"כל טענותיי היו מופנות לשלטון, ורק השלטון יכול להיעלב ממני", כך אומר הערב לוואלה תרבות הצייר, הסופר והפובליציסט יאיר גרבוז, בתגובה לביקורות ולזעם הרב שהתעורר משני צדי המפה הפוליטית בעקבות "נאום הקומץ" שנשא אמש (שבת) בעצרת להחלפת השלטון בכיכר רבין. גרבוז, שנאם ראשון בעצרת, שאל בין השאר איך "מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתטחים על קברי קדושים" שולטים על מדינת ישראל. בתגובות רבות גרבוז הואשם בגזענות ובהתנשאות, והיה מי שהגדיר את הנאום כ"נאום הצ'חצ'חים 2", בהתייחס לנאומו המוכר של דודו טופז.
"לא במקרה אין להם מה להגיד", אומר גרבוז בתגובה לוואלה תרבות. "הרי השלטון מתעסק כל הזמן בענייני בטחון. הופיעו שם מאיר דגן ועמירם לוין ואמרו דברים איומים. אלה אנשים ששימשו בתפקידים בכירים ביותר. אין להם אפשרות להתמודד עם זה. הם לקחו משפט אחד - לא שלא אמרתי, אמרתי וכמובן עיוותו את השימוש בו, ומספיק שאחד או שניים ליבו את זה, וכולם קופצים".
על אחד המשפטים שעוררו סערה, "מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברי קדושים", אומר גרבוז: "בתוך היהדות כדת יש זרמים שונים, ורבים מהם מתנגדים לדבר הזה. הם אנשים ימניים, אנשים דתיים והם לא סובלים את מה שהם מכנים עבודת אלילים. אני לא יכול לנקוט בביטוי הזה כי אני אדם לא דתי, אז אין לי חלוקה כזאת בין אלוהים ואלילים. הם קוראים לזה עבודת אלילים. מה הם רוצים שאנשים יחשבו? שאני התכוונתי לעדות המזרח. לא היה ולא נברא. המשתטחים על הקברים הם לא גזע. בחב"ד יש הרבה מאוד פולחן, מהרבי שלא מת אבל קבור, דרך הרבה ענייני קברים, וחב"ד לא בדיוק תנועה מזרחית. הם אומרים שיש פה התנשאות ויש פה גזענות. גזענות נגד מי? לא כל תופעה שאתה מתנגד לה שייכת לאיזה גזע מסויים, ולא כל ביקורת היא התנשאות. זה מובן לגמרי, אחרת אי אפשר לדבר".
"כאיש תרבות ובתור בנאדם שרוצה דמוקרטיה הומאנית חילונית, תופעת ההתגברות של אנשים שנוסעים באוטובוסים בגליל להשתטח על איזה קבר בשביל להתחתן, מדאיגה אותי", מוסיף גרבוז. "באוטובוסים האלה יש חילונים, יש צעירים ויש מבוגרים. זה לא היה בשנות השישים פה. זה לא היה בשנות השבעים. מניתי את זה בין התופעות שהיו קטנות וגדלו, לא השוויתי בין התופעות ואין שם מילה של השוואה".
"הנאום היה נאום של מניעת הדברים שבעיני מביאים אותנו למקום לא טוב. לא היתה שם מלה אחת של שמאלנות, לא היתה מלה אחת של גזענות, להיפך זה הדבר שאני הכי רודף אותו, בכל מקום שאני יכול, בוקר וערב. אבל מצאו להם משהו, עטים על הדבר הזה, וזה בדיוק מצדיק את מה שאמרתי, כי הם אומרים בואו נלבה את השנאה. אם היו אנשים מגיבים באופן רציונלי, והיו אומרים 'בנקודה זאת אני לא מסכים איתך ובנקודה אחרת כן'.. שמעו את הנאום וחשבו ששם פספסתי באיזה משפט. נגיד שאמרתי שאני בעד חוקה, זה גם הסתה? למה הם לא מצטרפים למשל לעניין הזה? כל טענותיי היו מופנות לשלטון, ורק השלטון יכול להיעלב ממני".