"צריך להחרים את יאיר גרבוז כמו שהחרימו את אחי", אומר לוואלה תרבות מיקי גולדנברג, אחיו של דודו טופז, בתגובה להשוואה שערכו רבים בין "נאום הקומץ" של יאיר גרבוז אותו הוא נשא בשבת בעצרת להחלפת השלטון בכיכר רבין ל"נאום הצ'חצ'חים" של טופז.
גרבוז עורר תגובות זועמות רבות משני צדי המפה הפוליטית, לאחר שבנאומו שאל בין השאר איך "מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתטחים על קברי קדושים" שולטים על מדינת ישראל. גרבוז הואשם בגזענות ובהתנשאות, והיה מי שהגדיר את נאומו כ"נאום הצ'חצ'חים 2". נאומו של טופז התקיים בשנת 1981, בסופה של מערכת הבחירות לכנסת העשירית, בעצרת בחירות אותה הוא הנחה בכיכר רבין (שנקראה אז כיכר מלכי ישראל). טופז אמר בין השאר: "תענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים של הליכוד הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". למחרת, בעצרת בחירות של הליכוד, תקף מנחם בגין ביקורת על אמירה זו, ויש הסבורים כי אמירתו של טופז הביאה להכרעת הבחירות ולניצחון הליכוד.
"אני חושב שדבריו של גרבוז יותר חמורים מהדברים של אחי", אומר מיקי גולדנברג, אחיו של טופז. "דודו אמר מילה אחת, הוא לא הרחיב. ויאיר גרבוז כן פרט למה הוא בדיוק מתכוון. יאיר נאחז בקרנות התרבות להפצת פירוד בעם. אנשים שחושבים את עצמם כתרבותיים צריכים לשקול כל הברה שיוצאת להם מהפה. יש מומחים שיודעים לקחת מילה אחת שנאמרה על ידי 'איש תרבות' או 'סלב' ולהפוך אותה למספר מנדטים בכנסת. חבל שהאנשים האלה, שמרשים לעצמם לחשוב שהם מובילי דעת קהל, לא תורמים יותר לאהבה בינינו לבין עצמנו, כי שונאים יש לנו מספיק מבחוץ. אם היתה יותר אהבה בלבו של גרבוז, הוא היה מבין שמותר לאהוב גם את מי שמתנהג שונה ממך. בכלל חסרה פה אהבה. יש אנשים שמרוויחים מזה כוח, כסף או מעמד, ולכן מחפשים בנרות מה שאצלנו קראנו פליטת פה. אני לא מאמין בפליטות פה. אני מסכים עם המשפט החכם שאדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו. לכן, כשמישהו רואה קהל רב מול פניו, מקבל סיחרור חושים ומרגיש שיש לו הרבה כוח ושמותר לו להגיד מה שלחץ לו מאז שהיה בן שלוש, צריך לעשות לו מה שעשו לדודו להחרים אותו גם מימין וגם משמאל. כי הוא אמר את מה שהוא אמר, כתוצאה מזה מישהו נפגע הצד השני הפסיד מנדטים".
"אם מישהו רוצה לקבל כוח מהשתלת שנאה בעם הוא צריך להענש. תוקפים את גרבוז בצדק. לפעמים חשוב מה אומרים אלא מי אומרים. אם את אותה שורה שאמר גרבוז היה אומר דרעי זה היה מתקבל אחרת, ובעיקר היתה לזה משמעות אחרת. איש כמו גרבוז, שמכנה את עצמו תרבותי, אני מצפה ממנו לאינטליגנציה ולהסתכלות אמיתית על החברה. הרי יכול להיות שהבן או הבת שלו יתחתנו עם בדיוק אלו שהוא הוציא את שמם בצורה לא יפה, וכל אלה זה אנחנו. אנחנו אותו עם, יש לנו פלוסים ומינוסים בכל עדה. ומי שמחליט להגיד על איזושהי עדה או שהם זונות או שהם קמצנים או שהם אלימים הוא פושע בעצמו", הוסיף גולדנברג.
"האח החמוד והמתוק שלי חשב שהוא יכול לפרוק את כל מה שיש לו בבטן, כנראה מאיזו טראומה שקרתה לו בילדות", מוסיף גולדנברג, "בכך הוא גרם לפירוד אדיר בעם, וסימני הפצע הזה עדיין נראים כצלקות אדירות. מהרגע שמנחם בגין הענק והדמגוג המדהים נתן לדודו את הלגיטימציה למה שהוא אמר ועשה מטעמים מדבריו, דודו נהיה מוקצה. מיד בוטלו כל ההופעות שלו לחודשים הבאים, הוא נאלץ ללכת עם שומר אישי. אני לקחתי אותו בשלוש בלילה כי איימו להרוג אותו. לקח הרבה הרבה חודשים עד שאלוהים שלח אליו את אחיו הקטן, ואני אמרתי אולי ננסה לצאת לדרך יפה יותר, נקרא לילד בשמו, והפקתי לו מופע בשם 'פליטת פה'. מכיוון שהפכתי גם אצלו בראש את כל הדבר הזה למופע של אהבה לעם שלו, זה הפך להיות גדול השלאגרים שהיה בארץ ישראל".
אמש אמר גרבוז לוואלה תרבות בעקבות הסערה שעוררו דבריו: "כל טענותיי היו מופנות לשלטון, ורק השלטון יכול להיעלב ממני". "לא במקרה אין להם מה להגיד", אמר, "הרי השלטון מתעסק כל הזמן בענייני בטחון. הופיעו שם מאיר דגן ועמירם לוין ואמרו דברים איומים. אלה אנשים ששימשו בתפקידים בכירים ביותר. אין להם אפשרות להתמודד עם זה. הם לקחו משפט אחד - לא שלא אמרתי, אמרתי וכמובן עיוותו את השימוש בו, ומספיק שאחד או שניים ליבו את זה, וכולם קופצים".