פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי לובש את המכנסיים בבית? עונה 3 של "בית הקלפים" מציגה מהפך

      אחרי שתי עונות שבהן נהנינו לראות את פרנק מתעלל ביריביו בדרך לצמרת, מוצאת אותו העונה החדשה של הדרמה הפוליטית בודד בפסגה. השינוי הזה באופיו של הגיבור שומר את "בית הקלפים" מרעננת ומהנה, כל עוד היא נצמדת ליתרונות שלה

      מי לובש את המכנסיים בבית? עונה 3 של "בית הקלפים" מציגה מהפך

      - "הכוח שוכן במקום שבו אנשים מאמינים שהוא שוכן. זהו טריק, צל על הקיר. אדם קטן מאד יכול להטיל צל גדול מאד" -

      הציטוט הזה נראה תפור על פרנק אנדרווד (קווין ספייסי), מלך הוואן-ליינרים, אבל הוא נלקח דווקא מ"משחקי הכס". למרות שעל פניו נראה כאילו אין שום דבר דומה בין הפנטזיה הפראית של ג'ורג' מרטין ללהטוטים הפוליטיים של "בית הקלפים", מדובר בשתי סדרות שביסודן מאבק על כוח ואופן השימוש בו. שתיהן גם מלמדות אותנו שיעור שנשכח בהרבה סיפורים של מאבקים מהסוג הזה: הרבה יותר קשה לשמור על כוח מרגע שהשגת אותו. נקודת הפתיחה של העונה השלישית של "בית הקלפים" למעשה משנה לחלוטין את כל הקונספט שעליו בנתה את תהילתה. עד כה היו פרנק וקלייר (רובין רייט) האנדרדוגים, אלו שמטפסים למעלה ומנסים להשליך את מי שעומד בדרכם אל הקרקעית, אבל כעת הם מוצאים את עצמה לבד בפסגה ורואים את היריבים מתקדמים אליהם עם רצח בעיניים.

      התפנית המרתקת הזאת היא לוקסוס שמעט מאד סדרות זכו לקבל בעונה השלישית שלהן. בהרבה מקרים זוהי תחילתה של הדעיכה אחרי שהסיפור המקורי מיצה את עצמו, כשהכותבים מנסים לשלוף כל שפן אפשרי מהכובע כדי לנסות ולהמציא את הגלגל מחדש. דווקא לאור היתרון הנדיר הזה מפתיע לגלות כמה רע הוא הפרק הפותח של העונה. לא נגלה כמובן יותר מדי על מה מתרחש בו, אבל אפשר לומר שהוא מציג מעט מאד משתי הדמויות שהופכות את "בית הקלפים" לסדרה מצוינת: פרנק וקלייר.

      בית הקלפים עונה 3 (יח"צ , yes)
      לבד בצמרת (צילום: באדיבות yes)

      אולי ביו ווילמון (יוצר הסדרה) נבהל מהספרה 3 לצד הכותרת של הסדרה שלו, אבל היוזמה לשנות כיוון ולקחת את הפוקוס אל דמויות משנה, מעקרת את הסדרה מהיתרונות שלה וחושפת את החסרונות הגדולים. בניגוד לדרמות איכות כמו "מד מן", ל"בית הקלפים" אין עוד נשק בארסנל מלבד הגיבורים הראשיים שלה. אין בה קונטקסט תקופתי או משמעויות היסטוריות, אין לה מספיק היקף כדי להפוך גם את "האנשים הקטנים" שלה למרתקים. הטריק כאן מאד ברור, אבל הוא גם יעיל ועובד בכל פעם מחדש.

      החדשות הטובות הן שווילימון מתעשת מהר מאד, והחל מהפרק השני (לפחות במסגרת ארבעת הפרקים הראשונים שנצפו לצורך הביקורת הזאת) "בית הקלפים" חוזרת אל הלחם והחמאה שלה, רק שהפעם היא מציגה אותם מהזווית ההפוכה. העלילה מתרחשת מספר חודשים אחרי אירועי סיום העונה השנייה. פרנק הוא כעת נשיא מכהן שסובל מאחוזי תמיכה נמוכים, חוסר הערכה מצד בני בריתו הפוליטיים ומתקשה לייצר את הקסמים שכל כך הצטיין בהם כשהיה האיש שניהל את ההצגה מאחורי הקלעים. המצב הזה משנה גם את פרנק, שהתרגלנו כל כך לראות משחק בקלות כה רבה ביריביו. לראשונה הוא נראה חלש יותר, בטוח פחות, חושש להפסיד את כל מה שבנה. גם כשהוא מבצע את הטריק שהפך את הסדרה ללהיט ושובר את הקיר הרביעי כדי לשתף אותנו במחשבותיו, זה נראה לפתע קצת פחות יהיר ממה שהתרגלנו, כמעט אנושי - עד כמה שניתן לומר כזה על פוליטקאי.

      השינוי הזה במעמדו של פרנק מוביל למה שמסתמן כמוטיב מרכזי נוסף בעונה הזאת - חילופי המעמדות בין פרנק וקלייר. לא רק יריביו הפוליטיים של הנשיא המכהן מריחים את הדם במים, גם מי שהיתה לצדו לאורך כל הדרך מבינה שהיא יכולה לסלול את דרכה למעלה, בהסכמתו או בלעדיה. המתח הזה בין צמד הכרישים מייצר את אחד הפרקים הטובים ביותר בסדרה עד כה (פרק 2), פרק שכנראה עוד יעשה הרבה רעש בביקורות ובניתוחים שאחרי. לא רק שקלייר הופכת בו לדומיננטית בכל מובן אפשרי, הפרק כולו הוא שיר הלל לפמיניזם כשהדמויות הגבריות החזקות ומדושנות העונג שמאפיינות כל כך את הסדרה, נופלות בזו אחר זו לרגליהן של נשים.

      בית הקלפים עונה 3 (יח"צ , yes)
      זמן לחילופי משמרות? (צילום: באדיבות yes)

      העונה השלישית של "בית הקלפים" היא גם ככל הנראה גם הסימבולית ביותר שהייתה עד כה. אובייקטים וחפצים תמימים למראה משמשים אותה להסביר ללא מילים את המתרחש במערכות היחסים בין הדמויות. זה קורה בפרק שתיים עם מוטיב חוזר של ביצה ובפרק שלוש כשגלשן, קיר מטבח ואפילו קומקום אסתטי מציגים את הריחוק האידאולוגי והרגשי של דמויות אלה מאלה. זה לא נגמר כאן, היחסים של פרנק וקלייר מקבילים באופן הרבה יותר ממקרי לאלו של ביל והילארי קלינטון, כשקלייר מעוניינת להיות הרבה יותר מזרוע חיננית להישען עליה עבור בעלה. הנשיא הרוסי שמגיע לביקור בפרק שלוש מתנהג ואפילו נראה כמו ולדימיר פוטין, וההתנהלות של פרנק עצמו קורצת פעם אחר פעם לימי ניקסון הנטוש וחסר התמיכה. הסימבוליות הזאת (שמגיעה עם שימוש יצירתי בזוויות צילום ותנועות מצלמה) מוסיפה הרבה סטייל לעונה הזו ומחזירה את הסדרה להיות מהנה כפי שהייתה בעונה הראשונה, במקום מעייפת ומעט טרחנית כפי שהייתה בשנה שעברה.

      המדד הטוב ביותר ל"בית הקלפים" היה מאז ומתמיד מדד הבינג': האם הפרק האחרון היה טוב מספיק כדי לעבור מיד לבא אחריו? אחרי פתיחה רעה מאד של העונה הנוכחית, אפשר לומר שלפחות לגבי הפרקים 2, 3 ו-4 התשובה היא "בהחלט כן". מכאן והלאה? זה תלוי רק באנדרוודים.

      העונה השלישית של "בית הקלפים" זמינה במלואה ב-VOD של HOT, yes וסלקום TV, וכן משודרת ב-yes Oh מדי מוצ"ש ב-22:45.