פוגי סטארדאסט: מיטב הדמויות הפיקטיביות במוזיקה הישראלית

אי שם בשנות השמונים, התכנית המיתולוגית "מה יש" בגלי צה"ל. מתקיים מעין שירותרום למען קניית ג'קוזי לארז טל, וכעת פינתו של האשם תמיד, אותו מגלם יאיר ניצני.

האשם תמיד: "(...) מדוע חייבים כולנו לתרום את כל כספינו למען קניית ג'קוזי לארז טל? התשובה ברורה. אם לא נתרום את כל כספינו לג'קוזי אנו עלולים לתרום אותו בטעות לאיזה מבצע התרמה שיארגנו אויבנו יימח שמם, כדי לקנות טילים פוגעניים או מכונות ירייה מסוכנות ביותר כדי להשמידנו".

ארז טל: "נכון".

מאחורי דמותו של האשם תמיד, שגילם יאיר ניצני, עומד אבסורד קומי: ערבי ישראלי שהינו פטריוט ימני קיצוני. ערבי שחושב שצריך להשמיד את הערבים. לכך נוספו לעיתים רבדים סאטיריים מבריקים. אחר כך הדמות התרחקה מהסאטיריות וקרצה להמונים – הוציאה קלטת מצליחה, הופיעה ב"סיבה למסיבה" וכיכבה בקמפיין פרסומי. האשם נכנס באלגנט לרחבת הריקודים של המיינסטרים.

אחת הדמויות הגדולות בהיסטוריה של הרוק היא זיגי סטארדאסט, החייזר עם ציור הברק על הפנים שגילם דיויד בואי. דמות שהשתלטה עליו אפילו כשירד מהבמה. במוזיקה הישראלית לא נוסדה מקבילה אמיתית לדמותו של זיגי. אבל יש לנו פוגי. בפיתה. כמו במקרה האשם תמיד, גם בהתגבשות דמותו של פוגי שגילם מאיר פניגשטיין, מתופף כוורת, יש לגלי צה"ל מנדטים. הוא בלט ב"פינות פוגי" המשעשעות בתוכניתו של דורי בן זאב "ממנו אלייך" , ואחד המערכונים בה כלל את השיר "פוגי מתחשמל", לימים לחן של שיר זה הפך עם מלים אחרות לשיר "ילד מזדקן" של כוורת.

היווסדו של פוגי התרחשה אפילו קודם, בלהקת הנח"ל בה הכיר פניגשטיין את מי שלימים יהיו חבריו לכוורת, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, גידי גוב ואפרים שמיר. פניגשטיין הגה את הדמות בעת נסיעת אוטובוס של להקת הנח"ל. כשהופיעו בקיבוץ מפלסים, נתקלו החיילים באחד מחברי "שלישיית מפלסים", הלהקה המקומית של הקיבוץ, וקולו בעל המבטא הארגנטינאי המאנפף של פוגי נוצר כחיקוי של האיש.

נקודת ציון טרום כוורת נוספת היתה אופרת הרוק "אופרת פוגי" שיצר סנדרסון, בו מסופר על פוגי ששב מיפן, חבריו מתעניינים רק במתנות שהביא ומרגיזים אותו. האופרה נגנזה אבל שירים מתוכה אומצו על ידי כוורת (ובהם "שיר המחירון", "נחמד" ו"פה קבור הכלב"). בכוורת דמותו של פוגי כיכבה בקטעי המעבר הקומיים, ובשירים (בין השאר בלט ב"הבלדה על ארי ודרצ'י") ושמו הונצח בשמות שני אלבומיה הראשונים של הלהקה, "סיפורי פוגי" ו"פוגי בפיתה". לאחר פירוק כוורת, כל חבריה פנו לקריירות סולו, למעט פניגשטיין, שהיגר לארצות הברית והחל לעסוק בקולנוע. אם אין פוגי בפיתה - נאכל סרטים.

אחת הדמויות הפיקטיביות המהדהדות ביותר במוזיקה הישראלית היא ללא ספק השרוף. חיים צינוביץ' התחזה לזמר מזרחי שמאחוריו לכאורה סיפור חיים קשה של נכות, והפיל בפח את "ידיעות אחרונות". צינוביץ' אמר שהתרמית נועדה לחשוף את נטייתם של כלי התקשורת להתעניין בסיפורים סנסנציוניים יותר מאשר במוסיקה עצמה. ומכיוון שפורים כעת, נזכיר את תחפושת השרוף שזכתה להצלחה. לדברי צינוביץ', בשנת 2001 תחפושת השרוף היתה מספר שלוש במכירות, מיד אחרי פוקימון ופוקהונטס. בתחילה נוצרו ממנה 5,000 תחפושות ולאור הביקוש הגדול בזמן קצר נוצרה כמות כפולה.

לגויים יש את הגורילז, ולנו היה את באגו דאגו, הלהקה המאויירת הישר ממכחולו של אייל B, שביצעה את השיר "חבר ערבי". אם היה נדמה שהבשורה החתרנית הבאה תבוא מכיוונם, אז מהר מוסחרו הדמויות והן הופיעו בפרסומת לאגד. ועדיין, אין מה להגיד, באגו דאגו נשמעים פשוט.... מצוייר.

"רד, רד, מעל מסך הטלוויזיה שלי" הוא שיר שלעולם לא נשיר לרד אורבך. תנו לנו כמה שיותר מהחבובות על קראק האלה, מאחוריהם עומדים ארי פפר, מיכה דומן ועמי וייזל. אחרי שרד אורבך רעש לפני עשור במופעי רחוב בשדרות רוטשילד ובנחלת בנימין בתל אביב, הוא עשה את זה בתוכניות הטלוויזיה המוערכת "רד בנד" ו"המופע של רד ודביר", ובמסגרת שיתופי פעולה רבים עם אמנים ישראליים הגיע לשיא – ואפילו נכנס עם בר רפאלי למיטה בפרסומת שנפסלה לשידור. הנה אחד הביצועים האהובים עלינו יותר – הדואט של רד בנד עם מארינה לשיר Eye in the sky. זה לא רוק טוב. זה רוק בובה. אחרי שהיתה לנו להקת בובות, ולהקה מאויירת, מעניין מה יהיה השלב הבא. אנחנו מציעים ללכת על להקה מפלסטלינה. תאימנו לנו, זה השוס הבא.

קצרה היריעה מלכתוב על כולם, אז נזכיר עוד דמויות אדירות במוזיקה הישראלית: עוזי נבון הוא דמות פיקטיבית של זמר ישראלי, שכביכול פעל בתחילת שנות השבעים, מעין הכלאה של עוזי פוקס ורותי נבון; להקת הדראג בנות פסיה, שחבל שיצאה לפנסיה; גוטל בוטל, שגילם נתי אורנן המצויין; אבי הזמר, שנבחן ב"כוכב נולד" וקיבל תכנית אישית בערוץ 24; ואולי אפשר גם להכליל את דמות "האיש הקטן מהרדיו", שהוא בעצם איש ענק מהרדיו – יואב קוטנר.