לקבל דעות אחרות. למזלו את פרס ישראל הוא קיבל. אם כי חרה לו שזה היה פרס ישראל למפעל חיים ולא לספרות".
- בעקבות סערת פרס ישראל נעשה חיקוי של אביך על ידי רועי בר נתן בתכנית האחרונה של "ארץ נהדרת". מה חשבת על החיקוי?
"הייתי המום. זה נעשה על הרקע המדויק של חדר העבודה של אבי, שנמצא עדיין בביתי, בקומה העליונה, ולרגע תהיתי איך הסתננו אליי הביתה בלי שהרגשתי. הוא עשה את זה בצורה נהדרת. המראה היה מאוד דומה, המבטא ההונגרי כמובן, גם הטקסט שהוא אומר למירי רגב: 'כן, מה את רוצה דמות סטריאוטיפית הכתובה בגסות?'. חברי 'ארץ נהדרת' בעצם העבירו ביקורת על עצמם דרך עיניו של קישון, זה הומור משובח. אבל אני רוצה להצביע על טעות יסודית אחת הוא יושב שם וכותב במכונת כתיבה, ואת זה הוא לא עשה מעולם, הוא תמיד כתב אך ורק עם עיפרון על נייר חלק. הוא לא אהב לכתוב עם מכונות, לא מכונות כתיבה ולא מחשבים. ואם היו מכתבים מודפסים שלו, זה רק בגלל שהמזכירה שלו העבירה את זה אחר כך לדפוס".
לפני כחודש, באירוע בסינמטק תל אביב, במלאת עשור למותו של קישון, אמרה עליו בין השאר שרת התרבות לבנת: "הוא היה האחראי לפרצי הצחוק הגדולים, הממושכים והרבים כל כך, שלי ושל בני משפחתי, ולתחרויות 'קישון' שאחי ואני היינו עורכים בינינו, כי הרי אספנו בקפידה את "כל כתבי"... קישון הצליח לקחת תופעות מעצבנות, מכעיסות, מקוממות - ולהפוך אותן למצחיקות עד דמע. בעפרונו המחודד היטב, הוא ביטא את האבסורדים, ומדהים עד כמה שכל הומורסקה שלו וכל דמות שיצר נשארו רלבנטיים גם היום! ... רב אומן של השפה העברית - שאהב את ארצו למרות הפארטץ' - פרטאצ'יה אהובתי! והיא - היא לא תמיד ידעה להחזיר לו אהבה. לפחות היתה לי זכות להעניק לו את פרס ישראל בשנת 2002".